השבוע, זעקו הכותרות בדפים האחוריים, התחוללה עוד תקיפה במרחב הסייבר או הסב"ר (סביבת הבינה הרשתית). כך נכתב על ידי טל שחף ב-ynet: "התוקף, שמכנה את עצמו Deus, פרסם בפורום הדלפות באינטרנט שעלה בידו לגנוב נתונים ממערכות Voicenter בהיקף של 15 טרה בייט, אותם הוא מעמיד למכירה כעת. אם אכן יש בידיו נתונים בהיקף כזה, זו דליפת הנתונים הגדולה אי פעם בישראל." התקיפה או הפשע הקיברנטי הזה תפס כותרות קטנות, לפחות לפי מה שאני ראיתי, אבל ממד הסייבר שהתרחב ומקיף את כל הפעולות והחיים שלנו כמעט, חוץ מלאכול, לשתות ועשיית צרכים (וגם זה כבר לא בטוח), הוא פגיע ביותר. והנה, אך לא במקרה, קראתי השבוע את ספרם של אביתר מתניה ועמיר רפפורט - 'סייבר מאניה' (דביר, 2021) אשר נושא את כותרת המשנה מסדרת סטארטאפ ניישן - "איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות". אמ;לק - על פי הספר, בזכות ראש הממשלה נתניהו וראש רשות ומערך הסייבר מ-2012 עד 2018 מתניה (ועוד הרבה מאוד אנשים). נשמע כאילו אני מזלזל, אבל דווקא לא.
הספר אמנם כתוב ברובו בסגנון, אשר אחד ממורי ורבותי היה נוהג לומר עליו: "לצערי, אני נאלץ להשתמש כאן בגוף ראשון יחיד". שכן למתניה איש מו"פ ומפא"ת וכיום פרופסור באוניברסיטת תל אביב, זכויות רבות בהקמת התשתית הלאומית של תחום הסייבר, והוא מספר את קורות בניית מערך הסייבר בישראל בגוף ראשון כמעט יחיד, עד שלעתים הקורא זע באי נוחות מסוימת. אבל נעזוב את זה ונתמקד במידע ובתיאור הדברים המעניינים והמלמדים שמתניה בסיוע רפפורט פורסים בספרם. יאמר לזכותו של נתניהו שזיהה את חשיבות וקריטיות התפתחות הממד והשפעתו על הביטחון הלאומי של ישראל, וזאת במלואו היבטי הביטחון הלאומי והנחה לפעול בו ברמה הלאומית הכי גבוהה ותמך במלואו כובד משקלו באמצעות קבלת החלטות, תקציבים והפניית תשומת לב אליו כבר בראשית העשור הקודם. אחרי הפרק הראשון המתאר את ממד הסייבר ואת המהפכה שהתחוללה-מתחוללת בו, מתחיל תיאורו של מתניה את פעולותיו כראש מטה הסייבר מדצמבר 2011: "ישבתי מול נתניהו [...] המשך השיחה היה על סייבר. נשאלתי כיצד אני תופס את האיום. את היכולות. את האתגר. נתניהו הסביר את הדגשים שלו. הוא תפס את הסייבר בתור אחד האיומים המרכזיים על כל מדינה מודרנית, ועל ישראל בפרט. במקביל, אמר לי, הוא מזהה הזדמנות ייחודית לישראל להיות אחד המרכזים העולמיים בתחום התשתיות וההגנה של סייבר."[עמ' 61].
מתניה מתאר את התפיסות שהובילו את הקמת מטה הסייבר, רשות הסייבר הלאומי ואת מערך הסייבר. זה עניין מרתק של בניית ארגון לאומי וכולל תיאור של המאבקים על אחריות וסמכות ופוליטיקה ארגונית. זה מרתק גם בלי קשר לסייבר: "הכרעת ראש הממשלה נדרשה, למעשה, בגלל אותה הערה בכתב יד שהוסיף בן-ישראל כאשר מסר לנתניהו את דוח המיזם הקיברנטי שלוש שנים מוקדם יותר. התוספת דחתה לכאורה רק ב"כמה חודשים" את ההחלטה מי יהיה האחראי להגנת הסייבר של המגזר האזרחי. הגיע הזמן להפסיק לדחות." [עמ' 115]. מתניה ורפפורט מסבירים את הגישה להגנה בממד הסייבר בעלת שלוש השכבות ברמה הלאומית, את עקרונות ההגנה בארגונים השונים, את מקום המדינה ויכולותיה בהגנה, את הצורך בקשרים ושיתוף פעולה בין לאומיים עם מדינות וגם עם חברות המחשבים תוכנה וחומרה בעולם שבו אין גבולות וגם אין מעצורים. אבל לא רק בתחום הלוחמה ובהגנה עוסק הספר, אלא גם בקומפלקס התעשייתי-סייברי או כפי שאוהבים לכנות זאת כיום ב'אקו-סיסטם' שמדינת ישראל השכילה לסייע בהקמתו באמצעות הכוונה לאומית ועזרת השקעות. בצירוף רשויות מקומיות, האקדמיה, רתימת קרנות השקעות ובזרימה של כוח אדם בין גופי הביטחון, האקדמיה והיזמות העסקית הצמיחה ישראל חדי-קרן לא מעטים העוסקים בעולם הסייבר ובאבטחתו. הספר מסביר עקרונות בעולם הסייבר, מתאר תהליכים ארגוניים ומדיניות, וזאת באמצעות דוגמות רבות ובהירות.
#ספר מעניין המתאר את 'הסייבר' ואת מקומה של ישראל בממד. כתוב בשטף, ומסביר מונחים, מושגים, תהליכים וארגונים. מומלץ ביותר ותזכרו - אתם אולי לא מתעניינים בסייבר אבל הסייבר מתעניין בכם.
איזה יום היום? כרגיל מה שחשוב הוא שתקראו ותהיו נחמדים.
Comments