• בעז זלמנוביץ

הזועק בשער


שער ספרו של שמעון שיפר - המתריע שיחות עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות ספרים, 2019)

חדי העין שאולי גם עוקבים אחריי גם ברשתות האנטי-חברתיות האחרות שבהן אני מרבה ללהג, בוודאי שמו לב שיש לי איזה עניין עם מבצע ליטני, בין שאר המלחמות של מדינת ישראל וצה"ל. אני אכן עוסק במבצע בשנתיים האחרונות בין סגר לסגר. אמרתי אומר להתבונן במרבית ההקשרים שלו, ככול שהיו מקורות לכך. בשבועיים האחרונים חזרתי לבחון גם את הטריגר לתחילתו - הפיגוע הרצחני בכביש החוף "אוטובוס הדמים", בהקשר של הפח"ע דרך הים. מי שקצת קרא אודות הפיגוע, יודע שהייתה התרעה שאף יצא בעקבותיה מבצע של שייטת 13 בראס דאמור. לא נלאה בפרטים, אבל בכל מקרה בבחינת המבצע אני משתדל, כפי שהרצאתי וגם כתבתי על זה פה, לשלב ראיונות של אנשי התקופה. אני מודע לבעייתיות של הראיונות, כפי שקראתם בדברים שכתבתי, אבל יש עניין בלשמוע את התחושות והמחשבות אחרי הדברים הממוסמכים, יומני המבצעים ולקטי המודיעין. בהקשר ההתרעה לכביש ראיינתי שני ראשי מדורים. האחד במספן מודיעין של חיל הים והשני רמ"ד התרעה בענף טרור באמ"ן-מחקר. שניהם פעלו להתריע. הרמ"ד מאמ"ן הוא אלוף (במיל') עמוס גלעד. אחרי השיחה המרתק שניהלו איתו השבוע, ובה ציין שהתרעה המדוברת מפורטת בספר השיחות שקיים עם שמעון שיפר - המתריע - שיחות עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות ספרים, 2019). מיד כמובן חשתי ליהודה ממרתף הספר ורכשתי, וביממה האחרונה גם קראתי את הספר המרתק.


חלון בסגר - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2020)

שיפר עיתונאי ותיק ומנוסה ראיין במשך כשנתיים במפגשים רבים את גלעד ומביא בספר את דבריו של זה בקולו ובסגנונו. מכיוון שקולו של גלעד עדיין טרי באוזני, יכולתי לדמיין אותו מספר את הדברים. בכל מקרה, בפתח דבריו, כותב שיפר: "עמוס גלעד מוכר במערכת הביטחון, בקהילת המודיעין ובצה"ל כמי שהיושרה שלו אינה מוטלת בספק. הוא מעולם לא נרתע מלהביע את עמדתו בכל סוגיה שעלתה לדיון אצל הקברניטים, והוא עשה זאת בלא מורא ובלא משוא פנים. ההתרעות שהעביר למפקדיו, ומשלב מסוים גם לראשי הדרג המדיני, נתקלו פעמים רבות בתגובות שליליות, בהתעלמות, ואף בניסיונות מצד הממונים עליו לסלקו מצה"ל. אפשר לומר כי גלעד הוא הגרסה המודרנית של הנביאים שנסקלו באבנים על ידי אלה שסירבו לשמוע את נבואות הזעם שלהם." [עמ' 10]. אינני בקיא עד כדי כך, אבל גלעד נמצא בצמתי המודיעין והדיפלומטיה החשובות מאז מחצית שנות ה-70 (אני מתחיל לספור ממבצע ליטני כמובן), אבל בעיקר מ-1982 וסיפור טבח סברה ושתילה שניסה להתריע עליו והודיע עליו ועדותו בוועדת כהן: "הזדעקתי [כלפי אלוף הפיקוד אמיר דרורי וקמ"ן הפיקוד צוריך]: "אתם משוגעים? זה כמו נוסחה כימית, שאתה מערבב שני חומרים וגורם לפיצוץ. זה יוביל לטבח. אין סיכוי שלא יהיה טבח. אני גם לא בטוח שיש שם מחבלים. זה נשים וילדים שיירצחו שם." ככה, זעקתי במלוא גרוני, נרעש כולי. אלוף הפיקוד הביט בי ולא אמר מילה. צעקתי שוב: "הולך להיות פה טבח". ואז האלוף אותת לצוריך שצריך ללכת והם הלכו. לא אמרו כן, לא אמרו לא, פשוט התעלמו ממה שאמרתי והלכו." [עמ' 38]. בדבריו במהלך הספר עוסק גלעד רבות בעניין 'התרעה' שהבעיה היא לא רק למצוא ולכתוב את 'התרעה המודיעינית' אלא בעיקר איך לגרום לה לחדור לתודעת המותרעים - הקברניטים והמפקדים. עוד לקח למד גלעד הוא איך המערכת מבודדת אותך כאשר אתה הולך כנגדה - תקופת עדותו בוועדת החקירה, ואיך אותם עוינים הופכים ל'ידידים' כאשר ראש המערכת החדש - ראש אמ"ן אהוד ברק מינה את גלעד לרל"ש: "פתאום כל היחס כלפי במערכת השתנה. הגעתי ממש משאול תחתיות לפסגה, למרות שהדרגה שלי לא השתנתה. מאז התמלאתי צניעות מובנית, במובן שלעולם אל תהיה יהיר. תמיד יכול לקרות מהפך. לכאן או לכאן." [עמ' 49].



פרחי קישוא בסגר - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2020)

עיקר השיחות מוקדשות לניתוח אסטרטגי אזורי - איראן, פלסטינים, ירדן, מצרים, סוריה, חמאס, ארה"ב ועוד. גלעד היה מעורב במגעים ברחבי המזרח התיכון החל ממפגשים עם הפלנגות שמהם למד על האופן בהם תעתעו בישראל, במוסד ובראשי המדינה; המשא ומתן עם ירדן. וגם המשא ומתן בערוץ ההטעיה עם הפלסטינים. כאשר אנשי "אוסלו" ניצלו את הערוץ הרשמי להסחה. פגישות עם ערפאת הרוצח השפל, פגישות עם המצרים וחוסר ההבנה של אובמה וממשלו מה היא הדמוקרטיה של האחים המוסלמים ומדוע נדרשת יציבות גם אם היא לא דמוקרטית מערבית, ממש כפי שהודגם באפגניסטן בימים האחרונים: "כל בתי המלוכה הערבים שרדו את האביב הערבי. ירדן, סעודיה, מרוקו. למה? כי הם נשענים על מסורת דתית, הם רואים את עצמם כצאצאי הנביא מוחמד, ושואבים את כוחם מהשבטים ומהחמולות הגדולות. במזרח התיכון מסורת היא מקור של עוצמה. ולכן אני אישית, זה אולי יישמע מזעזע לאוזניים אמריקאיות, מתנגד לדמוקרטיזציה במדינות ערב. זה רעיון נשגב, אבל אני חושב שתומס ג'פרסון, מאבות הדמוקרטיה המערבית, לא היה מצליח להיבחר למוכתר של הכפר הכי קטן." [עמ' 141]. התובנות האסטרטגיות והארגוניות-מודיעיניות והאחרות של גלעד מתובלות בפגישות ובהיכרויות האישיות. ידע הנובע גם מההיכרות האינטימית עם האנשים, הידיעות והמאורעות. את מי שירת גלעד: "קודם כול, על פי תפיסתי לא שירתי שום אדם. כל הקצינים הבכירים הרציניים שאני מכיר - רמטכ"לים, מפקדי חיל האוויר וכן הלאה - לא משרתים אדם כזה או אחר; הם משרתים את המדינה. וההבדל הוא עצום. כשקצין בכיר או בעל תפקיד בכיר אחר יוצא מנקודת הנחה שהוא משרת את המדינה, חובתו לומר את דעתו המקצועית גם אם היא מנוגדת לדעתם של הממונים עליו." [עמ' 67]. אמן.


#ספר שיחות עם אדם מרתק שידו הייתה כמעט בכל בארבעים השנים הכמעט אחרונות. מבט מפוקח על הג'ונגל שבו אנחנו חיים וגם על החורבה בה אנחנו מתגוררים. לדעתי ספר כמעט חובה לא רק למי שעוסק ומתעניין בסביבה האסטרטגית שלנו, במודיעין, במלחמה ובשלום.


המקום הראשון שלנו, עכשיו מה עושים בשביל לרדת ליגה באליפות הקורונה? חוץ מהדבר הברור של לקרוא ולהיות נחמדים?


ויש גם שיר של אחת הזמרות שהלכה לעולם יותר טוב ב-1978 (שוב חזרנו למבצע ליטני)

Across the evening sky, all the birds are leaving

But how can they know it's time for them to go?

Before the winter fire, I will still be dreaming

I have no thought of time

#ספר #שיפר #גלעד #מודיעין #אסטרטגיה #ידיעות_ספרים #מבצע_ליטני #פלסטינים #משא_ומתן



119 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול