הדיון המעניין, שלא לומר המרתק, האם - 'כלום' משמעו 'דבר מה' או שמא 'כלום' שווה ל'אין' או ל'אפס', הוא הדבר הראשון שחפשתי אחרי שסיימתי לקרוא את הספרון 'בשבח הלא-כלום' שכתב לואי קוקלה (נהר ספרים, 2020 [תרגם, הוסף הערות ואחרית דבר ראובן מירן]) מתי שהוא במאה ה-18 [פורסם לראשונה ב-1730]. "למעשה" נכתב באתר האקדמיה ללשון העברית, "גם כלום וגם שום דבר – שאותם ירשנו מלשון חז"ל – אין בהם שלילה כלל. כלום פירושו 'דבר מה', 'משהו מזערי' (something ,anything)." דיון פילולוגי זה היה הערת שוליים, אלמלא קיומנו והבחירות [פעם שלישית לפחות שיחלקו גלידה] שאנו עושים בארצנו בשנה האחרונה, סובבים סביב ה'כלום' הזה, והאם היה או לא היה. לא? שנאמר "aut Caesar, ant Nihil, "קיסר או לא-כלום"".
בכל מקרה קוקלה, התרנגול, כפי שטרחה יכולת התרגום של גוגל לציין, היה ציניקן צרפתי מהסוג המשובח ביותר. הספרון הוא מלאכת מחשבת של סרקסטיות בשכבות שונות, כפי שמוצג כבר במוטו של הספר: "מה מביא עימו האדם בבואו לעולם? לא-כלום. מה לוקח עימו האדם בעוזבו את העולם? לא-כלום". קוקלה מטה את 'לא-כלום' לכיוונים שונים, ועושה פלסתר ומגחיך את את הסגנון הידעני, הנפוח והגרנדיוזי של תקופתו, היא תקופת הנאורות. במחשבה שנייה, הביטוי עושה פלסתר איננו מתאים כאן, שכן משמעותו היא "עשה דבר מה בצורה מזויפת; קעקע דבר שהוא לכאורה מאמין בו". קוקלה עושה ההפך מכך, הוא חושף את הזיוף של התקופה, ושל המתיימרים להיות ה'פילוסופים' של דורם.
Comments