• בעז זלמנוביץ

שיטוט מוחלט


שער 'לילות אוקטובר' של דה נראוול

אני מודה שהתפטרותו של בר סימנטוב ממנכ"לות משרד הבריאות לא מעודדת אותי לחזור ולשוטט. האם זה עדיין הפחד מהנגיפים המסתוריים שכלאו אתנו, או שהתרגלתי לבטלנות? אולי שילוב לא מוצלח של השניים ועוד גורמים בלתי נראים? אבל מה דוחף אתנו לצאת ולשוטט? ושיטוט כפי שלמדנו אתנו בנימין וגם אחרים, הוא לא תנועה תכליתית על פי מפת סימון שבילים או מנקודה א' לנקודה ב' וכן אלה? במהלך הסגר ריכזתי בשני פוסטים את ספרי השיטוט, התנועה והתבוננות, מתוך תקווה שנוכל לצאת אבל עכשיו משהו עוצר אותי בניגוד לרבים שפרצו החוצה. לכן יצאתי לשוטט בדמיוני ובמוחו הקודח של ז'ראר דה נרוואל ב'לילות אוקטובר' (נהר ספרים, 2020 [בתרגומו הנהדר של בני ציפר]). דה נרוואל יוצא לשיטוט עם 'אני הוא האחר' של עצמו ומחוץ לעצמו, כפי שמסביר זאת המתרגם באחרית הדבר המאירת העיניים: "שבלי התחזות אין אמנות, ושאלמלא היה המספר מכריח עצמו להיכנס לדמות של זר המביט בדברים בעיניים משתאות של תייר, לא הייתה היצירה הזאת קורמת עור וגידים".


שיטוט בתחנה המרכזית - צלם בעז זלמנוביץ

דה נרוואל שוטט במזרח התיכון ובאירופה, אבל ב'לילות אוקטובר' נע ונד בפריס, בפרבריה ובכפרים הסמוכים, אלה שהמרחק אליהם מונע ממך לחזור באותו היום הביתה, במשך שלושה ימים או יותר נכון שלושה לילות. באנציקלופדיה של 'פרויקט שוטטות', שם ניתן ללמוד על שיטוט בכלל ובפריז בפרט, נכתב ש"בספרו The Flâneur כותב אדמונד וייט כי “יעד מסוים לשוטטות או הקצבה מחמירה של זמן סותרים בהגדרה את רוחו האמיתית של המשוטט”. לדה נרוואל יש מטרה במקום ובזמן, אבל כבר בהתחלה הוא מפספס את המרכבות אחת אחר השנייה, וגם המסלול מתעתע: "אלא שהחמצתי את ההסעה לדמארטן, ונאלצתי לחפש לי מוצא אחר. רשת מסילות הברזל שיבשה את כל תנועת המרכבות בין תחנות הביניים. יוצא ששוב אין גישה ישירה לכל אותו פסיפס עצום של יישובים המשתרע מצפון לפריז.". השוטטות היא פיזית. כלומר תנועות משוק הכרוב לשוק תפוחי האדמה, מבר זונות למסעדת פועלים הסוגרים את הלילה, משדה ירוק וחורש לעיירה הבאה ולשינויים בהרכב החברתי המשפיעה על תפוצת הכנסיות. אבל דומה שהשוטטות היא גם בנפשו המעורערת של דה נרוואל. אם כי איך אפשר לקבוע שאדם שהלך עם לובסטרים קשורים ברצועה ברחוב וטען שהם מלכלכים ומפריעים פחות מכלבים הוא משוגע? "הפולמוסות הובילה את הנשמה התועה שלפנינו להירקב על מזרון מעופש בתא מעצר. זה התחיל בביקור אצל פול ניקה, נמשך בהתאהבות באישה בעלת קרניים ושיער-כבש, ונגמר בכך שעוצרים אותך בקרספי בעוון שוטטות ושירה פורעת סדרים".


נברשת בסופיה - צלם בעז זלמנוביץ

"אתה תחמיץ את הדברים הטובים ביותר אם תישאר עם עיניים עצומות." כתב דוקטור סוס, ודה נרוואל משוטט עם עיניים פקוחות לרווחה ועוד יותר עם מוח פתוח, קודח ומלומד. ואם נעתיק שוב מויקיציטוט מאמרותיו של הסוס: "ככל שאתה קורא יותר, כך יש יותר דברים שאתה יודע. ככל שאתה לומד יותר, כך תלך ליותר מקומות." זהו גם אחד הדברים שמושכים בכתיבת השיטוט של דה נרוואל ושל נוספים. לא רק התיאור המדויק של המקומות, האנשים והמפגשים ביניהם, אלא גם השיטוט בידע, בלימוד, בספרות ובהשכלה. היכולת לצטט את הדברים הנכונים ממגוון מקורות - הרנסנסיות של המחשבה. ככול שאתה לומד אתה גם רואה יותר, מבין יותר ויוצר רשת שניתן לנוע בה, לשוטט מנקודה לנקודה [כפי שהדגימה נועה מנהיים ברשת התרבותית]. גם חלומותיו כוללים פילוסופים, היסטוריונים, פילולוגים, מבקרי ספרות, דמויות רפאים ואמרות בלטינית. קשה להסביר את הקסם של כתיבתו המעופפת, החודרת, הממריאה והנוחתת של דה נרוואל, חייבים לקרוא אותו בשביל לחוש.


#ספר של שיטוט מוחלט, מחשבה נודדת, ומילים ומשפטים. מספרי השיטוט הטובים שקראתי. מומלץ ביותר. ותקנו מההוצאות העצמאיות באופן ישיר.


עם בר סימנטוב או בלעדיו, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

We messed around, until we found out one thing we said we could never ever

Live without, I m not allowed to talk about it, but I gotta tell you

Cause we are who we are... when no ones watching.

And right from the start... you know I got u .u know I got u.

I WONT MIND

#ספר #לילותאוקטובר #נהר ספרים #דהנרוואל

0 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com