ראיתי רק פרק אחד מהסדרה המדוברת למחצה בכאן11 - לבנון, והפסקתי. הסיבה היא שהבטיחו שנראה את לבנון שלא מהזווית הישראלית, ולא קיימו. כך במרבית המקרים אנחנו מתבוננים במדינות השכנות, בערבים, באסלאם רק כפי שהם משתקפים בעיננו [הרבה פעמים דרך הכוונת] וביחס שלהם אלינו. אני גם נותרתי בור בתחומים אלה. כלומר אני יודע קצת על המדינות השכנות ועל הערבים, אבל בפריזמה צבאית, והרבה פחות עליהם פר-סה. צריך להתאמץ יותר מאשר לדעת את תכנית תחריר 41 או לאן הם נוהרים, ואני בטוח לא עושה את המאמץ. בכל מקרה בכדי לדעת לפחות כמה מושגים ועקרונות קראתי את 'עוד שיחות על דת האיסלאם' שהרצתה וכתבה חוה לצרוס-יפה (אוניברסיטה משודרת, 1985). כבר כתבתי שספרי האוניברסיטה המשודרת הן האחת הדרכים הטובות ללמוד מעט ולהכיר תחומים חדשים [ב-2020 קראתי מהם את: המשברים הפיננסיים הגדולים של המאה העשרים; שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה; השורשים התיאולוגיים של הרייך השלישי ירושלים במאה התשע עשרה; מבוא לתולדות אימפריה העות'מאנית], וספר זה עוד בסטנדרט הגבוה של המפעל.
לצרוס-יפה שהייתה פרופסור לדת האסלאם באוניברסיטה העברית המשיכה בספרון זה את הרצאות שפורסמו ב'האסלאם - קווי יסוד' (אוניברסיטה משודרת, 1980) שלדעתי הוא ספר חובה לכל אחד ואחת מקוראי העברית שרוצים או לא רוצים, אבל חייבים לדעת משהו על הדת השנייה בגודלה בישראל. המטרה של הספר, כך כתבה בפתח-דבר: "לעורר עניין בדת האיסלאם העשירה והמגוונת ולהעמיד את הקורא על קרבתה המיוחדת ליהדות ועל יחסי הגומלין שהתפתחו ביניהן במרוצת הדורות." אני מצאתי עניין בדברים נוספים. הפרק הראשון עוסק במבט כללי על תרבות האיסלאם, ועל חוסר היכולת שלנו 'המערביים', להבין, כדברי ברנרד לואיס, שלדת מקום שליט ומרכזי בחייו של האדם. בעצם אנחנו בתור יהודים בישראל, שאין בה הפרדה בין דת למדינה ושיש קבוצות גדולות שמעמידות את הדת לפני המדינה, יכולים להבין זאת. הפרק סוקר את ההשפעות השונות על היווצרות התרבות האסלאמית. הפרק השני סוקר את מנהגי החג', העלייה לרגל למכה, ומקורותיהם. שני הפרקים הבאים עוסקים בפרשנות הקוראן, ושואלים מה היסודות של הפרשנות, הן של הפשט הקוראני והן של הנבואות ששמע מוחמד, ואת הפרשנות התיאולוגית שנתנו הקבוצות השונות באסלאם (סונה, שיעה, סופים ועוד) לדברים. הפרק החמישי עוסק בדמות, שלדעת לצרוס-יפה, היא המקבילה לרמב"ם באסלאם - אבו חאמד מוחמד אל-גאזלי. אל-גאזלי היה מושא מחקר הדוקטורט של לצרוס-יפה ובפרק היא סוקרת את דמותו, ספריו, גישתו הפילוסופית והשפעתו. השפעה שבדומה להשפעת הרמב"ם חורגת מהחוג הדתי שלו עצמו. כפי שכתב באוטוביוגרפיה שלו: "התקלה השניה נובעת מדיעותיו של אדם, שהוא ידיד האיסלאם וסכל כאחד. לדעתו זקוקה הדת להגנה על-ידי גינוי כל מדע ממדעי הפילוסופים. הוא דוחה את כל מדעיהם וטוען כי בורים הם בכל." [עמ' 40].
