סע, לך למדבר, הדרכים יובילו

שער 'קניון עזאזל' של אסף חזני (עברית, 2021)

חיים חפר כתב: "לך, לך למדבר; הדרכים יובילו, ליל טרם בא; לך, אחי, אל המדבר." האם עשה זאת מתוך התבוננות בבראשית, י"ב, א'-י"ז: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"? אין לי מושג. אבל היום רבים מקיימים את מצוות סע לך בג'יפ למדבר ולמקומות אחרים. אישית אני מעדיף ללכת ברגל לכל מיני מקומות, אבל אסף חזני יצא עם הג'יפאים לספר המדבר. הספר 'קניון עזאזל - ג'יפאות, צרכנות ולאומיות בספר המדבר' (עברית, 2021), הוא תולדה של תצפית משתתפת סקרנית וחקרנית של חזני בתופעת הג'יפאות בכלל, ובזו המתרחשת במרחב שממזרח למעלה אדומים. מג'בל מונטר הוא הר העזאזל למנזר מרסבא ועד מצוק העתקים , בפרט. חזני הוא מכר ורע ותיק מעולם הצבאי, בעיקר המחקרי והכתיבתי [זה כמובן גילוי נאות, אם כי את הספר קניתי בכספי הפנסיה התקציבית]. את עבודת הדוקטורט שלו עשה על רוכבי האופניים וגם היא עסקה בחיבור הפיזי והמדומיין שבין גוף, מרחב, טכנולוגיה ותנועה.

סוסי פרא במכלאה - צלם בעז זלמנוביץ (שבי ציון, 2022)

כמו שעשה וחקר עם האופניים, חזני הוא צופה משתתף. קנה ג'יפ, הצטייד בגלגל ספייר, חבר לקבוצות המשוטטים עם הג'יפים, פתח יומן שדה, והחל לרשום ולחקור. התוצאה היא מעניינת לא רק במושא המחקר עצמו, אלא גם למי שמתבונן על ההוויה הישראלית וגם על היחסים המוכלים שיש לנו עם הארץ, ועם יושביה. לספר, לתחושתי, שני חלקים שמשולבים זה בזה, אם כי ניתן להבחין במיקוד בכל חלק. החלק בהתאם לפרקים הראשון מתבונן באופן שבו יוצאים אנשים וגם קצת נשים לשטח. אופן התארגנות הקבוצות המסווגות על ידי חזני כקבוצות מובחנות. למשל, כאלו שהיו חברים קודם לכן והג'יפים הוסיפו רובד ביחסים או שהם כלי נוסף לתחזוק החברות; קבוצות שהחברות בהן נוצרה בעקבות הג'יפים; קבוצות בתשלום וכו'. חזני מסתכל על האופן שבו נפגשים ליציאה/כניסה לשטח, מסתדרים בטור, מי הם בעלי התפקידים השונים ואפילו איך אוכלים. כל אלה משמשים תשתית לבחון קשרים ויחסים של נשים-גברים, יהודים-ערבים, אזרחים-רשויות וגם על דרכי התקשורת בין הג'יפאים בשטח הממשי ובמרחב הוירטואלי.

צנרת - צלם בעז זלמנוביץ (שבי ציון, 2022)

החלק האחר של הספר, שאיננו כאמור ממש מופרד, שואל את השאלות אודות היחסים והמרחבים המוכלים באותו משולש מדברי - הממשי, הוירטואלי והמדומיין [אם לחזור קצת לדלז וגואטרי - פרק י']. האם השיטוט בג'יפ הוא חלק ממשהו יותר "גדול" - המאבק על השטח הלא מוגדר הבלתי ברור או זה שלא רוצים לברר אותו [A/B/C/שמורת טבע/שטח אש/בדווים/פלסטינים/חוות בודד/נזירים/ועוד]. הדוגמה הבולטת בהקשר זה ושאותה חקר חזני לעומק והוא מקדיש לה חלק מהספר, הוא בור המים שזכה לפרסום במרשתת והחל מושך אליו מטיילים ובעיקר ג'יפאים. בור אשר בתחילה כונה 'בור-מאגורת העמודים' ולאחר מכן 'בור עוזיהו' ו'בור עוזיה' ונרקמו סביבו אגדות על מורשת יהודית וביזנטית, אך בפועל נחצב על ידי תושבי המקום הפלסטינים בראשית שנות האלפיים. הפעולות של הגורמים השונים סביב הבור, שחזני מכנה "המהלך הזה הכופה על ההיסטוריה המקומית של סבא של פואד את הנצח היהודי."[עמ' 213] הן מרתקות. גם במובן שהן חלק מובנה בכל המאבק על הארץ ונעשות על ידי כל הצדדים, וגם בהקשרם של הג'יפאים המשמשים "כלי" במאבק. הן כמסמני השטח בנוכחותם הפיזית עם הכלים בשטח; והן הווירטואלית במפות הדיגיטליות, בתצלומים באפליקציות השונות ובלייקים. חזני אמנם משתמש בכלים אקדמאיים ומזכיר מושגים והוגים, אבל זה לא ספר אקדמאי, והשיטוט והנסיעה אתו, כמו בטיול ג'יפים - מאתגרים, מלמדים ומהנים.

#ספר על תופעות ישראליות בזוויות מיוחדות. מומלץ לא רק לחובבי מפלצות המתכת.

צאו לשטח, הפעילו שיקול דעת, תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר מתקופת קביעת הגבולות, גם על ידי ג'יפים ששוטטו בספר, גם שועלי שמשון וגם אבנרי.

#ספר #קניון_עזאזל #עברית #חזני #גיפ #מדבר