זה החלק השני של סקירת ספרי שטפן צוויג שקראתי מאז מארס 2015, עת שנגלה לעיני. בחלק א' סקרתי חמישה ספרים, והנה לפניכם שאר סיפוריו שקראתי, שבעה במספר [ועל הדרך צורף סיפור של אנמארי שוורצנבך].
"סניפי הדואר הכפריים באוסטריה אינם שונים הרבה זה מזה: ראית אחד, ראית את כולם". שטפן צוויג מתבונן באדם, בנפשו ובאירופה המתפוררת של שנות 20 של המאה הקודמת. 'הנערה מהדואר' (מודן, 2013 [תרגום טלי קונס]) מספר את סיפור שובה של כריסטינה הנערה מסניף הדואר בכפר הנידח שחייה סבל ועוני (סינדרלה?) מהנשף - מהזכייה בפרס משהות במלון העשירים, המצוקה שאחרי הנפילה - אחרי ההתבוננות שיש אפשרות האחרת לחיות, והפתרון שהנסיך מציע. לא רק השאלה למה 'בתר עניא אזלא עניותא', אלא גם שאלות של יכולת האדם למצוא את מקומו בעולם ולממש את חלומותיו. צוויג משרטט ברגש ובעין בוחנת דקויות של יום-יום, סביבה, אנשים ורגשות.
"כשרכן פעם פרנסואה, המלצר הצנום והמטופח בקפידה, מעל לכתפה של הרוזנת הפולנייה היפה אוסטרובסקה בשעת ההגשה, אירע דבר משונה." שטפן צוויג, שקראתי כמה דברים שלו בשנה האחרונה, כותב על התאהבותו הפתאומית של מלצר במלון ברוזנת שתעזוב, וגם איננה חשה בו [ואולי כן?]. בכמה עמודים - עולם ומלואו בנפש אחת - 'הכוכב מעל היער, לראות אישה' (תשע נשמות, 2016 [תרגום: גדי גולדברג, הראל קין]) צוויג מדויק בתיאור החוץ והפנים של האדם. תשע נשמות עשו מעשה נהדר וחיברו את צוויג ואת אנמארי שוורצנבך, שגם היא, כותבת על התאהבות פתאומית, הצתה של בעירה עצומה של הנפש, ומבט ביקורתי עצמי על הסכנה בהתאהבות. ואין זה משנה במי התאהבתם, ובמקרה של שוורצנבך מדובר על אהבה בין נשים. זה הסיפור הראשון של שוורצנבך שתורגם לעברית. שוורצנבך על-פי שלוש אחריות הדבר המצורפות מתה ב-1942. חייה הסוערים והמרדניים הם בוודאי מצע הדברים שכתבה. איפה שהוא קראתי שאם אתה מכיר או מבין יותר את המחבר, את סביבתו, את תקופתו ואת תרבותו. ניתן להפיק הנאה גדולה מהיצירה. האם צריכים התענגות אינטלקטואלית או שקריאה על דרך הפשט מספקת? הקריאה בשני הסיפורים מעוררת גם את המחשבה על כך [לפחות אצלי]. #שני סיפורים על עוצמת התאהבות שנכתבו על-ידי שני אנשים צעירים. מומלץ ביותר.
פעם חשבו שחיילים צריכים לקרוא ספרות טובה, ולכן זכאים לרכוש בזול יחסית ספרים שיכנסו לכיס. חבר שפגשתי היום סיפר לי שפוסטים שכתבתי על ספרי תרמיל, הזכירו לו את הסדרות שאמא [שהייתה ספרנית] הייתה שולחת אליו. ספרי תרמיל המעט המכיל את המרובה. 'אמוק' של שטפן צוויג (תרמיל, 1964 [תרגום שמעון הלקין]) היא יצירה אנושית ודחוסה על אהבה וטירוף. נוסע על אניית נוסעים מהמזרח הרחוק לאירופה, שומע בלילה על הסיפון הריק את סיפור אהבתו המו טרפת וחסרת המרפא של רופא לאישה שביקשה את עזרתו. הספר קצר, וכך גם סיפור האהבה. בניגוד לחלק מהספרים , שקראתי בשנים האחרונות [במיוחד כאשר הייתי חבר לפני שלוש שנים במועדון הקוראים של ידיעות ספרים (אף אחד לא מושלם)] צוויג לא צריך הרבה מילים בשביל להפשיט את האדם ממסכותיו עד הסוף.
"לימים, כאשר ניסתה קלריסה להיזכר בחייה, התקשתה למצוא את ההקשר הכולל". 'קלריסה' של שטפן צוויג (מודן, 2016 [תרגום טלי קונס]). במילה: תקראו. צוויג שני בשבוע. אמנם טיוטה לא גמורה, וגם לא משויפת עד הסוף בחלקים השלמים, אבל יכולתו של צוויג, לפענח את נפש האדם, בעתות הלחץ והמבוכה האישית והאנושית, עומדת במבחן. קלריסה בתו של קצין קפדן ומרוחק בצבא האוסטרי, מתחנכת בפנימיה, זוכה להצלחה כעוזרת לפסיכולוג, וכמו בספריו האחרים, זוכה להזדמנות לפרוץ את המסגרת ומקבלת חלון של חופש מסביבתה הקרובה. כמו בספריו האחרים, חלון זה נסגר על קלריסה ועל העולם שסביבה (מלחמת העולם הראשונה שהשפעתה על צוויג וכתיבתו עצומה). הספר שנכתב כבר בגלותו/מנוסתו של צוויג, ומעט לפני התאבדותו בעת מלחמת העולם השנייה, לא היה יכול להיגמר אופטימי, אבל מכיוון שזו טיוטה וסופה רק נרמז, אולי אתם ואתן תוכלו לדמיין סוף אחר?
"יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו." כך מצוטט שטפן צוויג, וב'פחד' (תשע נשמות, 2017 [תרגם הראל קין]) הוא מוסיף שאנחנו לא יכולים להימלט גם מהפחד ומהבושה, מהסביבה ומהחברה שאנו חלק ממנה. הסיפור הקצר, מדגים, שוב, את יכולתו של צוויג לחדור למחשבות האדם, ולתאר אותם. שתי פעולות מורכבות ומסובכות לביצוע. אירנה, אישה מהמעמד המכובד, בעל עורך דין ושני ילדים ומשרתים, מוצאת מאהב, ונסחטת על ידי אישה אחרת. תהליך ההידרדרות הנפשי שלה, השתיקה בינה לבין בעלה והבושה והפחד והפחד מהפחד. כל אלה מתואר ביד האמן של צוויג. #ספר של צוויג, מה צריך להוסיף. צוויג דרש מאתנו להיות נחמדים, וקריאה זו גם דרך להיות כאלה
"במכה עדינה התחילה הרכבת לנוע. קרקוש הגלגלים הקהה והטביע את שיחתם של עורכי הדין באשד הרעש הכללי. אבל רטט הרכבת נהיה בהדרגה נענוע קצבי, עריסת פלדה המתנודדת כבחלום. ובעוד הגלגלים הרוטטים שמתחתם דוהרים באין רואים קדימה, ריחפו מחשבות השניים אל העבר". שטפן צוויג לראש השנה. במהלך הספר היתה לי תחושה שצוויג שנע בדרך כלל בין הרומנטי למציאות, נפל קורבן לעודף סוכר. אבל המציאות וכתיבתו המדויקת הראתה שזו טעות. האם רק שלי או שצוויג מכווין זאת? 'מרד המציאות' (תשע נשמות, 2017. [תרגם את זה נפלא הראל קין]). זוג אוהבים נפגש אחרי תשע שנים, ואחרי שמלחמה ארוכה ואוקינוס הפרידו ביניהם. האם אהבה לוהטת ולא ממומשת יכולה לשרוד את ים הזמן והמרחק? הם נוסעים ברכבת להתרחק ולהתקרב. הספר נע בין העכשיו הסיפורי לעבר. בדומה לחלק מספריו דמות אחת עומדת במרכז והסיפור מסופר ממבט נקודתה על-ידי המספר - הפעם, להבנתי, זה הגבר. וזה מעניין. #ספר של צוויג שהתגלה ב-1987 (מעניין). בהיר, מדויק ומעורר שאלות אודות ההשתנות ואודות אהבה. מומלץ.
