השבוע ראינו (בזום) הרצאה מרתקת על בהוטן, ממלכת הדרקון הדחוקה למרגלות ההימליה בין הענקיות הטורפות סין והודו. המרצה המצוינת עירית להב [שגדלנו ביחד בקיבוץ, והיא טיילה וחייה שנים רבות ברחבי העולם הגדול ובכלל זה במרחב צפון הודו. אבל אני לא מקנא בה כי בזמן שהיא טיילה בבהוטן אני טיילתי ברכס עלי טהר, וכאשר חייה בניו-יורק אני עשיתי טרקים במחנות הפליטים בעזה]. בכל מקרה עירית סיפרה על מדד האושר שקבע המלך הנאור. ארבעת העמודים הראשיים של האושר הם: ממשל תקין, מסורת, קיום עצמאי (ביטחון כלכלי) ושימור הסביבה. מכיוון שבעניין הממשל התקין אנחנו אלופים, והרב קנייבסקי הוא המסורת, ובקיום עצמאי אנחנו מסתדרים, נתמקד בסביבה. הנה אנו בט"ו בשבט, מועד שבו היו אבותינו נוהגים לחלול בסופרמרקטים, לקטוף פירות מיובשים ולטעת שקיות פלסטיק, ובדיוק סיימתי לקרוא את 'העץ' של ג'ון פאולס (אסיה, 2021 [תרגום עידן לנדו]). את הספר מעטרים חיתוכי עץ של אהרון ג'ונסון כמו זה שעל שער הספר.
פאולס, סופר אנגלי, מורה, משורר ועוד שעיקר פרסומו, בעברית לפחות, בא לו בעקבות ספרו אהובת הקצין הצרפתי, כתב ממואר הגותי-מחשבתי אודות הסדר, הפראי, הטבע והתרבות. הוא מתחיל כמובן בילדות ובנערות ובניגוד המחשבתי עם אביו שסלד מהטבע הפראי וניסה לאלף את העצים שבגנו שבביתו הפרברי. ניסיונות הסדר השלטני של האב מקורם בכאוס של בשוחות ובקטל של מלחמת העולם הראשונה, אבל זאת מבין פאולס רק בבגרותו או בזקנתו: "כעת אני יכול לראות, שמלחמת העולם הראשונה גבתה ממנו מחיר כפול ואכזר - לא רק באותן שנים מתועבות בחפירות, אלא גם בתוצאותיה החברתיות. ניתנה לו טעימה מחייו של קצין וג'נטלמן, במיוחד בשנים שלאחר המלחמה שבהן הוצב בצבא הכיבוש בגרמניה. מאז ואילך הוטבעו בו האתוס והשאיפות של אורח חיים, שנותר מחוץ להישג ידו..." [עמ' 12]. כנגד זאת נמשך פאולס לאי הסדר של הטבע: "כמיהה להימלט מאותם עצים בלתי טבעיים בתכלית שבגן האחורי שלנו, ומכל מה שהם מיצגים. בכך התחלתי מבלי דעת לרמוס את נשמתו של אבי. יותר ויותר התאוויתי אל מה שנעדר מסביבתי הקרובה: מרחבים, פראיות, גבעות, יערות... בעיקר אני חושב, אזורי יערות, עצים 'אמיתיים'." [עמ' 10]. לאחר מבחינת יחסיו וניגודיו עם אביו עובר פאולס לדיון בחומה של 'המיון'. הסדר, הארגון, הקטלוג, החלוקה לסוגים, למינים ולתתי תתי קבוצות שיצרו המדע והאמנות המערביים. הוא לא מתכחש לחשיבותם, אבל מצביע על הניכור שהם יצרו בינינו ובין הסביבה והטבע.
