בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com

  • בעז זלמנוביץ

האם צריך רובוט לניקוי אסלות במחלקת החי"ר?


אני ממשיך במסע להבנת הכוחות הרגליים בשדה הקרב הנוכחי ובעתיד הקרוב. כבר כתבתי על כך בפוסט 'מחשבות על הכוח הכי חשוב בשדה הקרב'. שם כתבתי כי: על שלושה עניינים יקבע גודל והרכב כיתת חיל הרגלים בעתיד: הראשון והקובע ביותר הוא יכולתה להילחם רגלית, השני בעתיד הקרוב, היותה ממוכנת, והשלישי בעתיד הרחוק מעט יותר הוא שילוב יכולות חישה ורובוטים. ודנתי בצמצום בעניין הממוכנות של החי"ר. הפעם אני רוצה לעלות לדיון מחשבות בעניין הרובוטים או הכלים הבלתי מאוישים [או המאוישים מרחוק] בדרג הלוחם - פלוגה ודרומה, ואשמח לשמוע התייחסויות וביקורת - בקיצור תעזרו לי לעשות סדר במחשבות.


ההנחה הרווחת היא שהפעלת רובוטים תשפר משמעותית את יכולת כוחות רגליים להתמודד עם האתגר שמציב האויב בשטחים המורכבים, בדגש על איתורו והשמדתו, תוך הקטנת החיכוך הישיר מול כוחותינו. הפעלתם תגביר האפקטיביות המבצעית תוך הקטנת סיכון כוחותינו, וזאת באמצעות הגברת החיכוך עם האויב תוך הקטנת הסיכון לאדם; ביצוע יותר משימות עם אותו סד"כ – פינוי כוחות לצורכי משימות נוספות והגברת ההספק וקצב הלחימה. ושילוב בהתאם לארבעת המ"מים: מסוכן - הפעלת הכלים הבלתי מאוישים צריכה להפחית סיכון למשימה, לחייל ולכוח בכללותו; מלוכלך – פעולה באזורים המלוכלכים מלכודים, מטענים ואחרים; משעמם –משימות מתמשכות ורוטינות (בלחימה ובביטחון השוטף); מועיל - הפעלת הכלים הבלתי מאוישים צריכה להועיל למשימה (עם יחס משופר של עלות תועלת).

המ"מ האחרון יש לו חשיבות גדולה, שכן מעבר לפנטזיות וליכולות הטכנולוגיות ההולכות ומשתפרות הרי הדבר החשוב שהרובוטים יביאו תועלת העולה על עלותם. לא רק ברכש, אלא בעיקר עלות כוח האדם והקשב בדרגים הלוחמים, שהקשב שלהם מצומצם וקצר זמן וטווח. לכן לא בטוח שרובוט לניקוי שרותים ב-499.9$, שווה את עלותו, למרות שהוא עושה עבודה משעממת, מלוכלכת ולפעמים מסוכנת.


למרות שאנחנו אוהבים מטפורות, הן לא תמיד הן מועילות. בשדה הקרב המחיר הנגדי הוא לא מברשת פשוטה, אלא אי ביצוע המשימה וחיי אדם [בסדר הזה]. לכן צריך לבחון האם הרובוטים לכוח הלוחם, הם מברשת יקרה או מועילה, והאם ניתן לפתור את האתגרים המבצעיים בעלות פחותה.


נבחן את הדרישות העכשויות מהרובוטים באמצעות אסטרטגית המערכות הרובוטיות של צבא ארה"ב 2017 [ובמתכוון אני לא עוסק בישראלית], המכווינה לחמשת התחומים הבאים בפיתוח רובוטים קרקעיים ואוויריים ליבשה בטווחי העתיד השונים: הגברת המודעות המצבית; הקלת העומס הפיזי והקוגניטיבי מהחיילים; לוגיסטיקה; לתמוך בתנועה ובתמרון; ולסייע בהגנת הכוח. לטווח הקרוב (עד 2020) הוגדרו העדיפויות כפי שאפשר לראות ברשימה שמשמאל.

עלות הוספת כלים נובעת כאמור, לא ממחירם, אם זה בא מן הסתם על חשבון משהו. ומן הסתם לא על חשבון F-35 או צוללת, אלא על חשבון אמל"ח אחר שנועד לחי"ר. בכל מקרה, העלות הראשית היא גבות וידיים של הלוחמים. הרובוטים שנועדו ללוגיסטיקה, למשל, יכולים לתרום בסחיבה, אבל אולי כדאי לנסות קודם להפחית משמעותית את משקל הציוד ואת כמות הציוד שדורשים מהלוחם לסחוב. ציוד שלא תמיד הוא חיוני.


הדבר השני שצריך לבחון ולשקול, הוא שרידות הרובוטים בקרב המגע. נכון להיום הרובוטים הקרקעיים לסיוע קרבי ולסיוע מנהלתי הם מסורבלים, גלויים ולא זריזים בשדה הקרב המלוכלך והמשובש. הדבר יקל על נטרולם [ראו למשל מאמרו של Igors Rajevs, עמ' 113 ואילך (התמונה לימין מתוך המאמר)] ומה אז.

אין להתעלם כמובן מהחיוניות של הרובוטים לקרב המגע של הדרג הלוחם, אבל עלינו לבחון את התועלת מול העלות שלהם, לקבוע את דוקטרינה (התפיסה ותורת הלחימה) קודם, ואז להכניסם לשדה הקרב. לא?

מקור התמונה: https://nationalinterest.org/blog/buzz/army-wants-new-generation-robotic-fighting-vehicles-33401

#כיתתהחיר #רובוט #אמלח #טכנולוגיה #IgorsRajevs

106 צפיות