• בעז זלמנוביץ

אוטוביוגרפיה ישראלית


תמונות שני הספרים המתוארים ברשומה
שערי הספרים של עמוס ירון - 'רוח המפקד' ושל דורי מנור - 'שרב ראשון'

יכולתי להתהדר בנוצות לא לי ולכתוב שיש כאן ניסיון מצדי לבחון את הנושא לעומק על רבדיו, לבחון את השונה והדומה בין ילידי הארץ הכותבים את חייהם, את הדיאלקטיקה בין שתי היצירות, את הנפרד בין סיכום הביניים לבין סיכום לקראת הסוף (עד 120), ולשרבב עוד מילים ולהשליך על הדף בנונשלנטיות נושאים ספרותיים שאין לי מושג בהם, אבל האמת העירומה, החשופה והדי עלובה היא שחסכתי לעצמי כתיבה ובמסגרת הכללית של הרשומות שקבעתי לעצמי, מדובר בסקירת שני ספרים בזמן של אחד. בכל מקרה שתי האוטוביוגרפיות השונות אחת מהשנייה, הן מעניינות וחשובות כל אחת בסגנונה ובתחומה ומומלצות לא רק לקהלי היעדים "הטבעיים" שלהן.


תמונת עמוס ירון יושב במדיו עם אפוד ומעשן סיגריה
שער ספרו של עמוס ירון - 'רוח המפקד'

נתחיל בגנרל ובמנכ"ל, 'רוח המפקד' של אלוף (במיל') עמוס ירון (ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022). ירון יליד 1940, התגייס לנח"ל ושירת בתפקידי קצונה בחטיבות הצנחנים עד לתפקידי אוגדת קחצ"ר (אוגדה 96) שנחתה בשפך האוולי במבצע של"ג [כפי שניתן ללמוד במאמרו של ברונפלד, ובספרו של יורם יאיר]. טבח סברה ושתילה, שהתרחש במרחב אחריות האוגדה, הסיט את מסלולו הפיקודי. הוא אמנם מונה לראש אגף כוח אדם ולאחר מכן שירת כנספח צה"ל בוושינגטון, אך העונש שקיבל מוועדת כהן עיכב את דרגת האלוף ובעצם הסיטו מהמסלול של אלוף פיקוד בואכה רמטכ"ל. לאחר שחרורו עבד ירון כמנכ"ל א. דורי, ומשם נקרא להיות מנכ"ל משרד הביטחון מ-1999 עד שגורש משם על ידי האמריקאים בספטמבר 2005. פרל פינקל שכתב גם על ספרו של ירון סקירה מקיפה ומלמדת, חילק את האוטוביוגרפיות של המפקדים לכמה קטגוריות. זו שייכת לתת הקטגוריה של 'הצודק תמיד' - 'מתלבט מאוד אבל צודק'. ירון מציג את לבטיו לאורך דרכו ובאירועים העיקריים שהוא מציג כמו 'אסון הנ"ד' התרסקות המסוק (מאי 1977) במהלך תרגיל חטיבת הצנחנים שעליה פיקד. ירון לאחר התלבטות בחר להמשיך את התרגיל. החלטה שאת משקלה הכבד מנשוא הוא סוחב עד היום (עמ' 84-75); כך גם לגבי אחריותו האישית בסברה ושתילה; והן לגבי הסתבכות מכירת מטוס הפלקון לסין. החלק העוסק בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון הוא מעניין, משום שהוא כולל מבט שנכתב עליו מעט [אני לפחות לא קראתי משהו ממנכ"לי המשרד, אם כי בוודאי פרס כתב, אבל יש נוספים רבים]. במהלך הספר ובאופן מרוכז בסופו מביע ירון מחשבות ותובנות, הן על פיקוד ומנהיגות, והן על 'ניהול נכון של החלטות לאומיות'. לסיכום אוטוביוגרפיה של איש צבא מנוסה של שלושת העשורים מסוף שנות ה-50, ושל מנכ"ל משרד הביטחון במחצית שנות ה-2000 הסוערות. המלצה לחובבי מלחמות בכלל ולמלחמות שלנו בפרט.


ציור של אדן חלון עם עציץ קטן וחריצי מזגן
שער ספרו של דורי מנור - 'שרב ראשון'

ומירון המסמל את המחוספס והמעשי של אנשי הארץ, כפי שאמרו מונטי פייתון: And Now for Something Completely Different. דורי מנור מגדיר עצמו כמיעוט: הומוסקסואל ומשורר, ויהודי בחו"ל. מה שמגדיר אותו איננו שירותו הצבאי אלא כתיבתו כמשורר, מתרגם ועורך. ספר הפרוזה הראשון שלו היא האוטוביוגרפיה - 'שרב ראשון - כרוניקה של התבגרות' (תשע נשמות, 2022, ציור כריכה נהדר של בועז נוי). הקרבה הביטחונית היחידה לספרו של ירון היא אמו של מנור שעבדה כמסכלת מרגלים בשב"כ, אבל זה איננו העניין שהגדיר את יחסיה ובוודאי לא את הספר. אבל בכל מקרה כתבתי בפתיחה שאין לי את הכלים וידע הסמנטיים להשוואות בין הספרים, אז נחזור למנור. זו ביוגרפיה חשופת קרביים על גילוי המיניות בעידן האיידס, על גילוי השפה והמילים והשירה; על הדמויות בחייו, כמו המורה לצרפתית, ששימשו כמאיץ לגילויים; על טקסטים, כמו איוב, שהובילו אותו לכתיבה; על המשוררים הצרפתיים שמשכו אותו לפריז ולשפה. זו גם אוטוביוגרפיה של טקסטים, של מבנים צורניים של שירים, למפגשים עם משוררים [רביקוביץ, סוצקווער (אברהם סוצקבר) ואחרים], מסע לרבדי העומק של המילים, לשכבות המתגלות כאשר אתה חושף את האדם ואת המילה לאור; וגם תיאור של בריחה מישראל לפריז וגם החזרה לישראל שאולי יש בה עכשיו מקום גם למנורים ולא רק לירונים. מומלץ לחובבי המילים והקריאה באשר הם.


#ספר או שניים. אוטוביוגרפיות של ישראליים, האחת של גנרל והשנייה של משורר. מומלצות לא רק לחובבי הסוגות.


הגלישה לסוף הגל ולקראת מלחמה? תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

את הפחדים והכאב,

בשקט מבטך הכחול,

ראי, הלילה הוא שקט,

וכל הצופרים הלכו לישון,

#ספר #אוטוביוגרפה #ירון #מנור #ידיעות_אחרונות #תשע_נשמות #צהל #פריז #אלוף #משורר


242 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול