בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com

  • בעז זלמנוביץ

חוגגים 35 שנים ושואלים שאלות


השבוע חוגגים 35 שנים לטנק המרכבה.

זו אכן סיבה לגאווה, אבל גם עת לשאול שאלות על הטנקים בכלל, ועל המרכבה בפרט. אמנם מעל לכל מתנוססת השאלה לגבי חיוניות הטנק בשדה הקרב המודרני (ויתכן שנדרש לעסוק בזה כשאלה מקדמית). אבל נקודת המוצא של הדיון כאן היא שצריך ולכן יש לשאול שאלות של איזון.

1. האיזון או השילוב בין חילות היבשה - יכולת התמרון ביבשה נשענת על כלל המרכיבים וחולשתו של האחד משפיעה על התוצאה. שנים שלטה הגישה של השקעה בטנקים כמערכת מרכזית ביבשה. גישה זו פגעה קשות ביכולת התמרון ביבשה. האגדות מספרות שמוסה פלד נתן פקודה, כאשר אוגדה 146 עליה פיקד באוקטובר 1973 עלתה מצמח לרמת הגולן: הבנות והחרמ"ש לא עוברים את קו צמח. זו אולי אגדה, אבל בתחקיר שנעשה מיד בסיום הקרבות, אמר פלד: בתחילת המלחמה צעקתי תביאו עוד טנקים, היום אני חושב שהיו חסרים לנו כוחות חי"ר. לא רק חי"ר חסר במשוואת היבשה. לפני מלחמת יום הכיפורים היו בשריון כאלה שטענו כי למה לנו תותחי ארטילריה, אם יש לנו אלפי תותחי טנקים. טענה שהוכחה כמסוכנת ב-1973, ואכן חיל התותחנים התעצם מאוד בשנים שלאחר מכן (כמו החילות האחרים). כתמיד האיזון מושפע משדה הקרב הנוכחי והעתידי, כפי שאנחנו מעריכים שיהיה.

2. האיזון בניידות מרכיבי היבשה. חלק מהיכולת לתמרן היא הניידות. כלומר היכולת לנוע בשדה הקרב. עניין זה קשור עבותות, אם כי לא רק בכך, בפלטפורמה - ברק"ם המשמש את החילות השונים. לכן אם אתה רוצה לנוע מהר, זה שיש לך טנקים חזקים, מהירים וממוגנים, לא יקבע את הקצב בשדה הקרב. החוליה האיטית היא זו שתקבע. ציניקני החי"ר היו אומרים שהחי"ר יקבל פלטפורמה לניוד בשדה הקרב כאשר ישראל טל לא יהיה אתנו. שאלה חשובה היא האם הצטיידות בנמ"ר, או יותר נכון במעט נמ"רים בגלל מחירו, היא החלטה נכונה, אבל זה לדיון אחר. בכל מקרה מחירו של פרויקט המרכבה השפיע לא מעט על יכולת היבשה לאזן בין מרכיביה ויכולת לנוע בשדה הקרב.

3. האיזון בתוך גדוד השריון - שנים היו גדודי השריון רק גדודי טנקים. עניין זה איננו סמנטי אלא בעל חשיבות עצומה. חלק מהמרכיבים הללו משולבים מתוך יחידות החילות האחרים, אך יש חשיבות למרכיבי סיוע קרבי ומנהלתית אורגניים. הוכחה לכך היא שבזרוע היבשה ובחיל השריון מארגנים באופן שונה את גדוד הטנקים. עיקר השינוי הוא הקמת פלוגה מסייעת המורכבת ממחלקת סיור, מחלקת תצפית ומחלקת מרגמות (קשת 120 מ"מ). לדברי קשנ"ר: "צוות הקרב יהיה מוכוון לאתגרים העכשוויים, בעל יכולות חזקות של איסוף ושל אש חכמה"[1]. הקמת גוף סיוע קרבי בגדוד איננו חידוש והיא תיקון עיוות בגדוד השריון, והיא מחזירה אתנו לשאלת האיזון בתוך הגדוד.

4. איזון בין הצטיידות בטנקים חדשים לבין שאר מרכיבי בניין הכוח ובעיקר אימונים - האם המרוץ ליצור טנקים מסדרות חדשות ואפילו טנק שהוא שונה כמעט לחלוטין - סימן 4, לא באה על חשבון החילות האחרים, על חשבון האיזון ברק"ם ועל חשבון האיזון בתוך גדוד השריון עצמו? לצורך כך אסתפק בציטוט מדבריו של מוטקה ציפורי שהיה קשנ"ר במלחמת יום הכיפורים ולאחריה: "היום יש אמצעים שמקילים על הפעילות, וטכנולוגיה שלא הייתה בתקופתנו. הטנקים השתנו, הטווח, הדיוק, זה משמעותי, אבל המקצועיות והאימונים הם הגורם המרכזי שמשפיע על תפקודו של הלוחם בשעת חרום" [2] ובדבריו של אבי המרכבה, כפי שמופיעים באתר יד השריון: "סיסמת חיל השריון הישראלי "האדם שבטנק ינצח" מבוססת על דברי ישראל טל, שכאשר נשאל איזה מן הטנקים הקיימים עדיף על כולם וינצח בשדה הקרב, ענה שהטנק בו הצוות הטוב ביותר הוא אשר ינצח..." צודקים.

טנקים הם רכיב חשוב בלחימת היבשה, וטנקי המרכבה הם חלק חשוב ביכולת זו. אבל שאלות קשות על בניין הכוח צפות כאשר בוחנים את המשמעות של הפרויקט.

חג מרכבה שמח.

[1] יהונתן שר, "המסייעת, גרסת השריון", ביבשה 26, דצמבר 2013, עמ' 7.

[2] נועם שרעבי, "מביטים מהצריח", ביבשה 26, דצמבר 2013, עמ' 26.


#טנקהמרכבה #בנייןהכוח

12 צפיות