top of page
  • בעז זלמנוביץ

הקרב על העמק ועל הזיכרון


שער הספר 'עמק במערכה' מאת אסף אגין

לפני זמן ראיינתי את תא"ל (במיל') עוזי קרן על תפקידו כמג"ד 74 במבצע ליטני. מכיוון שהיה זה אירוע מינורי יחסית בקריירה הצבאית הארוכה של קרן, השיחה גלשה גם למלחמות ולמקומות אחרים. על שפת הכנרת המלאה ממרפסת ביתו בעין גב, סיפר קרן על קורות עין גב במלחמת העצמאות וציין שהוא משלים כתיבה על העמידה והגבורה של הקיבוץ המבודד. כן ציין שעומדים להוציא ספר על המלחמה במרחב דרום ומזרח הכנרת, הוצאה של כתב ידו של אסף אגין - 'עמק במערכה' (טפר, 2021). אגין בן דגניה ב' שלחם בקרבות מאי 1948 חקר את התקופה וקורותיה. הוא נפטר ב-2019, ושלושה מחבריו שלמה מנוח, אילן אשל ועוזי קרן לקחו על עצמם להוציא את המחקר לאור. והנה הספר יצא וקרן שלח אותו אלי [זה היה גילוי נאות]. אין זמן מתאים יותר לקרוא עוד מחקר על המלחמה שהבהירה לכולם - העולם, לאויבנו ולאוהבינו ש'אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה'.


הדקלים של העמק - צילם בעז זלמנוביץ (2021)

אם לסכם את הספר בקצרה, הרי מדובר בתיאור שיטתי ומסודר שמסביר את הקרבות בעמק הכנרות בצורה בהירה שעושה סדר באירועים, בצורה טובה יותר מספרים האחרים שקראתי על הקרבות הללו. גם המפות הסכמתיות המצורפות עוזרות להבין את המהלכים והאירועים. כך ניתן להבין את ראשית הביטחון של המרחב בו הוקמו ארגוני השמירה הראשונים והנודדת, את החשיבה הצבאית והיערכות על פי היישובים [עמ' 118], את הכרוניקה של הקרבות, קרבות גשר, ומערכה על מרחב צמח-דגניה, פרשת נהריים ועוד, אבל הספר עוסק גם בנושאים העומדים במחלוקת הכרוכים במערכה, למשל - התפקיד הצבאי של היישובים, כוח האדם ומקורותיו, 'צו תל חי' - האם מותר לסגת מהיישובים, וגם מה עצר את הסורים. נצביע על חלק מהם. אחד הנושאים שאגין והיוזמים דנים בו הוא פולמוס 'מעטים מול רבים'. זהו אחד האתוסים של מלחמת העצמאות - כיצד עמד היישוב היהודי ומדינת ישראל (המעטים) למול הערבים ומדינות ערב (הרבים). אתוס זה עומד מול הטוענים שמדובר במיתוס הן ברמה הארצית והן במערכות מקומיות כדוגמת 'העמק'. הנה רק יצא הספר, שכותרת המבוא שלו היא 'אכן, מעטים מול רבים' ובו נטען שאכן הייתה זו מערכה שבה אנשי העמק המעטים עמדו מול שני צבאות סדירים -סוריה ועיראק ויכלו להם, וכבר יש מי שטוען שזה לא נכון. לדעת איני עבאדי: "בלי מפות, בלי מכשירי קשר, בלי מספרי תיל, עם חיילים שאינם יודעים להפעיל תת מקלע ותשעה טנקים מהם נשאר אחד - כך יצא הצבא הסורי אל המערכה החשובה ביותר שלו ב-1948". אבל אגין חושב אחרת: "יש סתירות בין המסמכים השונים, אבל התמונה הכללית ברורה: הכוח הצבאי הערבי היה יותר מכפול בגודלו מבחינת מספר האנשים, הרבה יותר חמוש, נהנה מסיוע הרבה יותר גדול, והיתרון הכולל שלו היה חד משמעי." [עמ' 145]. הדיון בספר ובמקומות הרבה יותר מורכב ומעניין.


אנדרטה בתל עזזיאת - צילם בעז זלמנוביץ (2021)

עוד נושא מעניין, לפחות אותי, הוא כוח האדם 'הבלתי מגויס'. בסוף פברואר 1948 עת פיצול חטיבת לבנוני ששטח אחריותה היה כל הגליל הדרומי לחטיבות כרמלי וגולני, רבו משה כרמל - כרמלי ומשה מן (מונטג) - גולני מי יקבל את עמק יזרעאל. בדרך כלל יעדיף המפקד לצמצם את שטח אחריותו, אבל כאן הוויכוח היה מי יקבל את כוח האדם והמשאבים של יישובי עמק יזרעאל המערבי המבוססים יחסית - נהלל, כפר יהושע, גניגר, מזרע, גבת ושער העמקים [עמ' 166-165]. במהלך המערכה החליטו חברי מסדה ושער הגולן לעזוב את הישובים נוכח לחץ הכוחות הסוריים. עניין זה עמד במחלוקת בין חברי הישובים ובין המוסדות - האם היו חייבים להישאר עד קבלת אישור (ממי?) או שיכלו לקבל החלטה בעצמם לאחר שהעריכו את מצבם? אגין מציג את העמדות השונות ומנתח את המצב הפיזי והמנטלי שבו עמדו חברי הקיבוצים, המפקדים והמוסדות. מרחוק יכול היה יגאל ידין, ראש אג"ם והרמטכ"ל בפועל, לתת הנחיות כגון: "עליך לרכז על חשבון הגנת הנקודות; המגמה להכות באויב; ידוע לי מצבך, ובכל זאת ההוראה הנמרצת היא לתקוף ומיד" [עמ' 171]. אבל האם הישובים הם חלק ממערך ההגנה? מה עם הבלתי לוחמים והילדים? והאם גבול הארץ יקבע היכן שיש ישוב, כדוגמת עין גב, אשר בבדידותה ממזרח לכנרת ובהגנתה על עצמה, טוען קרן: "בזכות עמידתם האיתנה של חברי עין גב בהתקפות הקשות נותרה כל רצועת החוף של דרום מזרח הכנרת בריבונתה של ישראל" [עמ' 349]? גם אם הצבא הסורי והעיראקי היו מצוקמקים כפי שמציג עבאדי, הרי מבחינת מגיני עמק הירדן היה זה קרב לחיים ולמוות ועל המרחב, ובזכות הגבורה של תושבי ותושבות הקיבוצים, כוחות של 'בלתי מגויסים' מישובים נוספים, חיילי גולני [וגם יפתח], טייסים בודדים ותותחנים נבלמה הפלישה לעמק הירדן במאי 1948. סקרתי רק מעט מהמידע שפורסם הספר על המערכה, ומעט מהסוגיות שנדונות בו, יש עוד הרבה ללמוד.


#ספר על קרבות בערש ההתיישבות השיתופית, על לחימה, על גבורה ועל דילמות מראשית המדינה. גם אם לא כל המיתוסים והאתוסים מבוררים עד הסוף, הספר מומלץ לחובבי תולדות מלחמתנו על הארץ. ותזכרו, אתם אולי לא מתעניינים במלחמה אבל היא מתעניינת בכם.


האמינו עוד יבוא, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

אחזור אסתכל בך

כינרת, כינרת.

כי אלף פנים לך

מבוקר עד ערב.





275 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page