top of page
  • בעז זלמנוביץ

גרמניה הנאצית - מקור בלתי נדלה לספרים


שוב עבר חודש מאז שכתבתי רשומה על ספרים שקראתי, אין ספק שהתעייפתי בשנה האחרונה, לאחר כ-580 רשומות (המספר הנוכחי הוא 592, אבל יש כמה רשומות אורח. אתם מוזמנים אגב לפרסם דרכי) שכתבתי בשנים האחרונות (דרך מצוינת בתקופת הזוהר של הקורונה להעביר את הזמן). בכל מקרה הערימות הספרים שנקראו ממשיכות להצטבר (אם כי פחות מאלו שנקנו, נאספו והתקבלו). התמה המחברת בין ארבעת הספרים הבאים היא גרמניה הנאצית. הסיפור הגדול של הנאצים נחקר ונכתב, למרות שתמיד יש מה לחדש בתמונה הכוללת. יש לפחות בתרגום לעברית נטייה עכשווית להאיר פרטים ומקרים "קטנים" שנועדו להוסיף גרגר חול בהר הכתיבה על התקופה. הספרים אינם עוסקים ישירות בטרגדיה של השואה, לשם "איזון" קראתי את סיפורו של ליאון כהן - 'מיוון לבירקנאו - המרד של עובדי המשרפות' (מומלץ ונסקור אותו בהזדמנות אחרת). שניים מתוך הארבעה מתחקים אחר דמות או דמויות נאציות בדרגים השונים, ונכתבו בגישה האופנתית של "המנוח ואני" או "אני החוקר, המחקר וגם הנחקר". יש בזה עניין, אבל לפעמים דומה שהאני חשוב למחבר יותר מהמנוח. בכל מקרה כל הארבעה מומלצים לחובבי הסוגה, ומי לא אוהב לקרוא ספרים על נאצים?


שער 'קולדיץ' של מקנטייר

הספר הראשון שעמו נתחיל הוא 'קולדיץ - סיפורה של טירת השבויים בלב גרמניה הנאצית' של בן מקנטייר (תכלת, 2023, תרגום יונתן דה שליט, ענת רותם), שונה מעט בסגנונו ובנושאו. מקנטייר כתב לא מעט על פרשיות ממלחמת העולם השנייה (מבצע קציצה) ומהמלחמה הקרה (המרגל והבוגד), מאיר גם כאן פרשה אזוטרית לחלוטין. כלא שבו ישבו קצינים שנפלו בשבי הגרמני במלחמה. מעין אי של משחק הוגן שבו מנסים הכלואים להימלט מהטירה שהפכה למחנה שבויים. זהו מאבק בין העצירים שהם קצינים ובכללם מפורסמים, כמו סטרלינג מייסד SAS או אחיין של צ'רצ'יל וכל מיני מוטרפים אריסטוקרטיים, טיפוסים מפוקפקים ומשונים. חלק מהקצינים, כשריד של המסורת, החזיקו משרתים. אבל לא רק בריטים היו בטירה, אלא פולנים, צרפתים, הולנדים, אמריקאים ועוד. מקנטייר מתאר את קרב המוחות בין האסירים לבין הסוהרים, ניסיונות הימלטות היצירתיים - מחפירות, התחזות ובניית דאון(!), את ההברחות מבחוץ שמראית עין של צלב אדום ושמירה על חוקים בינלאומיים אפשרו, את חיי החברה, את המתחים בין הקבוצות והאנשים, וגם את הקשיים, ואת הייאוש מהתמשכות הכליאה (לפחות היה להם את זה). לעתים פרטנות היתר מעט מתישה, אבל למקנטייר יש את המיומנות לספר סיפור מעניין. בקיצור סיפור מוזר ולעתים הזוי על מקום ואנשים מבודדים בלב המלחמה. מומלץ לחובבי הסוגה ולמעריצי מקנטייר.


שער 'הכורסה של קצין האס-אס' של לי

דניאל לי יוצא למסע בלשי אחר איש אס-אס זוטר מ"רוצחי שולחנות הכתיבה" בספרו "הכורסה של קצין האס-אס" (הכורסא, 2022, תרגום תומר בן אהרון). מסמכים של קצין אס-אס ד"ר רוברט גרייזינגר שהתגלו במקרה בריפוד כורסה בהולנד שמקורה בפראג, מוציאים לי, היסטוריון של מלחמת העולם השנייה למסע חיפושים אודותיו. כאמור הספר מתאר את המסע של החוקר עצמו, ויש בכך עניין, אך הדבר לעתים מסיט את הסיפור מהמוקד שהוא גרייזינגר כנציג של קבוצה גדולה של נאצים שהצטרפו לאס-אס לא רק מתוך אידיאולוגיה צרופה אלא גם מתוך תועלת אישית והתקדמות מקצועית וחברתית. גרייזינגר פקיד במשרד העבודה והכלכלה משפיע על חיים ובעיקר על מוות של יהודים ואחרים כאשר הוא מקצה אותם לקבוצות עבודה ומפעלים שכמובן מנצלים אותם עד מוות. לי פוגש את בנותיו של הקצין, קרובי משפחה, נובר בארכיונים ובונה תמונה של אדם שאולי היה נשאר פקיד אפור אלמלא עליית הנאצים, ובאמצעותו משרטט את קבוצת שכבת הביניים ושל ה'אנשים רגילים' שאמנם לא ירו בעצמם בקורבנות, אך חתמו על מותם במסמכים ביורוקרטיים יבשושיים. לי גם מציג עניין שבולט גם בספרים הנוספים בסקירה - התמודדות הצאצאים של הרוצחים עם העבר המשפחתי. נושא נוסף מעניין הוא רקע המשפחתי של גרייזינגר - האם לקשרים לארצות הברית של העבדים ומלחמת האזרחים הייתה השפעה על האישיות של גרייזינגר? לא ברור. בכל ספר מעניין המאיר שכבה נוספת של הרצחנות הנאצית ומספר את דרך המחקר. מומלץ לחובבי הסוגה.


שער 'נתיב העכברושים' מאת סנדס

אחר פושע נאצי בדרגה בכירה יותר, אוטו פון וכטר שהיה מושל קרקוב ולאחר מכן מושל חבל גליציה, ואחר מסלול ניסיון בריחתו לאחר המלחמה יוצא לחיפוש פיליפ סנדס ב'נתיב העכברושים' (אלכסון וכנרת זמורה, 2022, תרגום יורם מלצר). פון ורכטר מת ביולי 1949 ברומא כאשר הוא ממתין לשלב הבא בנתיב הימלטות של רבים מהרוצחים מאיטליה לדרום אמריקה או אולי לסוריה. בכל מקרה הוא מת מזיהום או מחלה. סנדס פרופסור למשפטים המתמחה בדין בינלאומי ואשר פון וכטר אחראי למותם של קרובי משפחתו יוצא למסע בעקבותיו. הוא מתאר את חייו של האיש, ילדותו, משפחתו, אשתו האוהבת, ואת צמיחתו בהיררכיה הנאצית והשתלבותו במנגנון הרצחני, גם את תמיכתו בהקמת הכוח האוקראיני של האס-אס, היותו המושל הצבאי של צפון איטליה וכן את הישרדותו במשך שלוש שנים בהרי טירול, את האופן שסייעה לו אשתו להימלט, ואת ימיו האחרונים. זה מסע בלשי שכולל פגישות עם בנו של פון וכטר, קריאת מסמכים רשמיים ומכתבים משפחתיים ויומנים אישיים ועוד מקורות. גם כאן יחס הצאצאים לאב הרוצח בא לידי תיאור וביטוי. בנו של הנס פרנק מושל פולין, אמר שהוא נגד עונש מוות למעט זה שהוטל על אביו. כנגד זאת בנו של פון וכטר ממשיך לגונן על אביו ויחסו למחקר של סנדס אמביוולנטי ונע בין רצון לחשוף את קורות האב ובין הרצון להגן על עצמו ועל המורשת המשפחתית. זה עוד דבר מעניין בספר המרתק. לחובבי הסוגה.


שער 'המיליארדרים הנאצים' מאת דה יונג

בספרו 'סדר יום' כותב אריק ויאר על "כמרי התעשייה הגרמנית". ב-20 בפברואר 1933, נפגשו עשרים וארבעה "כמרי התעשייה הגרמנית" שייצגו את הישויות המשפטיות וגם המשפחתיות כמו אוׂפֶּל, סימנס, אגפא, באייר, טלפוּנקן, וקרופ (טיסנקרופ) עם הקנצלר שזה עתה מונה, אדולף היטלר. הם התבקשו לפתוח את ארנקיהם על מנת להבטיח את נצחונו של היטלר בבחירות. האם מכרו את נשמתם לשטן ובו בזמן קנו את נשמתו? כנראה. דוויד דה יונג יצא לחפש אחריהם, אחר 'המיליארדרים הנאצים' (מטר, 2023, תרגום דנה אלעזר-הלוי). הוא מתמקד בכמה משפחות בהן ידועות כפורשה, ופחות ידועות, לפחות לקהל הישראלי, כמשפחות קוונדט, פליק, אטקר ופון פינק אשר ריכזו עוצמה ועושר עצום לפני המלחמה וניצלו אותה להגדלת השפעתן ורכושן. במחקר מראה דה יונג כיצד נוצרה התשתית התעשייתית והפיננסית של המשפחות, כיצד קשרו עצמן למפלגה הנאצית ולכלכלה המלחמתית, ואיך ניצלו את השתלטות על העסקים היהודים, ניצלו עובדי כפייה, וייצרו אמל"ח ומוצרים נוספים שתמכו את מכונת המלחמה והרצח הנאצית. כן מתוארים התחמקות של הברונים השודדים מעונשים לאחר המלחמה בסיוע הרצון לשיקום גרמניה של ארה"ב וכיצד החזירו לעצמן את רכושן והמשיכו לצבור עושר. דה יונג גם בוחן את חשבון הנפש של הצאצאים, והאם לקחו אחריות על מעשי המשפחות בדורות הבאים, וגם האם ניתן לנקותם מאחריות ולאפשר להם לתרום למוזיאון תל אביב. מחקר מרשים, עמוס פרטים אבל מרתק וחשוב מאוד. מומלץ ביותר.


#ספר - בעצמם ארבעה הבוחנים היבטים שונים של הנאציזם, מקרים פרטים המלמדים על הכלל ועל היבטים שונים של התמונה הגדולה. מומלצים לחובבי הסוגה אבל לא רק.


מה נהיה מכדור הארץ ומארצנו? לך תדע, אבל בכל מקרה תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר לזכרה של הקדושה

Right proudly high in Dublin town

Hung they out a flag of war

'Twas better to die 'neath that Irish sky

Than at Sulva or Sud-El-Bar

274 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page