המדע הבדיוני על גווניו, היה בצעירותי מסוגות הקריאה האהובות עלי, אבל הייתה גם הפסקה ארוכה מאוד מאוד, אך בשנים האחרונות חזרתי אליה. [אגב, אין לי מושג מה זה סוגות, אבל ראיתי שמשתמשים בזה בהקשר, אז למה לא?]. בכל מקרה חג ארוך וסגר עוד יותר, אז למה לא לנצל את הזמן ולהמשיך לעלות רשומות [פוסטים] ליומן רשת, לרשומון [בלוג]. עוד סקירות אודות ספרי מדע בדיוני שקראתי טרם כתבתי על כך ישירות ביומן הרשת? סקירות נוספות אודות ספרי מד"ב ניתן למצוא כאן.
כאמור, פעם פעם הייתי מכור למדע בדיוני. נגמלתי, שנים לא קראתי ולאחרונה, ב-2014, שבתי לקרוא (מדע בדיוני). 'מבחר הסיפורת הבדיונית' בעריכת רוברט סילברברג (עם עובד, 2009, הוצאה ראשונה 1981 [תרגום עמנואל לוטם]) הוא מקום טוב להתחיל או לחזור לספרות הזו. מה עושה ספר מדע בדיוני לטוב, ולכזה שהטוב שבו נשמר לאורך שנים כאשר הבדיון מסתבר כמשהו מיושן או לא הגיוני בכלל (חיים על המאדים למשל)? יש הגיון בסיפור, שהטכנולוגיה או הפנטזיה לא משבשים את האנושי בסיפור ושיש עניין, מתח והפתעה. האנתולוגיה מכילה סיפורים שכאלה משנות הארבעים של המאה הקודמת עד שנות ה-60, בסגנונות ובדגשים שונים. המתרגם עמנואל לוטם שעשה רבות למען הספרות המדע בדיונית ותרגומה הוסיף הסברים מועילים על ההקשר של הסופר והסיפור. באתר המדע הבדיוני 'בלי פאניקה' יש רשומות ביקורות על הסיפורים הכלולים באסופה. הנה למשל רשומתו של רמי שלהבת על הסיפור 'הלנה היצוקה' מאת לסטר דל-ריי. סיפור שחלק מרעיונותיו ניתן למצוא בספרו של איאן מקיואן - 'מכונות כמוני' (עם עובד, 2020 [תרגום מיכל אלפון]). מומלץ לחובבי הסוגה ולמי שרוצה להתנסות - תטעמו, תתמכרו ותהיו נחמדים.
את הספר הזה קראתי ביולי 2017, אבל אין מתאים ממנו לקריאה בחגים. כך לפחות נדמה לי. האם כפי שאמר קהלת: "מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"? ג'ואל רוזנברג חשב שכן. ב'לא לשם תהילה' (עם עובד, 1988 [תרגום מיכאל תמרי]) שמסתבר שהוא השלישי בסדרה של ארבעה אבל היחידי שתורגם לעברית, הוא משליך את אומות כדור הארץ לחלל, אבל משאיר את הקווים התרבותיים, הלאומיים, הלאומניים והחברתיים. לאחר השואה השנייה, האומה היהודית חייה במחילות כוכב מצדה, והמצדאיים שבכוכבם לא התגלו מרבצי גז, מתפרנסים מהשכרת חרבם. ניהול הלחימה לא לשם תהילה, אלא לשם הישרדות ואשראי לקניית מוצרים. טטסואו הנביא, המפקח הכללי ומתנקש מיומן נדרש למצוא את המצביא האגדי - שמעון בר-אל, דודו הבוגד בכדי לחסלו ובכדי שבר-אל יסייע בפתרון בעיות אסטרטגיות. תיאור חיי היהודים, חיי הצבא, הזקנים שיצאו משרות, הצעירים, סוגיות טקטיות, אסטרטגיות ומנהיגתיות. קהלת א, י: "יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא: אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה." #ספר מדע בדיוני, על צבא, על יהודים שורדים, פנטסיה עתידית צבאית-יהודית. רעיונות מעניינים וכתיבה טובה. תקראו גם בעתיד זה יעשה אתכם נחמדים.
"סוף-סוף מותר לגלות!
מה חיסל את הדינוזאורים!
וגם אתה עצמך אינך נראה כל-כך טוב"
במקרה מצאתי את הספר הזה בספריית הרכבת [טוב, אני עובר בהן הרבה או עברתי בהן הרבה]. זה היה בינואר 2018. עד אז לא שמעתי על הארלאן אליסון דבר, ומסתבר שהאיש הכותב הגאון והבעייתי הזה נפטר כמה חודשים לאחר מכן. לא הרבה פורסם בעברית מסיפוריו הקצרים וספריו של סופר הפנטזיה, המדע הבדיוני והספרות B-ארוטיקה הזועם הזה, אם כי כמה מסיפוריו הופיעו בקבצי סיפורי מד"ב שתורגמו לעברית וב'פנטסיה 2000' וברשת. 'לראות' (מסדה, 1981 [תרגום עמוס גפן]) הוא קובץ סיפורים קצרים של אליסון שקיבצם ואף הקדים להם הקדמות. הם עוסקים במופלא, באימה מבלתי מובן, בפחד מהזר, בסכנה של הבורות ובאסון הנובע מחוסר הדמיון ומעולם נטול חלומות. למשל הסיפור הפותח את הקובץ - קרואטואי - עוסק בפחד מנשים או מילדים וממקם את הסיפור בנהר השאול או בביוב שמתחת לעיר. או הסיפור - היטלר צבא שושנים - המתאר מה קרה שפתח הגהנום נפרץ לרגע [היטלר, דרך אגב, לא ברח]. #ספר מדע בדיוני כמעט בלי חייזרים וחלליות אבל עם המון מחשבה ושונות. מומלץ. אליסון לא היה נחמד, כך אומרים, אבל אתם אם תקראו תהיו נחמדים.
"אמור לי שאתה לא אחד מהם," אמר האיש הקטן חרש-חרש.
"אני לא אחד מהם," אמר מר אינגהאם, בקול חנוק.
"אתה יודע מי הם?"
"ל-לא אדוני, אני לא יודע."
"אז איך אתה יודע שאתה לא אחד מהם?"
Comments