יש לו מה להגיד

שער 'לוייתן לבן' שערך גלעד שמחוני

הנה ספר שממשיך את התמות שאני קורא בזמן האחרון, אם כי לא רק בהן - אוטוביוגרפיות ומבצע ליטני. מכיוון שאין ספר העוסק רק במבצע ליטני, או לפחות לא מצאתי עדיין, אז מדובר על אוטוביוגרפיות בפני עצמן, כמו זו מהרשומה הקודמת 'האנאלפביתית' של אגוטה קריסטוף; או בעדיפות גם וגם, אוטוביוגרפיה הכוללת גם אזכור או חלקים אודות מבצע ליטני, כמו זו מהרשומה הקודמת קודמת 'ביד אחת' של שלמה אליה. כבר שהסברתי, מבצע "ליטני" או "אבי החכמה", כפי שנקרא במהלך השבוע הראשון שלו, נבלע ברעש של מלחמת יום הכיפורים שקדמה לו ובשאון של מלחמת לבנון הראשונה. לכן אזכורו הוא מועט ומצומצם. כך למשל, הוא מוזכר בעמוד וחצי בביוגרפיה הנוראית שנכתבה על ינוש, שהיה אלוף פיקוד הצפון באותה העת, ואצל אחרים המזכירים את השתתפותם בו בדברים שכתבו, בין השאר: גיורא איילנד שהיה סמג"ד 890 בספרו 'לא נרדם בלילות'; יעלון שפיקד על סיירת הצנחנים במבצע; רפול שהתחיל את המבצע כראש אג"ם וב-18 באפריל 78 החליף את מוטה גור כרמטכ"ל; וכמובן מוטה שמעולם לא דאג להיסטוריה אלא כתב אותה.

פרגים? - צלם בעז זלמנוביץ (חרמון 2021)

והנה מצאתי כמה אזכורים ב'לוייתן לבן' שערך גלעד שמחוני (גלורי, 2006). הספר הוא מעיין הגיגים אוטוביוגרפיים או אוטוביוגרפיה של הגיגים של אלוף (במיל') אורי שמחוני שליקט וערך בנו גלעד מבלי ידיעתו של האב [כך כתוב על גב הספר]. טוב, זו לא בדיוק אוטוביוגרפיה של שמחוני אלא אולי מעין לקסיקון מחשבות ואמירות שלו, שדרכן ניתן להבין גם את דרכו הצבאית ואת אופן מחשבתו על נושאים מגוונים [תקציר ביוגרפי טוב יותר תמצאו בסקירתו של פרל-פינקל]. את שמחוני ראיינתי על מבצע ליטני ועל תפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי וכמפקד אוגדת קחצ"ר במבצע: "אוגדת הקחצ"ר שבפיקודי קיבלה כמשימה לכבוש את הגזרה המרכזית [...] התוכנית שלנו התבססה על תנועות רגליות לעומק ועל תקיפת מוצבי המחבלים העיקריים, במרון א-ראס ובגזרת בינת ג'בל מהעורף, תוך יצוע הטעיה באש ופיצוח מהחזית." [עמ' 92-91].

רכבל - צלם בעז זלמנוביץ (חרמון 2021)

בראיון, כמו בראיונות רבים של אנשי המבצע, שמחוני לא זכר הרבה, וגם לא התיימר לזכור הרבה מהמבצע, אבל הראיון נמשך זמן כי בעיקר דברנו על אמנות ועל הקשר בין המוזיקה של באך ולציורים של אשר. וגם על חוויות של לחימה ומנהיגות מתקופת היותו מפקד בצה"ל בדרגים השונים. הספר איננו עוסק כאמור רק ב"מלחמה. יוצאים אליה בהתלהבות וחוזרים ממנה בעיניים כבויות" [עמ' 88], אלא בנושאים מגוונים כמו ספורט, ספרים - מובי דיק, מאיר שלו ועוד, מוזיקה, וכתיבה: "כתיבה היא התחום היחיד בו האנושות צועדת אחורה. במדע, בספורט, בכלכלה, בכל תחום אחר, האנושות מתקדמת תוך האפלה על הישגי העבר. רק בכתיבה הטקסטים מהעבר, כמו התנ"ך או שייקספיר, יותר איכותיים מכל טקסט שיוצר מאז ועד לזמן הזה." [עמ' 69]. כמובן לא חסרים התבוננויות וסיפורים על מפקדים כרפול, אריק, ומוטה, וחברים ופקודים שנפלו וגם על כאלה שנשארו. בקיצור ספר מעניין באופן ההגשה שלו וגם בחלק מהדברים ששמחוני חושב ואומר. ונשתדל לסיים כאן, כי שמחוני אמר ש"יכולת תמצות היא מדד לאינטליגנציה בהבעה." [עמ' 146].

#ספר הגיגים ומחשבות. קווים אוטוביוגרפיים של לוחם ומפקד. מעניין ואפשרי למתעניינים בסוגות משונות.

חם? לא נורא, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר. שמחוני מספר ששמע בליברפול את הביטלס לפני שהם ידוע שהם ה'הביטלס'

I think I'm gonna be sad

I think it's today, yeah

The girl that's driving me mad

Is going away

#ספר #שמחוני #לוייתן_לבן #ליטני