אני מנצל את החול של המועד לצמצם פערים בסקירות הספרים שנקראו זה מזמן וגם זה עתה. סוג של אסקפיזם מהסכנות, מהחשש, וגם הטמפרטורה המטפסת בחוץ. תרתי משמע. הקריאה בספרים מהווה מפלט מהפיד האין-סופי של הרשתות האנטי-החברתיות, ומאי-ריאליטי של תכניות הטלוויזיה ומסתור זמני ממבול החדשות. אז מהערימה בחרתי ארבעה ספרים, כל אחד מהוצאה עצמאית אחרת. קבלו את התנצלותי על עצלנותי לכתוב רשומה לכל ספר בנפרד.
נתחיל באחרון שקראתי. לטעמי אחד הספרים שאל לכם ולכן להחמיץ. פנטזיה של מיתולוגיה ושל טבע מצפון פינלנד -מערבות לפלנד, מהמקומות שבהם נדמה שיש רק ביצות והמון המון יתושים - 'קללת זאב הנהרות' של יוהני קארילה (לוקוס, 2023, מפינית דנה שולגה-רז). אלינה חוזרת לכור מחצבתה בצפון-מזרח הרחוק על מנת לדוג את זאב הנהרות. כך היא עושה כל שנה, כי סוד אפל מחייב אותה. אך הפעם העניינים משתבשים, והיא נאלצת לעשות עסקה עם 'הנחלולאי', אחד מהיצורים המסתוריים השולטים בביצות ובטבע. בעקבות כך אלינה יוצאת למאבק הישרדות שאליו מצטרפים חלק מאנשי הכפר, שוטרת הרודפת אחרי אלינה, מכשף ודמויות מיתולוגיות (מהמיתולוגיה הפינית-בלטית ומהפולקלור הלפלנדי, וגם כאלה שקארילה המציא, כפי שניתן לקרוא בדברי ההסבר של המתרגמת). בסיפור מתערבבים הטבע עם המיסטי, והאדם עם יצורים אחרים החיים בסביבתו ובדמיונו. קארילה חיבר סיפור אהבה, סיפור מתח, סיפור של מאבק לשותפות עם הסביבה, ושל קבלת האחר. אבל זה לא מניפסט אלא סיפור מרהיב, צבעוני, בעל הומור ויותר מכל אנושי. מומלץ ביותר ביותר.
בפוסט קודם המלצתי על ספר מוינה של שנות העשרים של המאה הקודמת שיצא בהוצאת אפרסמון ספרים, הפעם אני חוזר לארץ ישראל הנעלמת בספרו של גיורא אילון - 'כך הולכים השותלים - רומן בסיפורים' (אפרסמון, 2023). אילון שנפטר כמה ימים לאחר סיום עריכת הספר, ואף מבשר על מותו הקרב באחד מהסיפורים האחרונים, הוא יליד מושב "בני ציון". הסיפורים האמיתיים-הבדיוניים מתארים את עליית ונפילת התיישבות העובדת במושב "גבעות" דרך הסיפור המשפחתי וסיפור אנשי המושב והסביבה. אבל אנחנו הרי כבר יודעים באיזה מושב מדובר, אבל בעצם מודבר אולי בכולם כרובם - הדמויות, הקשיים, המתחים החברתיים, המעמדיים והעדתיים מוצגים בלשון בהירה, מדויקת, נוקבת ואוהבת. הנוסטלגיה של המיקרוקוסמוס המושבי לא מכשילה את אילון אלא משמשת לו כלי לתיאור השתנות החברה הישראלית - מהסגפנות וההקרבה האישית לרדיפת נחלות הנדל"ן והעדפת הכסף על האדם ומפעל חייו. גם הטבע הטבעי וזה החקלאי זוכים למבט בוחן ואוהב. הם חלק מהחיים ב'גבעות' וחלק חיוני מאתנו. ספר מומלץ ביותר. נזכיר הספר שהוא חלק מפרויקט הסיפורים האישיים הישראלים הנהדר של אפרסמון, שקודם אליו קראתי את ספרו של חיים וייס וגם הוא מומלץ ביותר.
שנים רבות לא הכנסנו בעלי חיים הביתה, עד שג'רלד החתול שליט הבית הגיע, ומאז נשאלת השאלה איך חיינו בלעדיו. להוצאת נהר ספרים, כך נדמה, אין ספק, חתולים הם חלק חשוב ביקום, אם לא החשוב ביותר וכמה ספרי חתולים צרפתיים יצאו לאור על ידה. הנה עוד אחד - 'בשבחי החתול' של תאודור דה בנוויל (נהר ספרים, 2023, מצרפתית ראובן מירן). נהר ספרים מוציאה עבורי ספרים של סופרים שלעיתים נדמה שהומצאו, אבל דה בנוויל שכנראה היה אמיתי, חי במאה ה-19 ואהב מאוד חתולים. בספר הוא מתאר את התנהגויות החתול ואופן שליטתו באדם, שנאמר: "כל בעל חיים נעלה מן האדם כיוון שיש בו משהו מן האלוהי, כלומר אינסטינקט, אבל מכל בעלי החיים, החתול הוא זה שאצלו האינסטינקט יציב ומתמיד ביותר והכי לא ניתן לדיכוי [...] למעשה הוא בן חורין כיוון שהוא מתמסר רק במידה רצון לו, מעניק או מסרב להעניק את חיבתו ואל ליטופיו כאוות נפשו, ולכן הוא נותר יפה, כלומר דומה למקורו הנצחי." ועוד ועוד. את הטקסט מלווים ציורי החתולים הנהדרים של סוזאן ואלאדון (1938-1865). מומלץ לא רק לחובבי החתולים.
