top of page
בעז זלמנוביץ

מעצמה מול ארגון גרילה - המלחמה הסובייטית באפגניסטן

אני ממשיך במבצע איחזור סקירות הספרים שכתבתי לביטאון החשוב אך הזניח של חיל הרגלים והצנחנים (הקודם עסק במנהיגות המ"פים). ב'מחץ 21, שיצא בינואר 2007, עמ' 51-48, כתבתי כך: "אחרי הקיץ האחרון בלבנון, המלחמה באפגניסטן רלוונטית מאוד לצה"ל בכלל ולחיל הרגלים בפרט. הספר 'המלחמה הסובייטית באפגניסטן' (מערכות, 2005) מביא מידע רב בנושאים מגוונים של הלחימה עם גרילה [צריך היה להיות נגד גרילה] וניתן להיעזר בו כדי ללמוד מניסיונם של אחרים." דומה שעל רקע קבירת אימפריה נוספת בהרי וערי הפשטונים, הסקירה הזו רלוונטית כתמיד.


כאשר אתה עסוק במלחמותיך עם אויביך, לא תמיד אתה מרים ראש ומפנה מבט לחיפוש ולימוד של מצבים דומים העוברים על מדינות וצבאות אחרים. המלחמה באפגניסטן רלוונטית מאוד לימינו ולנו, לצה"ל בכלל ולחיל הרגלים בפרט. זו מלחמה המתרחשת גם כיום, אם כי הפעם כנגד כוחות ארצות הברית ונאטו. אותם המוג'אהידין לסוגיהן לוחמים בכוחות הממשלה האפגנית שהוקמה אחרי שסולק משטר הטליבאן בידי ארה"ב והכוחות שבפיקוד נאטו. כמה אירוני שבמלחמתם עם הצבא הסובייטי נתמכו, צוידו ואף אומנו המוג'אהידין בידי ארצות הברית ובעלות בריתה. הרלוונטיות אלינו טמונה בשיתוף הפעולה העולמי של הטרור, בלימוד הטקטיקות, הטכניקות והתרגולות, בהצטיידות, במימון, בהכשרה ובאימון של ארגון הגרילה והטרור. בנוסף, כמו הצבא הסובייטי, שבקושי הספיק להתארגן בגמר סכסוך אחד וכבר מצא עצמו מעורב בסכסוך אחר, כך גם צה"ל מעורב במלחמות, בסכסוכים ובקרבות ברצף ולא תמיד משכיל לסכם, ללמוד ולהטמיע את מה שחווה. צה"ל נדרש גם לעמוד ולשאול את השאלה המרחפת ברקע של הספר והמלחמה המתוארת בו - כיצד יכולה מעצמה רבת-משאבים ובעלת יכולות טכנולוגיות להכריע לוחמי גרילה במלחמה ממושכת, בעוד איננה מצליחה להביא לידי ביטוי את העוצמה, התורה, הארגון והחימוש שתוכננו למלחמה מהירה, אינטנסיבית בעצימות גבוהה מול האויב שעוקף ומתגבר על יתרונותיה?


מהשוואה לרשימת הספרים שפורסמו על מלחמות גרילה ולחימה כנגד גרילה בולט מאוד מיעוט הספרים הספרים שנכתבו בעברית והמיעוט היחסי של ספרים שתורגמו בנושא זה. על פי מפקד "מערכות" [חגי גולן], הספר הודפס רק ב-1000 עותקים שרובם נמכרו, וזו דוגמה לבעיה נוספת - תפוצתם הנמוכה של הספרים שכבר נכתבו או תרגמו על לוחמה כנגד גרילה. הספר המומלץ לקריאה במדור זה - 'המלחמה הסובייטית באפגניסטן', דן במלחמה בכוחות גרילה ועד שהגיע אלינו תורגם מכלי שני. את הספר כתבו קצינים במטה הכללי הרוסי, והוא תורגם ונערך באנגלית על ידי לסטר גראו ומיכאל גראס. אחר כך תורגם הספר לעברית מאנגלית על ידי יוסי אלפר. עניין היוצר מעט סרבול בקריאה, שכן לא תמיד ברור מי מעיר או מאיר איזה עניין. מנגד, נוספו לספר הבהרות ופירושים בנושאים שאינם מוכרים לקורא הישראלי.


הספר עושה הכרות עם אפגניסטן (פרק 1), עם המלחמה ושלביה, עם הארגון, האימון והחימוש של הארמיה 40 שהייתה חיל המשלוח הסובייטי (פרק 3), ומנגד עם הארגון, האמצעים והטקטיקות של המוג'אהידין (פרק 4). הספר מתאר את המערכות והמבצעים העיקריים של הכוחות הסובייטים (פרקים 2 ו-5). וכן קרבות טקטיים מעניינים. לדוגמה, פשיטות של כוחות חי"ר ממוכן על כוחות ובסיסים של המוג'אהידין. אחרי המלחמה בלבנון, תיאורי הקרבות של מפקדי הכוחות הסובייטים נראים רלוונטיים יותר מתמיד. כך מסכם מ"פ שפלוגתו נקלעה לאחר "סיום" סריקתו של כפר שנמצא ריק למארב המוג'אהידין: "היו לי בפלוגה הרוגים ופצועים. בעת ביצוע המשימה שלי, היה עלי לבצע סיור מוקדם קפדני, ולתפוס מראש את הנקודות השולטות בשטח, שמהן יכלו המוג'אהידין להפתיע אותנו ולכסות את כל השטח באש." לפי תיאורו של מ"פ אחר, בחלק מהמקרים, אולי כרגיל, למד הדרג הטקטי הנמוך את לקחי הלחימה והטמיע אותם בתכנונו ובארגונו של הכוח: "הגעתי למסקנה , שלמרות תנאי השטח הקשים, אני חייב לשלוח חלק מהכוח לנוע לאורך הרכס [...] בחרתי במחלקת חי"ר לביצוע המשימה [...] זמן קצר לאחר תחילת התנועה פתחו המוג'אהידין באש על הכוח שנע על הדרך והחיילים נצמדו לקרקע. אחרי ירי אש ארטילרית בעקבות בקשתי, ניסו כוחות באויב לסגת לכיוון ההרים, אך שם נתקלו באש המחלקה שלי שנעה על הרכס. המוג'אהידין, שלא ציפו להתפתחות כזו, נכנסו לפאניקה. הפלוגה שלי ניצלה את ההפתעה ומיד תקפה את עמדותיהם וכבשה אותן".


התיאורים הללו לקוחים מפרק 6, המציג את הכוחו. המרכזי ללחימה בגרילה - החי"ר. אולם החי"ר איננו יכול לפעול כנראה ללא החילות הנוספים. פרק 7 עוסק בטקטיקה של החילות האחרים. בתיאורו של המ"פ הוא מספר שהופעלה אש ארטילרית. מתברר ש"הכלי הארטילרי הנפוץ ביותר, וכנראה היעיל ביותר, באפגניסטן היה המרגמה." מרגמות 82 מ"מ הופעל אמנם בידי יחידות ארטילריה, אך סופחו ליחידות החי"ר. עניין זה אולי נראה ברור ופשוט, שכן בשטח ההררי וכשנדרשת תגובה מהירה, המרגמות הן האמצעי היעיל, המדויק ובעל הקשת הבליסטית הנכונה, ואכן הניסיון הסובייטי מלמד על הקשיים הרבים של הארטילריה בשטח ההררי האפגני. אולם ממבט בהפעלת המרגמות במלחמה בקיץ 2006 בלבנון נראה שיחידות החי"ר לא ניצלו מספיק את הכלי הזה הנתון בידן ובשליטתן המלאה.


הערה והציטוט בהמשך העוסקים בהפעלת טנקים באפגניסטן, גם היא מזכירה את הקיץ האחרון בלבנון ואת מגבלות הטנקים בלחימה כנגד גרילה בשטח הררי למי ששכחו: "דיוויזיות החי"ר הממוכן של חיל המשלוח כללו חטיבות טנקים. עם זאת, אופי הקרב שניהלו המוג'אהידין ותוואי השטח באפגניסטן הגבילו מאוד את יכולת הפיקוד הסובייטי להשתמש בטנקים במערכות ובמבצעים שניהל. הטנקים סופחו לגדודי החי"ר הממוכן ולגדודי סער אוויר, ולחמו בדרך כלל במסגרות של מחלקה ולעתים של פלוגה." הפסקה כוללת תיאורים של האימונים, ההכנות וצורות ההפעלה של הטנקים במתארי הפעולה השונים באפגניסטן. אולם, כפי שמעירים העורכים, לשריון היה תפקיד מוגבל בלבד: "במקום להוביל את ההתקפה, הופעלו הטנקים במסגרות פלוגות ומחלקות, בתפקידי סיוע במשימות השונות [...] מכיוון שהטנקיסטים הם מטבעם לוחמים תוקפניים, שמצפים להיות בחוד החנית בעת הקרב, הרי שתפקידי הסיוע המשניים שקיבלו וביצעו כל הזמן לא הועילו במיוחד לחיזוק המורל שלהם."


חיל קרבי נוסף, הנפרד מהחי"ר הממוכן, הם הכוחות המוטסים, כוחות סער האוויר והיחידות המיוחדות - ה"ספצנאז" (spetsnes). כוחות אלה, עם חיילי בריגדות החי"ר העצמאיות, ביצעו יחד את רוב המשימות ההתקפיות, ואילו החי"ר הממוכן פעל בעיקר במסגרת מערך האבטחה. פסקה זו חשובה, שכן היא מתארת את יתרונות כוחות מסוג זה בלחימה כנגד גרילה בשטחים נרחבים ומורכבים כאשר תמיד חסרים כוחות.


פרק 8 דן במערך הסיוע הקרבי, והוא כולל פסקות העוסקות במודיעין ובסיור, בכוחות שעסקו באבטחת מתקנים, דרכים ושיירות, בסיוע ההנדסי ובלוחמה כימית. בפסקאות הכלולות בפרק מובא מידע רב, אך נציין כמה דברים אודות 'לוחמה כימית' הכוללת הפעלת להביורים, פצצות דלק-אוויר ועשן. נדמה כי יש לנו עניין רב בהפעלת אמצעים אלה בלוחמה בתווך התת-קרקעי. בעיקר הפעילו הסובייטים מטול אר-פי-או-אי היורה רקטות לטווח 600 מ'. זו רקטה המכיל דלק אוויר לשימוש כנגד מערות, בניינים, בונקרים ומקומות סגורים נוספים. ראש הנפץ פולט ענן דלק שמתפוצץ ויוצר לחץ יתר עצום והוא מסוגל להשמיד מבנה שנפחו 80 מ"ק או כל מי שנמצא בטווח ארבעת המטרים של רדיוס הפיצוץ. הכוחות הסובייטים הפעילו אמצעים אלה גם בשטחים פתוחים וכנגד כוחות המוג'אהידין בשטחים הבנויים. תחמושת דלק-אוויר, כמעט שאיננה מצויה בכוחות היבשה של צה"ל ואיננה עומדת לרשות החי"ר. האם היא חסרה? עוד עוסק הספר במערך הסיוע הלוגיסטי (פרק 9) ובכוחות שונים ומשונים. ככלל ניתן ללמוד רבות ע ל כל מהכוחות והחילות שהשתתפו בלחימה במוג'אהידין, אולם המחברים מתעלמים ממרכיב האוכלוסייה במלחמה מסוג זה. אין בספר כל התייחסות לאזרחים.


#ספר של לקחי לחימה כנגד גרילה מארץ אחרת ורחוקה אבל מלמד. מומלץ לא רק לאנשי חיל הרגלים.


במרחבים הסגורים עושים טובה ושמים כאילו מסיכה, ככה אתם רוצים ללכוד מחבלים נמלטים? אז תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר, אבל ממדינה נוספת שקברה אימפריות

I hear hurricanes a-blowing

I know the end is coming soon

I fear rivers over flowing

I hear the voice of rage and ruin




150 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page