top of page

מי אתה Kaj Sørensen?

  • תמונת הסופר/ת: בעז זלמנוביץ
    בעז זלמנוביץ
  • 29 באוג׳
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 30 באוג׳


Three men work in a field with a hay machine. One operates it, another observes, and the third is in the background. Vintage, sepia tone.
זלמן עובד ואין לו זמן לעשן (ארכיון ניר עוז)

שבוע שעבר פרסמתי במסגרת השרבוטים הראשוניים אודות ההיסטוריה של ניר עוז והסביבה, פוסט קצר העוסק בח'רבת אח'זעה [ואל תפספסו את הפוסט על הסיבה למיקומה של ניר עוז]. לשמחתי קיבלתי לא מעט הערות מאנשי ניר עוז וגם ממומחים, שאת חלקן הטמעתי בפוסטים וחלקן יוטמעו בהמשך. ג'ון הזכיר לי ששכחתי את האו"ם, והוסיף: "אני זוכר שזלמן קבל מהאו"מניק מצית "זיפו" עם סמל של האו"מ, עליה הייתה גאוותו." ובאמת איך שכחתי את UNEF-1 (First United Nations Emergency Force). האמת שהייתי בן שנה כשהוא סולק מהשטח בעקבות החלטת נאצר נשיא מצרים, זו אבל בהחלט הזדמנות טובה ללמוד משהו על כוח החירום ועל מצתי "זיפו".


עם סיום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת-נשק (Armistice Demarcation Line) בין ישראל למדינות ערב, ובכלל זאת ההסכם עם מצרים בפברואר 1949. הסכם זה הותיר את רצועת עזה תחת שלטון מצרי. הסכמים נועדו להוות מסגרת זמנית לפיקוח על הפסקת האש ולאכיפה של הגבולות החדשים-זמניים בפיקוח בין לאומי. ב-1948–1949 הוקם גוף המשקיפים הראשון של האו״ם במזרח התיכון — UNTSO (United Nations Truce Supervision Organization) — במטרה לפקח על הפסקות האש, לפקח על יישום הסכמי שבית הנשק ולנסות למנוע תקריות מקומיות שעלולות להסלים. תפקידו של כוח המשקיפים כלל איתור, תיווך וטיפול ב"הפרות שקט" בין צה"ל לצבא מצרים לאורך קווי ההפרדה, ובכלל זה סביב רצועת עזה, ואולי בעיקר לדווח? כוח המשקיפים עדין פועל בגבולות השונים. (במקביל, כבר ב-1949 הוקמה סוכנות הסיוע והעבודה של האו״ם לפליטים פלסטינים (UNRWA) כדי לתת סיוע ושירותים בסיסיים למחנות הפליטים הפלסטיניים ברצועת עזה ובאזורים נוספים - אבל על אונר"א אנחנו לא מדברים).


Map of Gaza showing UNEF deployment as of August 1957. Includes locations, checkpoints, and main roads. Black text on white background.
מפת פריסת UNEF מתוך אתר האו"ם

בנובמבר 1956, בעקבות מבצע סיני בו כבשה ישראל את סיני ואת גם רצועת עזה, וכוחות בריטיים וצרפתיים נכנסו למצרים, החליטה העצרת הכללית של האו״ם להקים את UNEF the General Assembly ... established a United Nations Emergency Force ... to secure and supervise the cessation of hostilities

הכוח נועד לאפשר נסיגה מסודרת של ישראל, צרפת ובריטניה מהשטחים שנכבשו ממצרים ולהפריד בין כוחות מצרים וישראל. UNEF פרס לאורך הגבול ברצועת עזה ובסיני. משימה זו נמשכה עד מאי 1967. לדעת האו"ם פריסת כוח החירום UNEF בגבול עזה היוותה גורם מרכזי בשמירת שקט יחסי בשנים שאחר כך, גם אם היה נתון בלחץ מדיני וצבאי. ניתן לחשוב על סיבות אחרות לשקט היחסי, אבל לא נריב עם האו"ם עכשיו. המפה המצורפת מלמדת על פריסת הכוחות מהמדינות שהרכיבו את הכוח ואת פריסת העמדות הקדמיות ב-1957. מול ניר עוז נפרס הגדוד הקולומביאני שמפקדתו הייתה בחאן יונס, אם כי ניתן להעריך שחלו שינויים בהרכב ומיקום הגדודים במהלך השנים. ג'ון מצא בארכיון ניר עוז תמונה של חייל או"ם, או אולי משקיף, בעמדה בין ניר עוז לח'רבת אח'זעה. לא ברור מי צילם את התמונה שנמצאה בארכיון ניר עוז.


Soldier in uniform with helmet stands in front of a small outpost in a barren desert. Flag waving, timestamp at bottom. Black and white image.
תמונת איש או"ם על גבול ניר עוז-ח'רבת אח'זעה (ארכיון ניר עוז באדיבות ג'ון)

כוח החירום לא היה כוח האו"ם היחיד, שכן כוח המשקיפים חזר לפעול. למעשה הפיקוח התבצע בעיקר על ידי המשקיפים אשר תוגברו בעת הצורך על ידי יחידות UNEF. זה נועד לפעול ככוח מפריד. המשימות הכוחות כללו תיעוד הפרות, תיאום נסיגות ונוכחות שמטרתה למנוע עימותים מקומיים. במאי-יוני 1967 מצרים דרשה את עזיבת UNEF מהשטח. מלחמת ששת הימים פרצה (יוני 1967), צה"ל כבש בפעם השנייה את רצועת עזה והסתיימה בפועל התקופה שבה פעלו כוחות האו״ם ככוח מפריד ברצועה. יש חוקרים הטעונים כי המנגנון הזה עזר למנוע הסלמות מקומיות רבות, אך מנגד לא סיפק פתרון מדיני קבע, והמנגנון הזמני (UNEF) הפך עם השנים למעין מעצור זמני במקום פתרון מדיני, מצב שסלל את הדרך ליוני 1967 (גם אתם לא נתווכח, ראו גם ערך יוניפי"ל שהשבוע הוחלט על סיום המנדט שלו בסוף 2026).


A silver lighter on wood, engraved with "KEJ SøRENSEN," UNEF insignia, UNEF 1963 GAZA, and Arabic text.

אבל אנחנו התכנסנו כאן גם בשביל המצית. ה"זיפו" נמצא ברשותי כיום. אבא עישן כמו רבים מדורו, אבל הפסיק לפני עשורים. אני זוכר את המצית בארון הירוק. שמעתי מאבא את הסיפור על ההחלפה, אבל לא זוכר מה נתן בתמורה, בטח היה משהו. למה אנחנו לא מתעדים את הסיפורים כשאפשר? בכל מקרה ניתן לזהות על גוף המצית את סמל האו"ם. הוא נראה כמשהו שהוטבע על ידי היצרן; שאר הכיתובים נעשו כנראה על ידי בעליה של ה"זיפו". ראשי התיבות של כוח החירום וכמובן 'עזה'. מה אומרת השנה - 1963? האם זו השנה שאיש האו"ם שהה בחור המזרח תיכוני? ומי היה Kaj Sørensen? מן הסתם בעליה של המצית. מאיזה ארץ סקנדינבית הגיע לחור המדמם במזרח התיכון? על המכסה, כך אומרים המומחים (תודה עמרי) כנראה כתוב במשובש שמו בערבית كي سانس. מי יכול לעזור ולמצוא את האיש או משפחתו?


בתחתית המצית יש את חותם האותנטיות. על פי פענוח AI זהו מצית מקורי של מותג Zippo. חותם עיר בית החרושת Bradford, PA וסימן ה‑Zippo בכתב הם סימני היצרן. מספר הפטנט: PAT. 2517191 ששימש את Zippo במציתים מאמצע המאה ה‑20 (שנות ה‑50 ו-60). המנוע גם טוען שמציתים שכאלה עם שם האדם שלו המצית היה שייך ועם סמלי היחידה ושנה שווים לא מעט לאספנים. אבל אנחנו לא באנו למכור.

Close-up of a silver Zippo lighter bottom, showing engraved text: "BRADFORD, PA. ZIPPO PAT. 2517191" with a blue background.
תחתית המצית

אשמח להערות, תיקונים ותוספות, וכמובן בסיוע באיתורו של Kaj Sørensen.


עד החטוף האחרון







 
 
 

2 תגובות


חגית לוי
חגית לוי
30 באוק׳

סתם כך הקלדתי בגוגל את שמו, את שם הארגון והשנה החרותה על המצית, בתוצאה הראשונה קיבלתי קישור לארגון וטרנים דנים ששירתו בכוחות האו"ם השונים. שמה כאן את הקישור לאירגון אולי דרכם תצליח לאתר את האיש. https://veteranalliancen.wordpress.com/fakta/faldne-og-saarede/de-gav-deres-liv/

לייק

nimrod hefets
nimrod hefets
30 באוג׳

בתור ילד בקיבוץ השכן ליד ניר עוז , היינו נוסעים עם טרקטור ועגלה לגבול -קו החריש- קופצים לצד שני ואמרים ביקרנו במצרים בלי פספורט, כמו כן היינו מחליפים עם האומניקים נותנים תפוזים תמורת בולים לילדים והמבוגרים היו מקבלים קפה מהחילי האום מברזיל.

לייק

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com

bottom of page