• בעז זלמנוביץ

שני צרפתים וכרמיאל אחת


השבוע לא הספקתי לקרוא הרבה. העבודה הרחיקה אותי מהספרים, הרכבות בין חיפה לתל אביב נקטעו באיבן, וגם הייתי צריך או יותר נכון רציתי לקרוא את הספרות, המאמרים והשירים במסגרת הקורס שלקחתי באוניברסיטה הפתוחה. אך בשבוע וחצי האחרונים הספקתי לקרוא בשני ספרים שהוציאה נהר ספרים - האחד לפני מספר שנים, והשני זה עתה; וגם ספר מתח בלשי שקיבלתי מהמחבר ואשר מתרחש בבקעת בית הכרם. כרגיל התנצלותי בפני המחברים וההוצאות לאור שלא זכו ממני לסקירה לבד, אבל העומס חייב אותי להגיע להחלטה שכרגע רק ספרות צבאית-ביטחונית תזכה לתהילת הסקירה המלאה.


שער 'שלוש גברות בקסבה' של לוטי

לפני שבועות אחדים קראתי את ספרו של פייר לוטי (1923-1985), קצין חיל הים הצרפתי והסופר הנודד שהיה אוריינטליסטי בנשמתו אודות חייהן של שתי חתולות, ונזכרתי שקניתי מזמן מראובן ספר נוסף של לוטי - 'שלוש גברות בקסבה - מעשייה אוריינטלית מלווה בסיפור "סוליימה"' (נהר ספרים, 2010, תרגם, העיר וכתב אחרית דבר אביטל ענבר). אז קראתי אותו סוף סוף. שני הסיפורים מתארים את המגע בין המערב והמזרח באמצעות מפגש בין יורדי ים ל'גברות' העוסקות במקצוע העתיק ביותר, ואני לא מתכוון לפוליטיקה אלא לזנות. זה אמנם מפגש של ניצול, של מרות, של כיבוש, אבל אצל לוטי לא ברור מי הצד הכובש ומי המנצל. ב'שלוש גברות בקסבה' מלחים צרפתים שירדו לחוף באלג'יר, מבזבזים את המשכורת על יין ונשים ונכלאים-תועים בסמטאות הקסבה עד שהם נופלים לרשתן של שלושת הגברות: "בכניסה לביתן של שלוש הגברות הללו הייתה רק דלת אחת, כה מבוצרת וכה נמוכה עד שדומה היה שהיא שערה של אחוזת קבר. לעולם הייתה נפתחת רק למחצה, מחריקה על פרזוליה הישנים, ולה חזות ערמומית של פח יקוש."[עמ' 12]. תיאוריו החדים והפרטניים של לוטי לא מסתירים את העצבות הגדולה שמאחורי חגיגת התאווה, תשוקת הבשרים והאקזוטיקה. הסיפור השני מסופר כסיפור אוטוביוגרפי של לוטי אודות מפגשיו ואהבתו אל סוליימה שאתה פגש לראשונה כילדת קבצנים. בקפיצות של שנים מתוארות הפגישות והתשוקות האמתיות ואלו הנקנות בכסף והמדומיינות בין השניים: "גם פשעיה היקנו לה קסם עכור על חושיי, והזיכרון ששכבתי איתה נעשה לעניין מרגש לחלוטין. הייתי רוצה לומר זאת לגברם האלה, שחושקים בה, להביא לידיעתם שזכיתי פעם אחת בנשיקת פיה האמתית היחידה, במחוות הרוך והאהבה היחידה שלה שהייתה טהורה ולו במקצת..."[עמ' 122]. מומלץ ביותר.


שער 'על מותו של כלב קטן' מאת מטרלינק

אם את לוטי כבר הכרתי, הרי שבזכות האובססיה הצרפתית של נהר ספרים זכיתי לדעת סופר נוסף שכתב בצרפתית. שלוש מסות קצרות של זוכה פרס נובל בספרות (1911) הסימבוליסט מוריס מטרלינק - 'על מותו של כלב קטן; זעם הדבורים; פרחים שיצאו מהאופנה' (נהר ספרים, 2022, תרגום מצרפתית והערות אביבה ברק-הומי). מסות עם מבט חודר, אולי לא מדעי, אודות הקשרים בין האדם והטבע, בעלי החיים והצומח. בראשון מספר מטרלינק על הקשר המיוחד בין האדם לכלב בעקבות מותו של כלב צעיר מאוד, שלא הספיק לחקור את העולם ולהבין את טיבו. תיאור החיים מנקודת מבטו של הכלבלב הוא מזהיר ועצוב. לדעת של מטרלינק, רק הכלב הוא בעל החיים שבחר באדם: "אנחנו לבד, לגמרי לבד על פלנטה מקרית זו, ומבין כל צורות החיים המקיפות אותנו, אף לא אחת, מלבד הכלב, לא כרתה ברית עימנו"[עמ' 35]. במסה אודות הדבורים, מפתח מטרלינק תיאוריה מוזרה על התנהגות כוורות הדוברים "העשירות" ו"העניות" ועל הקשר של "העושר" לתוקפנות: "...] אחת התעלומות המטילות האימה של הכוורת, דהיינו: הפסיכולוגיה של הכעסים הבלתי נמנעים, הבלתי מובנים, ולפעמים הקטלניים שלה." [עמק 51]. השלישית במסות עוסקת בטעם של החיים או בחוסר טעמם ללא פרחים: "הם אגרו בנו, מימי ילדתנו, ועוד לפניה, בנשמתם של אבותינו, אוצר בלום, הקרוב ביותר לשמחותינו, שאנו הולכים אליו לדלות, כל אימת שאנו רוצים להפוך לרגישים יותר, את הרגעים הנעימים של החיים, הם בראו והפיצו בעולמנו הרגשי את האווירה הריחנית שהאהבה מתברכת בה."[עמ' 74]. המסה דנה בהשתנות הצמחים שהאדם מגדל או מקרב לביתו. גישתו האופטימית של מטרלינק בהקשר לעתיד הטבע, פוגשת מציאות קשה כיום. אבל יש יופי בכתיבתו ובמחשבות שהיא מייצרת אצל הקורא. מומלץ ביותר.


שער 'נגן הקלרינט מקאזן' מאת יוסי ברגר

מהאוריינטליזם והסימבוליזם הצרפתי של מפנה המאה ה-19 אל כרמיאל של עכשיו, אל תחנת המוניות, אל השווארמה והקפה השחור, אל תחנת המשטרה האפרורית, ואל ספרו של יוסי ברגר - 'נגן הקלרינט מקזאן' (כתש, 2022). לא מכיר את יוסי, אך הוא פנה אלי לקרוא ולסקור את ספרו והסכמתי [זה היה גילוי נאות]. שלומי נהג מונית בתחנת "כרמונית" מסיע את ולידמיר עולה ותיק מרוסיה ונגן קלרינט בתזמורת המקומית שסיפורו האישי עצוב, ונקשר אליו. בעקבות כך הוא נקלע לתעלומת היעלמותה של סמירה צעירה ערביה מכאוכב ולרצח פועל בניין יוצא רוסיה. סוגת המתח-רצח המקומי הפריפריאלי הקיימת בישראל מנסה להביא התרחשויות שמחוץ למדינת תל-אביב. ברגר מערב עולים חדשים-ישנים בודדים, ערבי הסביבה וגם "כבוד המשפחה", קשרים משפחתיים עם רציחות וניסיונות רצח. בהקשרה של חידה הבלשית ששלומי שותף לה, ברגר לא ממש מפתיע בפתרון, אם כי גיליתי מי הרוצח יחד עם המשטרה [וזה חשוב לסוגה זו], ויש מעט מדי רמזים המטילים אשמה באחרים. חשבתי שיכול היה להפתיע יותר. מה שיוצר עניין בספר, היא הזווית המקומית של הסיפור והאישיות של שלומי נהג המונית. למרות שחסר קצת מיקוד בעלילה הראשית וגם עוד טוויסט אחד או שניים היו מוסיפים, זה ספר מתח אפשרי עם עניין מקומי.


#ספר - שני ספרים ממזמן שמביאים תרבות וחשיבה צרפתית מרתקות ומומלצים ביותר, ונהג מונית-בלש מכרמיאל - אפשרי.


כשריח הביבים של הבחירות המתקרבות ולחות הקיץ מתערבבים, מה שנותר זה לקרוא ולהיות נחמדים.


יש גם שיר - אחרי צרפת וכרמיאל לארצות הברית

Take a look at my girlfriend, she's the only one I got

Not much of a girlfriend, I've never seem to get a lot

Take a jumbo across the water, like to see America

See the girls in California, I'm hopin' it's going to come true

But there's not a lot, I can do

#ספר #לוטי #מטרלינק #ברגר #נהרספרים #כתש




64 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול