זה ספר של אחרי מלחמה - אוראנוס

אני ממשיך במסע הספרים שיצאו לטרק בבולגריה [אחרי רשימות מן המאדים]. הספר הזה יצא לדרך מתחנת רכבת. כלומר מארון השאלת הספרים בתחנות הרכבת. לא בכולן יש, אבל בתחנת חוף הכרמל, יש שני ארונות. אחד בכל צד. ואתם קוראים בזמן שאתם נוסעים? הנה גם הבלוגר חנניה [מחשבות ועוד] קרא את הספר הזה באדיבות רכבת ישראל [תוכלו לקרוא אצלו את עיקרי הדברים, כי אני מתעצל לעשות זאת].

ספרו של הסופר הצרפתי מרסל אמה - 'אוראנוס' (עם עובד, 1989 [תרגם בני ציפר]), יצא ב-1948. זה ספר של אחרי מלחמה. הוא מתאר מה קורה לחברה ולבני האדם אחרי התקופה המטלטלת של כיבוש גרמני ושל נזק עצום.

הנה מה שכתוב מאחור: "עיר השדה בלֶמון לא סבלה הרבה מן הכיבוש הנאצי ושמרה אמונים למשטרו של המרשל פֶּטֶן. הפצצה חסרת-תועלת של בעלות-הברית דווקא היא הביאה עליה אסון – מחתה כמחצית מבתיה והפילה קורבנות רבים." האם זה חשוב שנדע איפה זו בלמון? והאם אנחנו צריכים להבין את משמעות משטר פטן? והאם אנחנו צריכים לדעת מי הוא הסופר, מה הרקע שלו ומה הוא עצמו עשה במלחמה? אולי. יתכן שהידיעה מוסיפה להבנתנו, אבל ספר טוב נבחן בכך שהוא יכול לגעת בנו מבלי שנדע את הפרטים והעובדות ההיסטוריות ו'המדעיות' האחרות. וזה ספר טוב.

השטן או יצר הרע עושה את זממו? במנזר רילה

אמה [למי שרוצה להכיר את כתיבתו שינסה את 'חוצה קירות'] מצליח לתאר בכמה עלילות מקבילות את קורותיהם של גיבורי הספר. בעצם את סיפורם של הקורבנות. שכן העיירה המוכה מנסה אך מתקשה להתאושש מהנזק הפיזי - השלטונות מחייבים הכנסת משפחות שבתיהן נהרסו לבתי משפחות אחרות. מצב המביא לחיכוך תמידי; הנזק האנושי - המתים, הפצועים והשבויים; והנזק המוסרי. שהוא ההיבט העיקרי של המלחמה. הן פעולות משתפי הפעולה במהלכה, והן נטילת החוק והלינץ' הנעשה בנחשדים בשיתוף פעולה אמיתיים או בכאלה שרוצים לסגור אתם חשבון [מזל שאצלנו לא 'נוטלים את החוק' לידיים, כאנחנו מדינת חוק ומשפט. לא?]. אמה מתאר בהומניות רבה ואף באומץ את הלבטים, הקשיים, את העליבות האנושית ואת רוח האדם הפשוט.

#ספר על אנשים אחרי משבר עצום, על חיכוך אנושי, על רדיפה, על עליבות מוסרית ועל אומץ לב אזרחי. הזדמנות להכיר סופר מעניין. מומלץ.

תקראו, כי מה שחשוב זה להיות נחמדים.

ויש גם שיר. הייתה לי ברירה?