בארה"ב מתקיים דיון די סוער על המתרחש בקצונה. קצינים מאושמים במנהיגות רעילה, בהתנהגות שאיננה הולמת כלפי לנשים, לכסף ולפקודים.
יורג מוט' (Jörg Muth) שחיבר ספר על תרבות הפיקוד והשווה בין צבא ארה"ב לבין צבא גרמניה טוען, בין השאר, במאמר בשם"המשבר בפיקוד ושורשי הבעיה" כי אחת הבעיות היא שיש יותר מדי קצינים בצבא ארה"ב.
לטענתו, צבא שיש בו יותר מ-10% קצינים נוטה לבעיות בפיקוד. נכון לעכשיו יש בצבא ארה"ב למעלה מ-15% קצינים, וגם יחס הגנרלים בתוכם הוא גבוה. לעומת זאת, צבא גרמניה של מלחמת העולם השנייה - הוורמכאט, שלמרבה הצער היה אחד הצבאות הטובים בעולם בדרג הטקטי, שאף ל-3.5% קצינים, אבל ההרג הרב גרם לכך שאחוז הקצינים עמד לרוב על 2% מכלל החיילים. חסרונם ביחידות הלוחמות מולא על ידי הנגדים-המש"קים בהצלחה רבה.
עד כאן צבא ארה"ב של היום והוורמאכט, ומה עם צה"ל? אין לי את המספרים של הקצונה והיחס שלה לשאר בעלי הדרגות. אוכל רק לטעון באופן מבוסס שיש יותר מדי תפקידים וקצינים במפקדות צה"ל. אבל רק חלק מהבעיה.
בצה"ל חסר מעמד דרגות שלם - הנגדים הלוחמים. ביחידות הסדירות פשוט אין, ואילו ביחידות המילואים הדבר לא ממוסד וגם ההכשרה איננה מספקת (לפחות לטעמי). בצה"ל מייצרים הרבה קצינים, גם לתפקידים שאינם דורשים קצינים, ומכיוון שאין נגדים, קצינים שאינם מתאימים לתפקידים הללו ממלאים אותם - ולא על הצד הטוב ביותר. מכיוון שלעיתים תכופות קצינים עושים את תפקידי הנגדים, הם אינם עושים את תפקידם כקצין.
בנוסף, המערכת עסוקה יצירת מספרים עצומים של קצינים - והכמות באה על חשבון האיכות. יובל בזק כתב על כך בפירוט רב לפני מספר שנים. גם הוא טען שהכמות באה על חשבון האיכות, ושיש צורך להעביר חלק מהתפקידים שעושים הקצינים למי שנועד לעשותם - אזרחים ונגדים. זאת במערכים העורפיים בעלי המאפיינים האזרחיים, וגם הקרביים.
עליית איכותו של המערך הלוחם בצה"ל מותנת גם בקיומו של מערך נגדים לוחמים - סמלים, רבי-סמלים עד הרב-נגד של הצבא. ולא, הוא לא נגד משמעת או נגד מטבח (שגם הם חיוניים).