ציון חמישים שנים למלחמת יום הכיפורים הוא העניין שעומד במוקד העשייה של ההיסטוריה הצבאית הישראלית בחודשים האחרונים. לפחות אצלי ובמחלקה להיסטוריה בצה"ל. אבל לא רק בצה"ל, אלא גם במקומות אחרים, נכתבים ספרים ומאמרים, וגם מחקרים חדשים מפורסמים. אחד המאמרים שהתפרסמו בכתב העת של המחלקה להיסטוריה נכתב על ידי פרופ' יואב גלבר ועוסק בהיסטוריוגרפיה של המלחמה. גם הפרק האחרון בספרו של גור אלרואי - 'ולא נודע מקומם - שישה נעדרים בקרבות תש"ח' (ידיעות ספרים, 2023) דן בהיסטוריוגרפיה של מלחמה - מלחמת העצמאות - העומדת במוקד הספר. אבל הדיון האקדמאי או המריבה (ד"ש מטנטורה) אודות האופן בו אנו חוקרים, כותבים ומפרשים את המלחמה ב-1949-1947, אירועיה ותוצאותיה, עד כמה שהוא חשוב ומעניין, איננו מוקד הספר. אלרואי מתאר בספר את איתור שישה מנעדרי תש"ח בו נטל חלק כחוקר מילואים ביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). לפני שנמשיך גילוי נאות - את הספר קיבלתי מאלרואי שלמדתי אצלו בחוג ללימודי (ארץ) ישראל לפני 20 שנים. אולי צריך לציין שסבי היה מאנשי הפלמ"ח ואף שימש כשליש הגדוד הראשון ולאחר מכן שימש שליש חטיבת יפתח (המאמר הראשון בקובץ עוסק בו וכתבתי את בסיסו בקורס של אלרואי).
הספר עוסק בכמה רבדים ונע במספר נתיבים. לעתים במוקד עומד תיאורו האישי של המחבר את המחקר הבלשי-היסטורי אחר שישה מנעדרי תש"ח שאיתר - ארבעה גברים ושתי נשים מתוך מסדר הנופלים הרבים שעליהם כתב חיים חפר ומהשורה הארוכה שתיאר חיים גורי. חיפוש הרמזים בארכיונים, אצל קרובי המשפחה, אצל החברים לקרב, אנשי הכשרת הפלמ"ח והקיבוץ (יד מרדכי וניצנים שבהם היו חברים וחברות חלק מהנעדרים), התקדמות במחקר והכניסה למבואות ללא מוצא, ובעיקר הרגע המרגש שבו מתגלה לאלרואי הרמז הגדול ומפוענחת התעלומה. בכך חובר המחבר לגישה הרווחת בסוגה 'המושא המחקר ואני' כפי שבאה לידי ביטוי במספר ספרים שקראתי לאחרונה. כמובן אין זה מחקר לשם עצמו אלא שליחות המביאה מזור מאוחר מאוד למשפחות ולקרובי המשפחה שנותרו, אשר חיפשו אחר יקיריהן ויקירותיהן, ולעתים גם לחברים לנשק. הרובד השני הוא תיאור חייהם של החללים ובאמצעותו הרובד השלישי - מבט מקיף יותר על האוכלוסייה היהודית אשר הגנה על מדינת ישראל בראשיתה ואף לפני כן, על דור תש"ח. עמנואל סיון בחן אותו בספרו - 'דור תש"ח -מיתוס, דיוקן וזכרון', וגם אחרים עשו זאת בדרכים שונות, למשל רוית ויסמן במאמרה ב'המלחמה המעצבת הראשונה' המתבסס על נתונים סטטיסטיים של חללי המלחמה. בספר אלרואי יוצא מהפרט מדמויות הנעדרים לתיאור הכללי. כך למשל תיאור החיפוש אחר ליבקה שפר, אחת משלושת נעדרי יד מרדכי, משמש להצגת תפקיד הנשים במלחמה וליחס אליהן בפלמ"ח ובצה"ל בראשיתו.
(יהודה עמיחי)
