חלק מהדברים שאני קורא הם כתוצאה מפגישה מקרית מזדמנת בחנות הספרים או בספריות הרכבת, אבל חלקם הם כתולדה מקריאה של ספר או מאמר המוליכים לחיפוש של דבר קריאה נוסף המקושר להם. השבוע מצאתי ברכבת את הביוגרפיה של רומן רולאן שכתב ז'ן-ברטרן בארר, כמובן שחיפשתי ברשת אודות רולאן ומה שקראתי ממנו [רק את פייר וליס המופלא שקראתי ב-2016] וחשתי ליהודה ממרתף הספר למצוא עוד משהו מרולאן [קניתי את קולא ברוניון שנכתב ב-1919 ותורגם לעברית על ידי שלונסקי שזה עתה מלאו 120 להולדתו. קולא של רולאן גם הפך לאופרה ב-1938 על ידי Dmitry Kabalevsky]. הדבר קל כיום באמצעות המרשתת. הקישורים המופיעים בטקסט שולחים אתנו למקום אחר, והופכים את העולם לשטח יותר, אבל מרושת ומקושר מנקודה לנקודה, או יותר נכון מנקודות רבות לנקודות רבות אחרות, בכל תחומי החיים [כמעט?]. הסקרנות חוץ מלהרוג את החתול, מוליכה אתנו לעתים ממקום למקום, מנושא לנושא, מקישור לקישור. לעתים בשטחיות מעוררת חמלה ולעתים היא מאפשרת להתעמק בנושא מסוים. כך גם נועה מנהיים גולשת על פני הגלים האינטלקטואליים, הספרותיים, התרבותיים ב'הרשת התרבותית - מסות על מסעותיהם של הרעיונות' (גרף, 2019 וגם איורי שערים של שרית עברני).
מנהיים לוקחת את הקורא באמצעות 53 מסות קצרות לטיול בעולמות מרתקים. מסות אלה שפורסמו בעבר [לפחות חלקן] ב'הארץ' מחולקת לארבעה שערים - זיכרון, מקום, דמיון ומחשבה, אבל פורצות לכל עבר מחשבתית-תרבותי. למשל הולדת הספר והשפעתו במסה הראשונה או סיפורים ואגדות מפחידות ב'האדם שבחיה' שם ניתן למצוא בכמה עמודים את כיפה אדומה, אנשי זאבים, ואת היטלר ומאורת הזאב שלו [ואם כבר אנחנו כאן, אני ממליץ לראות את הסדרה 'הזר' העוסקת במרדף אחרי אל-קוקו ובפחד בפני פגיעה בילדים שמבוססת על כתיבתו של סטיבן קינג ולא על 'הזר' של אלבר קאמי]. או 'סוכנות הבלשיות' למשל עוסק באישה 'הבלשית' ובהשלכות המגדריות של הסוגה הזו, כבר השתמשתי בפרק זה, כלומר עיינתי בו שוב, כאשר סקרתי את 'הזקן החביב מבטיניול'. זה מה שמעניין ומהנה בספר, ניתן ללמוד רבות מכל מסה ומסה, גם אם זה על קצה המזלג.
