• בעז זלמנוביץ

אפשר להריח את הזיעה


תמונת הכריכה של 'מלכות העולם הזה'

כאשר קוראים ספר, לפחות לי זה כך, הדמיון מתחיל לפעול. מדמיינים=רואים את המקומות, האנשים והמעשים, מדמיינים=שומעים את קולות, הצלילים, הגעיות והגניחות ועוד. זו בעצם הבעיה בסרטים מבוססי ספרים, הם גונבים או משבשים את הדמיון האישי הפרטי ומקבעים את התצורה והשמע של הסיפור. אצל הסופר הקובני אלחו קרפנטייר ב'מלכות העולם הזה' (זמורה ביתן, 1986 (תרגום: ישעיהו אוסטרידן, העיר והביא לדפוס: יואב הלוי)] אפשר גם לחוש את הלחות של האיטי [כפי שאני מדמיין אותה כי לא הייתי שם], להריח את הזיעה הנוטפת מגוף העבדים בחוות במישורים ובהרים של האי, את ריח העשבים ואת רקב הדגים בנמל, ואת ריח גוויות בעלי החיים והאנשים, ואת מגע הגופים במעשי האהבה והמין.


הספר מתאר את קורות האיטי בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, אז התחוללו מרידות העבדים הכושים [מותר לכתוב כושים?] כנגד השלטון הצרפתי שהביאו בסופו של דבר להקמת מדינה עצמאית (שנייה באמריקה הצפונית אחרי ארה"ב), אבל במחיר כבד וההשחתה המוסרית ששורשיה נטועים בתקופת השלטון הצרפתי ואשר שנמשכת עד היום, וזאת לעומת המחצית השנייה של האי - הרפובליקה הדומיניקנית. הסיפור נע ונד, אבל הדמות שמהווה את החוט המקשר הוא העבד טי נואל אשר מאריך חיים עד מאוד ועובר את כל התהפוכות, המחלות, הרעב והמלחמות, ובכלל זה שלטונו של המלך אנרי-כריסטוף. עבד-טבח שעלה לשלטון וטירופו ושיגעון גדלותו הובילו לרציחתו אחרי 13 שנות דיכוי ורצח. טי נואל משתתף בכפייה בבניית ארמון-מבצר המגלומני של המלך המטורף:


גרפיטי בתחנה המרכזית בתל אביב - צילום בעז זלמנוביץ

"ותמיד היה מסיים את ביקוריו בכך שהובאה לו כורסה אל המדרג העילי, הפונה לים, סמוך לגדת התהום שעל סיפה היו גם הרגילים במעמקים עוצמים את עיניהם. שאז, יושב במקום שאין גבוה ממנו, בלא שיוטל עליו צל כלשהו, נישא מעל הכל ומעל כולם, זקוף ומיתמר על צלו הוא, היה בוחן את מלוא מרחב עוצמתו."


כאשר התחלתי לקרוא חשבתי לעצמי [אני מקווה שלא בקול רם] שמדובר על סוראליזם. קרפנטייר עצמו, בפרק הראשון או המבוא מסביר את עניין המכושפות והמיסטיות האופפת את הסיפור. מדובר כך מסתבר בסיפור בסגנון "ריאליזם קסום". כן, כן ששואב את מקורותיו גם מהסוראליזם. מי שקרא את גבריאל גארסיה מארקס יכיר את הסגנון הרוקם את אווירת פנטזיה על קרקע ריאלית מוצפת דם, יזע ודמעות [לדוגמה ב'הסיפור הלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתא האכזרית']. גם קרפנטייר מפליא לכתוב, וניתן לא רק לדמיין את המראות, הקולות, אלא כאמור, גם את הריחות והתחושות. אני בכל מקרה אחפש עוד ספרים שלו.


#ספר לא קל אבל מרתק, ריאליזם קסום של אכזריות, תהפוכות ואנשים. מומלץ ביותר.


אין ברירה, פשוט אין. תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר מחאה, אבל מחאה בפנים

#ספר #אלחוקרפנטייר #מלכותהעולםהזה #ריאליזםקסום #האיטי


38 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com