• בעז זלמנוביץ

קוד אולמרט


שער 'קוד אריזונה' של יעקב כץ

כמה שמדהים הדבר, אהוד אולמרט, שהורשע בשוחד [שלקח בהיותו ראש עיריית ירושלים] ובעוד כמה דברים והיה אסיר, וחזר משום מה להיות פרשן ופעלתן, הספיק בתקופת כהונתו הקצרה יחסית [2009-2006] לנהל מלחמה בצפון - מלחמת לבנון השנייה, מבצע גדול בדרום - עופרת יצוקה [וגם גשמי קיץ], וגם השמדת כור גרעיני "אל-קיבאר" בסוריה. האם כדאי להתגעגע לעידן שבו ראש ממשלה נאלץ להתפטר בעקבות לחץ של שותפיו עוד בשלב העדויות המוקדמות? אולי, אבל בכל מקרה כדאי לקרוא כיצד ראש ממשלה מנהל משבר חמור [קיומי?] בסביבה מדינית ופוליטית מורכבת וקשה עבור המדינה ועבור הוא עצמו. יעקב כץ עושה זאת ב'קוד אריזונה - כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה' (כנרת זמורה, 2020 [תרגם מאנגלית אמנון כץ].


סבך - צלם בעז זלמנוביץ

בראיון ל-ynet אמר אל"ם א', "אז סגן מפקד טייסת "הרעם" (F-15) שהייתה שותפה בתקיפה: "לקראת המטרה מגיעים לאזור, מושכים לגובה, והרגע שאני זוכר בעיקר זה הרגע שבו אני רואה את הפצצות פוגעות במטרה. אלפא, בין העיניים. אתה רואה את המטרה מושמדת ואתה יודע באותו רגע שביצעת את המשימה החשובה הזאת". אבל התקיפה עצמה הייתה החלק הקל [הכל יחסי].הקושי שעמד בפני מקבלי החלטות של מדינת ישראל, כאמור בהובלת אולמרט, היה לשקול את התוצאות המעשה [השמדת הכור] או אי העשייה במעגלים רחבים של איום מלחמה נוספת תוך שנה והפעם עם מדינה מזוינת כראוי בטילי גראד, והיחסים הבינלאומיים ובעיקר עם ארצות הברית של בוש הבן השקועה באפגניסטן ובעיראק. כץ מתאר כל זאת באופן מרתק וזאת בהתבסס על ראיונות עם המעורבבים וחומרים גלויים נוספים. הספר בוחן את המודיעין שהתגלה על הכור, את השלמת הפאזל ובכלל זה, לפי הספר, חדירה למחשבו של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של סוריה ועוד. אבל גם את הקושי לקבל החלטה בבית הלבן כאשר זיכרונות הפיאסקו של 'הנשק להשמדה המונית של עיראק' מתהפך מעל ראשי הממשל.


לא כור גרעיני בתל אביב - צלם בעז זלמנוביץ

גם בקבינט הישראלי מתלבטים כיצד לנהוג וכיצד לפגוע בכור. כץ מציג את פשיטות סיירת מטכ"ל למרחב הכור, ואת הדילמות באופן הפגיעה. מלחמת לבנון השנייה גם היא מטילה צל ענק על קבלת החלטות הישראלית, והשפעת הרמטכ"ל אשכנזי על צה"ל בשיקומו ובקבלת ההחלטה על התקיפה היא קריטית. גם הבלגן הפוליטי הוא חלק במשוואה או מהמשוואות. כך מתערבבת השתלטות אהוד ברק על מפלגת העבודה והחלפתו את פרץ כשר הביטחון, בקבלת ההחלטה. הכור שהקמתו החלה ב-2002 כסוד של הנשיא הסורי, ובשותפות צפון קוריאנית [ואולי גם איראנית?], התגלה לישראל ב-2006, ואילו החל ממארס 2007 מתחיל המרוץ עם השגת התמונות של הכור על ידי המוסד בהנהגת מאיר דגן. במקביל לחשיבה הפנימית הישראלית בממשלה ובמערכת הביטחון, בבית הלבן נפגשים בסודיות בכירים ומומחים בשביל להחליט על המענה האמריקני. כאמור צל השקיעה בבוץ המזרח תיכוני והמרכז אסיאתי, מוביל להחלטת בוש שלא לתקוף, ומשאיר את אולמרט והקבינט לקבל את החלטה האמיצה [וגם לדבוק בדוקטרינת בגין], ואת הדרך של תקיפה חשאית ככול הניתן ומתן 'מרחב הכחשה' לנשיא סוריה בספטמבר 2007. זאת גם על ידי שמירת עמימות ומניעת פטפטת הפוליטיקאים ואנשי הצבא שפשטה בשדותינו בשנים האחרונות.


כל זאת ועוד מתוארים בהרחבה. המושג 'הסיפור המלא' שמופיע בשער הספר, הוא תמיד חשוד בעיני. בעצם היותו 'סיפור' שאיננו מסתמך על מסמכים והקלטות ששותפי הסוד נמנעו מהם על מנת למנוע את חשיפת הידיעה שישראל יודעת, כבר יוצרת בעייתיות, אבל מגוון המקורות, ריבוי המרואיינים, ואופן הכתיבה, לפחות יוצרים סיפור מעניין, גם אם הוא 'לא מלא' [וכאמור אין לי כלים לשפוט את המלאות]. בנוסף, כץ שואל, מה היה קורה אם לא היה מושמד הכור? בטח לא משהו טוב.


#ספר על החלטות קשות, על מנהיגות, ועל יכולות מודיעיניות וצבאיות. מומלץ לחובבי הסוגה בפרט, ולחובבי ההיסטוריה הקרובה.


תקראו, מה יש לנו לעשות אם לא להיות נחמדים?


ויש גם שיר, למי קראת נחש?


#ספר #אולמרט #כור #קוד_אריזונה #יעקב_כץ #אשכנזי #צהל #סוריה


0 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com