תכננתי לקרוא ספרים אחרים בסוף השבוע, אבל השליח מטעם מו"ל נהר ספרים ראובן מירן, הוא עצמו, הגיע עם הספרים שרכשתי, ולאחר שהצגתי בגאווה את אוסף ספרי נהר הצנוע שצברתי, וגם את הנוף מהחלון [ביום טוב רואים את החרמון] ואת שיחי החצילים, ולאחר שנסע ללקוח או לקוחה מרוצים נוספים, התחלתי לקרוא את הנובלה הקצרה הדיסטופית של ז'ול ורן שיצאה אחרי מותו, 'אדם הנצחי' (נהר ספרים, 2014 [תרגום אביבה ברק-הומי]). את הספר הזמנתי כחלק ממגמה לקרוא ספרות צרפתית קלסית בתרגומה העברי. הספר הוא חלק מהסדרה 'קלסי צרפתי קצר' של נהר ספרים, ובחרתי אותו מתוך רשימה שראובן המליץ לי עליה. עמנואל פינטו כתב על הספר: "ז'ול ורן, אבי ז'אנר המדע הבדיוני, שבכתביו הקדים וחזה את הטכנולוגיה המודרנית, מחברם של ספרי הרפתקאות זכורים לטוב, מוצג לנו עכשיו בפנים אחרות. בנובלה הקצרה והמהודקת "אדם הנצחי" הוא פילוסוף פסימיסט התוהה בערוב ימיו על גורלו של האדם, ואיכשהו מהדהדת במחשבתו הנחה יהודית." ואכן אין בספר את מעללי פספרטו או קפטן נמו, אלא הרהורים של שני גיבורי הספר אודות האדם, מוצאו ורוחו.
הגיבור הראשון, הוא גיבור סיפור המסגרת "הזַרְטוֹג סוֹפְר־אַי־סְר — כלומר "הדוקטור, נציג זָכָר שלישי של הדור המאה ואחת של שושלת סוֹפְר" — פסע בצעדים איטיים ברחוב הראשי של בָּזִידְרָה, בירת הַארְס־אִיטֶן־שׁוּ, או במילים אחרות "קיסרות ארבעת הימים". הזרטוג הוא מדען אי שם בעתיד הרחוק העומד בפני בעיה - מה מוצאו של האדם. הממצאים המדעיים שנחפרו ממעמקי האדמה, מעידים על הימצאות מין אנושי שיתכן שהיה מפותח יותר, תרבותי ומשכיל יותר מהאדם המצוי כיום. ורן מזמן ומסדר לזרטוג המוטרד מהרגרסיה בהתקדמות האנושית, תגלית מרעישה. דווקא בחפירות בנייה בחצר ביתו הוא מגלה קפסולה מהעבר. גליל אלומיניום המכיל שרידי מגילה או ספר מהעבר. לאחר מלאכה מורכבת מתפענח המסר. הכותב מתאר את הישרדותה של חבורה קטנה לאחר שכדור הארץ רעד והיבשות שקעו. הם נאספים מאי זעיר שנותר ממקסיקו על ידי ספינה ששרדה באורח פלא, מיטלטלים חודשים ארוכים עד שפוגשים חוף יבשה חדשה שעלתה. בקטעים ששרדו מכתב היד מתוארים מעשי ההישרדות הפיזיים והדעיכה התרבותית והידע המדעי. דבר המאשש את הממצאים הארכיאולוגיים והאחרים שנאספו על ידי הזרטוג.
בכמה וכמה נושאים פילוסופיים עוסק הספר, אם כי אין זה ספר פילוסופי באופן כתיבתו. הראשון הוא יחסו של האדם לטבע, ואולי גם ההיפך. האם זהו מאבק או שמה נדרשת שותפות של האדם עם הטבע, כפי שמובא מפי השורד הקדום: "עם זאת, התעשתי מיד. עליונותו האמיתית של האדם אינה להשתלט על הטבע, להביס אותו: לגבי אדם חושב, עליונות זו היא להבין, להחזיק במיקרוקוסמוס של מוחו את היקום הענק כולו; ולאיש המעשה פירושה לשמור על נפש שלווה לנוכח התקוממותו של החומר, משמע לומר לו: "להשמיד אותי, אדרבה! להוציא אותי מכלי, לעולם לא!...". העניין השני, הוא באמת שאלה מוסבכת - הוא מה מטרת האדם עלי אדמות, האם יש לגזע האנושי מטרה שכזו, כפי שחושב המדען העתידי: "אזי, כדי להכיר את האמת המוחלטת, תיוותר בעיה אחרונה זו לפותרה: "אדם זה, אדון העולם, מי הוא? מאין בא? לאילו מטרות לא מוּכּרות שואפים מאמציו הבלתי נלאים?". במיוחד כאשר תכלית זו, אם קיימת, אליבא ורן בכלל עומדת על בסיס מאבקים מרים ומלחמות ממושכות, אשר רק כניעה זמנית של חלק מהגזעים האנושיים מאפשרת אותה. ורן בדומה לג'ק לונדון ב'המגפה הסמוקה' (נהר ספרים, 2017) סבור שמחיר ההישרדות הפיזי יהיה יגבה מההישרדות התרבותית-רוחנית, מהידע המדעי ומההשכלה. חלק זה יישאר מאחור כמו השפיץ של פירמידת הצרכים של מאסלו. נותר רק לברר ולחשוב האם ורן שחזה קדמה טכנולוגית ומדעית אופטימי או פסימי לגבי הגזע האנושי, ומה היה חושב ב-1914 על כך?
#ספר מעורר מחשבה על תכלית האנושות ומקומה במרחב ובזמן. ז'ול ורן מהורהר איננו פחות טוב מסופר ההרפתקאות והמדע הבדיוני. מומלץ ביותר. ותקנו מההוצאות לאור העצמאיות.
מי מאיים על מי ולמה? תקראו ותהיו נחמדים.
ויש גם שיר
In the year 6565