מה יש בו בשטפן צוויג, הגורם לפופולריות עצומה של כתביו בשנים האחרונות? הרי הוא נח על משכבו כבר כמעט 80 שנים וספריו נכתבו ונקראו בעיקר בשנים שבין המלחמות העולמיות? למה מרבים לתרגמו לעברית מחדש או לראשונה? צוויג כותב נהדר וכתיבתו מסקרנת, עוסקת בנפש האדם, ומתארת את מעמקיה בפרטים, אך בדיוק ובבהירות. יכולתי להסתפק במשפט האחרון. הוא מסכם את הסיבה להצפת הצוויג שאנו חווים בשנים האחרונות. לא? אבל יש עוד סופרים מצוינים, שנעלמו בדרכים המאובקות של הזמן [יוזף רות, למשל] או אפילו לא התגלו. אין לי הסבר סוציו-תרבותי [אין לי מושג מה זה] או פסיכו-ציבורי [גם כן אין לי מושג] לתופעה. אבל בעצם מה זה חשוב? צוויג פשוט מצוין, וטוב שמתרגמים אותו מחדש או לראשונה לעברית.
אחת ההוצאות שמרבה לתרגם ולפרסם בשנים האחרונות את צוויג היא 'תשע נשמות', והפעם תרגם מחדש ונפלא הראל קין את '24 שעות בחיי אישה' (2019). וידוי נפשי מרתק של אישה שהיא, כך דומה, הארכי-טיפוס לסולידיות, לדיסקרטיות, ולמופנות - אלמנה אנגליה מבוגרת. סיפורה מתעורר בעקבות זיק רגשות הנוצר בפנסיון בו מתארח המספר, בעקבות נטישת אחת מהאורחות את משפחתה בעקבות התלהטות אהבה בת פחות מיממה. האם געש כזה יכול לקרות, שואל צוויג, ומשיב דרך הוידוי.
והאישה מספרת על 24 השעות הנועזות, הסוערות, המבישות, המטלטלות של חייה. מפגש עם מהמר צעיר, דרך התבוננות בידיו [הקטע שבו מתארת האישה את ידיו של הצעיר הוא מכתיבת הפטיש המרתקת שנכתבה, משירת ההלל לאיבר גוף]. הצלתו מייאוש, והתנועה הפיזית והנפשית עד סגירת המעגל של היממה.
#ספר של צוויג על אהבה, ייאוש, תשוקה ורגשות. אמנות התיאור והתבוננות. מרוכז, דחוס ואמנות הכתיבה. תקראו.
תהיו נחמדים ותקראו, ואם תקראו תהיו נחמדים.
ויש גם שיר