• בעז זלמנוביץ

תסמונת סטוקהולם


שער 'אווזים' של עלית קרפ

החלטתי להרחיב את מנעד ההוצאות לאור העצמאיות שאני עוקב אחריהן וקונה מהן. אז ל'תשע נשמות', 'לוקוס', 'נהר ספרים', 'אפרסמון', 'לסה', 'קדימה' ובטח שכחתי אחרות, הוספתי את 'אפיק -ספרות ישראלית'. זו גם הזדמנות עבורי להיכרות עם כותבים וכותבות ישראלים, שאינני מרבה לקרוא מהם. לכן, התנפלתי על המבצעים, הנחות ודילול המחסנים של ההוצאות וקניתי חבילה של שלושה ספרים. מכיוון שאני קורא די אדוק ברשומותיה של עלית קרפ במרשתת ובעיקר בקבוצת הפייסבוק 'לא סופרים - מועדון הקוראים של "הארץ"' קניתי כחלק מחבילה את ספרה 'אווזים - רשמי מסע בשוודיה' (אפיק, 2018). הספרון הצנום, 112 עמודים, כולל סיפורים קצרים שנהגו ונוצרו, כך אני מבין מהכל-יודעת בעת או בעקבות שהותה בסטוקהולם בירת השוודים כאשר הייתה נספחת תרבות או בגלל עניינים אחרים. סטוקהולם, אגב, הייתה יעד לאחד מגיחות החו"ל הקצרות שלנו לפני כשנתיים, וגם הלכנו בשוודיה לפני שלושים שנה בטיול הגדול, כך שסקרנות כפולה הובילה לקריאת הספר.


השתקפות - תילום אורה גזית (סטוקהולם)

רשמי המסע של קרפ אינם רק פיזיים, חזותיים וחושיים, אלא, בעיקר, תחושתיים, אסוציאטיביים ואולי גם מדומיינים. דומה כי הכיוון הוא מהמדומיין למציאותי ככול שהסיפורים הנפרדים והכתיבה הממוארת המסאית מתקדמת במעלה הספר. הסיפור הראשון 'יאללה בית"ר' מתחיל בפגישה עם נילס אולגרסון בגן החיות בסטוקהולם בבוקר יום הכיפורים, וקרפ לוקחת אתנו לטבילה סמלית בבריכת אריות הים, לשרטוט ראשוני של העיר ולידת בתה המלווה בדמותם הדומיננטית של העקעקים. אותן ציפורים ממשפחת העורביים הנמצאות בכל מקום. נושא החוזר בכמה מהפרקים הוא הקשר עם הנוצרים ועם מה שכתב מבקר השילוח: "גילויים שונים של פילושמיות והתעניינות ביהדות המאפיינים את שוודיה הפרוטסטנטית. תופעה זו האחרונה לובשת בספר פנים מגוונים עד אזוטריים, המנסים להתיישב בדרכים משונות עם שנאת-ישראל הפוליטית". אבל מכיוון שהסיפור השני, 'יקוב' עדיין נמצא בצד הבדיוני בספקטרום הכתיבה ופחות בצד התיעודי, הרי סיפורו של הכומר שמתאהב ביהודייה שאיננה אתיאסטית(?) ועובר בשבילה מילה, ונקשר עם היהדות עם כי לא עם זו שמלה אותו, מאיר את אחת מפינות הסוגייה. הסיפור השלישי, עוסק בגבר ואישה, בבדידות, בנעלים וחיפוש. ב'נעליים' מציצה קרפ לתוך החנויות המעוצבות והאנשים העצובים העובדים בהן. הסיפור הרביעי, 'פרינסס לנסיכה', עוסק גם הוא בחלומות של האנשים הקטנים ומקשר בין זוג ערירי מהצפון הרחוק עם משפחת המלוכה השוודית, בין הליכה לאיבוד בפארק של הנסיכה ובין חתונתה, עוגה ומערך האבטחה ושואל מה יישאר מאתנו ומי ייזכור אתנו?


אוהל בשלג - צילום אורה ובעז (פארק איבסקו 1991)

הפרק הבא בספר, 'אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה' כבר עוסק בגלוי בשאלה השוודית-היהודית-ישראלית. כלומר ברגשות ובעמדות של השוודים שפגשה קרפ וגם מעט מרחשי הציבור. האם הציפור היא עקעק, אווז או אחרת? הדיון מתרחב אל הניסוי השוודי, זה שלפני ניסוי הקורונה, לקליטת מהגרים ואל הבעד והנגד, וגם על ההשפעה של המגוון האנושי, הדתי והתרבותי על האחידות השוודית. החלק האחרון, 'לשם וחזרה' הוא מסע לצפון הרחוק לקרבת חוג הצפון, אזור שבו השם השמש או מאיר או מתחת לאופק, אל ארץ הלאפים, אל מרחב שחולק מדינית לשלושה מדינות, אבל חותך את שבטי רועי איילים. מעבר לתיאור המסע הפיזי יש כאן דיון מעניין בסוגיות חברתיות של שלטון חברות ענק שיש להן עיירה התלויה בהן, ושוב סוגיית המהגרים, וגם שימור מסורות וזהות. רשמי הטיול המסיים את הספר לוקחים אותי שוב למסע שעשינו לפני שלושים שנים כמעט. בו עלינו מדרום סקנדינביה דרך סטוקהולם עד צפון שוודיה ונוורוגיה ואז דרומה ברכבות, באוטובוסים ובטרמפים, ובכלל זה במקומות המוזכרים כגון פארק איבסקו ואיי לופוטן. געגועים למסעות, למרחבים ולאנשים.


#ספר מסע ממשי ודמיוני בשוודיה המציאותית והמומצאת. מעניין ומומלץ.


דחו סיפוקים, אל תצאו שלא לצורך, תישארו בבית לקרוא ולהיות נחמדים.


ויש גם שיר מסע

כי שם מתנגנות כל המנגינות

ושם שרים כל השירים

ושם ממצאים את כל הציוצים

ששרות הציפורים בסתר העצים.

#ספר #קרפ #אווזים #שוודיה #אפיק



121 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com