חיים חפר כתב: "לך, לך למדבר; הדרכים יובילו, ליל טרם בא; לך, אחי, אל המדבר." האם עשה זאת מתוך התבוננות בבראשית, י"ב, א'-י"ז: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"? אין לי מושג. אבל היום רבים מקיימים את מצוות סע לך בג'יפ למדבר ולמקומות אחרים. אישית אני מעדיף ללכת ברגל לכל מיני מקומות, אבל אסף חזני יצא עם הג'יפאים לספר המדבר. הספר 'קניון עזאזל - ג'יפאות, צרכנות ולאומיות בספר המדבר' (עברית, 2021), הוא תולדה של תצפית משתתפת סקרנית וחקרנית של חזני בתופעת הג'יפאות בכלל, ובזו המתרחשת במרחב שממזרח למעלה אדומים. מג'בל מונטר הוא הר העזאזל למנזר מרסבא ועד מצוק העתקים , בפרט. חזני הוא מכר ורע ותיק מעולם הצבאי, בעיקר המחקרי והכתיבתי [זה כמובן גילוי נאות, אם כי את הספר קניתי בכספי הפנסיה התקציבית]. את עבודת הדוקטורט שלו עשה על רוכבי האופניים וגם היא עסקה בחיבור הפיזי והמדומיין שבין גוף, מרחב, טכנולוגיה ותנועה.
כמו שעשה וחקר עם האופניים, חזני הוא צופה משתתף. קנה ג'יפ, הצטייד בגלגל ספייר, חבר לקבוצות המשוטטים עם הג'יפים, פתח יומן שדה, והחל לרשום ולחקור. התוצאה היא מעניינת לא רק במושא המחקר עצמו, אלא גם למי שמתבונן על ההוויה הישראלית וגם על היחסים המוכלים שיש לנו עם הארץ, ועם יושביה. לספר, לתחושתי, שני חלקים שמשולבים זה בזה, אם כי ניתן להבחין במיקוד בכל חלק. החלק בהתאם לפרקים הראשון מתבונן באופן שבו יוצאים אנשים וגם קצת נשים לשטח. אופן התארגנות הקבוצות המסווגות על ידי חזני כקבוצות מובחנות. למשל, כאלו שהיו חברים קודם לכן והג'יפים הוסיפו רובד ביחסים או שהם כלי נוסף לתחזוק החברות; קבוצות שהחברות בהן נוצרה בעקבות הג'יפים; קבוצות בתשלום וכו'. חזני מסתכל על האופן שבו נפגשים ליציאה/כניסה לשטח, מסתדרים בטור, מי הם בעלי התפקידים השונים ואפילו איך אוכלים. כל אלה משמשים תשתית לבחון קשרים ויחסים של נשים-גברים, יהודים-ערבים, אזרחים-רשויות וגם על דרכי התקשורת בין הג'יפאים בשטח הממשי ובמרחב הוירטואלי.
