top of page
  • בעז זלמנוביץ

שלוש נשמות תועות


ז'אן אמרי כתב שאינטלקטואל הוא "אדם שחי בתוך מערכת התייחסות רוחנית במובן הרחב ביותר של המילים. מרחב האסוציאציות שלו הוא הומניסטי במהותו, שייך למדעי הרוח. יש לו מודעות אסתטית עשירה ומפותחת. נטייתו ויכולתו דוחפות אותו אל דרכי המחשבה המופשטות." (אמרי, מעבר לאשמה ולכפרה). לצערי אני לא כזה, וגם לא אינטלקטואל כפי שסומן בתקופת משפט דריפוס. על פי אבי שגיא, "האינטלקטואל הוא אדם שעניינו ברעיונות ואידאות. הוא עצמו מאמין בכוחן ובחשיבותן של אידאות אלה. לפיכך, הוא עוסק בהן." (שגיא בהקדמה לז'ילין בנדה, בגידת האינטלקטואלים). אני בקושי עומד בהפגנות ובכלל לא עוסק באידאות, וגם בחודש האחרון לא סקרתי את הספרים שקראתי. אז נגמרו התירוצים, ולכן נוותר עליהם. על ארבע ספרי מתח שקראתי צייצתי ב-280 תווים כל אחד מהם, אבל לשלושת הנשמות הבאות מגיעות סקירות ארוכות יותר, ואף מעבר למה שיש כאן. אז הנה מאחת מההוצאות העצמאיות האהובות עלי - שלושה ספרים מ'תשע נשמות' שקניתי וקראתי.


שער 'עזוב אותי' של סובז'ו

'עזוב אותי' (תשע נשמות, 2022, מצרפתית דנה שם-אור) הוא מכה עזה בחזה ובנשמה. זו ספרה היחידי של מרסל סובז'ו שמתה בגיל צעיר משחפת. מתח פנימי, ייסורי אהבה ומחלה, החשש מקוצרם של הימים והלב. במונולוג חסר נשימה בכמה מכתבים מראשית נובמבר עד חג המולד של 1930. הדוברת בת דמות המחברת פותחת במשפט הכול כך גברי - "את רואה בזה הוכחה לאהבה שלי, נכון?" - ששואל אותה הגבר שאהבה ושחשבה שהוא אותה, ואשר עזבה כאשר היא בדרך למאבק על חייה כנגד השחפת. עוצמת המונולוג של הדוברת הנקרעת מבפנים גם מהשחפת וגם מאהבה, היא משהו שקשה להגדיר. גם מורכב להבין מה פוגע יותר בדוברת הזניחה והרמייה של הגבר שאותו אהבה או המחלה על כאביה, שיעוליה והדם היוצא מהריאות. מומלץ ביותר. בוודאי לרגישים, אך גם לציניקנים.


שער 'סעודה קטנה בבית טימניס' של ת'אקרי

לעומת הכאב האישי האנושי של סובז'ו, ויליאם ת'אקרי כותב על מכאובי המעמדות בבריטניה של המאה ה-19. בנובלה הקצרה - 'סעודה קטנה בבית טימינס' (תשע נשמות, 2022, מאנגלית יוחאי ג'רפי) הוא לועג, עוקץ ומרחם על הזוג טימינס אשר מנסים לשדרג את מעמדם מעבר ליכולתם הכספית ושיוכם החברתי. אין דבר העומד בפני הציניות של ת'אקרי מחבר 'יריד ההבלים': תיאורי האנשים והנשים, האם השתלטנית ויחסיה עם הבת, הקטנוניות של האורחים, הסנוביות של המוכרים והמלצרים, ההוצאות המיותרות. בקיצור מה ניתן לצפות ממי שגר בסמטת ליליפוט? מומלץ ביותר לחובבי הסנוביות הבריטית (לפי נפילת האימפריה) ולרוצים ללמוד על מקורות ההומור הבריטי, 'מונטי פייטון', 'שלושה בסירה אחת' ו'כן אדוני השר'.


שער 'פרשייה בחייו של צייר נודד' מאת איירה

הספר השלישי, גם הוא מאויר ומעוצב נהדר על ידי נגה לבני, הוא ספרו של ססר איירה - 'פרשייה בחייו של צייר נודד' (תשע נשמות, 2022, מספרדית אדם בלומנטל). זהו אולי ספרו הבהיר יחסית של איירה שקראתי מהמעטים שתורגמו לעברית. אוריאל קון המו"ל של 'תשע נשמות' מנסה להחדיר את הסופר הארגנטיני הייחודי הזה לעולם הספרים העברי, לא כל כך בהצלחה, וחבל. בכל מקרה בספר זה, איירה מספר על מסעו של יוהאן מוריץ רוגנדס, צייר הנוף הגרמני, בארגנטינה של שנת 1837. זה איננו סיפור ביוגרפי, אלא הרקע שעליו מלביש איירה את המסע הפיזי שהופך למרדף אחר ציורים שינציחו את הטבע ואת הרגע. רוגנדס הושפע בפילוסופיית וסגנון הציור שלו מגישתו של פון הומבולדט מחלוצי הגיאוגרפיה והמסעות המחקריים. אבל זה לא העיקר, אלא השינוי שעובר רוגנדס בעקבות תאונת רכיבה, פציעה ושימוש במורפיום. שינוי לא רק חיצוני והתנהגותי, אלא בעיקר של תפיסת המציאות והאופן שיש לציירה: "הוא היה הציר של מה שנראה כמו סיוט בהקיץ, ההתגשמות של החשש הנורא מכול שרדף את המתקפות על כל צורותיהן במשך השנים: מגע פנים אל פנים." תאתגרו את עצמכם ותקראו את איירה.


#ספר או שלושה מיוחדים ושונים. מומלצים כל אחד בדרכו. תקנו מההוצאות לאור העצמאיות.


נו? עד שג'יי פי מורגן יחליט אם להשקיע כאן או לאו, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

I know you’re shy but

I need a little look or a sign that

Tells me you’re ready to unwind


134 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page