כרגיל בשביל להתניע מחדש את הכתיבה וסקירות הספרים אני נמלט לאזור הנוחות שלי - ספרות צבאית. כי מה אני מבין בסוגות אחרות? כאן אני לפחות יודע לבטא את המילים הנכונות, לשים את הסיטואציות במקום המתאים ולהצליח להשלים את התבנית שהסקירות שהתקבעה - שלוש פסקאות עם שלוש תמונות. הנה גם כאן ברחתי לאזור הנוחות של הכל מתחלק לשלוש. לא? לכן חזרתי בפוסט הקודם ל'קרב ללא נשק' של הרטלי לדר (נהר ספרים, 2021). ולעניינו של הספר הזה. אחד הקריטריונים לבחירת ספרים משומשים שאני קונה, חוץ מהנושא והצבעוניות הנאיבית של העטיפה, הם פתקים שנמצאים שכוחים בין הדפים. כל הקריטריונים הללו הובילו אותי לרכוש בביקור האחרון אצל יהודה מ'מרתף הספר' את 'שכר האומץ' של קורט אנדרס (מערכות, פברואר 1963, תרגום זיוי שורר).
זהו תיאור קרבות גדוד רגלים אמריקני במלחמת קוריאה דרך עיניו של סגן אריק הולווי שבתחילת הסיפור משמש כקמ"ן הגדוד אבל צירוף המקרים ובעיקר היפגעות מפקדים מובילים אותו לעמדת מפקד פלוגה וכאיש דומיננטי בגדוד. אמנם זה תיאור קרב מדומיין, אחד שלא התקיים במציאות אבל רבים כמוהו קרו (כפי שקראתי ב'הקרב' של קנת מרסי), וגם העלילה הראשית מעט מופרכת. הקצין הלא מבריק גם בעיני עצמו, הופך במהלך קרב אחד למפקד מוכשר ומנהיג, המג"ד הנערץ והרגיש: "אותות רבים בהתנהגותו העידו על חמלה עזה שהוא חש במעמקי תודעתו לאנושות הדוויה, שנהלה את מרבית ימיה בהרג או בהכנות להרג מחדש." וקצין המבצעים המוכשר של הגדוד מודחים ומקומם מוצבות בראש הגדוד דמויות שמסמלות את ההיפך. אבל אנדרס מכיר את שדה הקרב ואת נפשות הפועלות בו, ומתאר לא רק את הטקטיקה והפעלת הנשק ברמות השונות, אלא גם את תחושות המפקדים והתנהגות המש"קים והחיילים: "תוהים הם בלבם: "האמנם אהיה אני האיש שיפגע הפעם?" "והפגיעה התהיה קשה?" "האם יש משהו נוסף שעלי לעשותו בינתים, שהרי אפשר ולא אזכה עוד...?" אולם רק לעתים נדירות יביעו את מחשבותיהם אלה בדברים." אנדרס גם מצביע על המרחק העצום בין חיי וגישת אנשי הקו הראשון לבין העורף: "עיקרה של התהילה שמיחסים לאנשים בפלוגות הרובאיות של חיל הרגלים באה משום שאיש אינו חפץ באנשים אלה [...] מלחמתם אינה רק נגד הקור, הבוץ או המוות , אלא גם נגד הגישה הלאומית החולנית בכללה. כיצד יכולים להיות הדברים אחרת, תהה הולווי, כאשר האומה מעריצה אלא את חידושי הטכניקה וגיבורים מצחצחי-לשון ההופכים להיות אנשי-מופת?" אבל מעבר להתפלספויות, יש כאן תיאור טוב ומופרט של אנשים מול אש.
