• בעז זלמנוביץ

עוד דברים שלא ידעתי על האסלאם


שער 'עוד שיחות על דת האיסלאם' של לצרוס-יפה

ראיתי רק פרק אחד מהסדרה המדוברת למחצה בכאן11 - לבנון, והפסקתי. הסיבה היא שהבטיחו שנראה את לבנון שלא מהזווית הישראלית, ולא קיימו. כך במרבית המקרים אנחנו מתבוננים במדינות השכנות, בערבים, באסלאם רק כפי שהם משתקפים בעיננו [הרבה פעמים דרך הכוונת] וביחס שלהם אלינו. אני גם נותרתי בור בתחומים אלה. כלומר אני יודע קצת על המדינות השכנות ועל הערבים, אבל בפריזמה צבאית, והרבה פחות עליהם פר-סה. צריך להתאמץ יותר מאשר לדעת את תכנית תחריר 41 או לאן הם נוהרים, ואני בטוח לא עושה את המאמץ. בכל מקרה בכדי לדעת לפחות כמה מושגים ועקרונות קראתי את 'עוד שיחות על דת האיסלאם' שהרצתה וכתבה חוה לצרוס-יפה (אוניברסיטה משודרת, 1985). כבר כתבתי שספרי האוניברסיטה המשודרת הן האחת הדרכים הטובות ללמוד מעט ולהכיר תחומים חדשים [ב-2020 קראתי מהם את: המשברים הפיננסיים הגדולים של המאה העשרים; שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה; השורשים התיאולוגיים של הרייך השלישי ירושלים במאה התשע עשרה; מבוא לתולדות אימפריה העות'מאנית], וספר זה עוד בסטנדרט הגבוה של המפעל.

מלאך כרות ראש - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2020)

לצרוס-יפה שהייתה פרופסור לדת האסלאם באוניברסיטה העברית המשיכה בספרון זה את הרצאות שפורסמו ב'האסלאם - קווי יסוד' (אוניברסיטה משודרת, 1980) שלדעתי הוא ספר חובה לכל אחד ואחת מקוראי העברית שרוצים או לא רוצים, אבל חייבים לדעת משהו על הדת השנייה בגודלה בישראל. המטרה של הספר, כך כתבה בפתח-דבר: "לעורר עניין בדת האיסלאם העשירה והמגוונת ולהעמיד את הקורא על קרבתה המיוחדת ליהדות ועל יחסי הגומלין שהתפתחו ביניהן במרוצת הדורות." אני מצאתי עניין בדברים נוספים. הפרק הראשון עוסק במבט כללי על תרבות האיסלאם, ועל חוסר היכולת שלנו 'המערביים', להבין, כדברי ברנרד לואיס, שלדת מקום שליט ומרכזי בחייו של האדם. בעצם אנחנו בתור יהודים בישראל, שאין בה הפרדה בין דת למדינה ושיש קבוצות גדולות שמעמידות את הדת לפני המדינה, יכולים להבין זאת. הפרק סוקר את ההשפעות השונות על היווצרות התרבות האסלאמית. הפרק השני סוקר את מנהגי החג', העלייה לרגל למכה, ומקורותיהם. שני הפרקים הבאים עוסקים בפרשנות הקוראן, ושואלים מה היסודות של הפרשנות, הן של הפשט הקוראני והן של הנבואות ששמע מוחמד, ואת הפרשנות התיאולוגית שנתנו הקבוצות השונות באסלאם (סונה, שיעה, סופים ועוד) לדברים. הפרק החמישי עוסק בדמות, שלדעת לצרוס-יפה, היא המקבילה לרמב"ם באסלאם - אבו חאמד מוחמד אל-גאזלי. אל-גאזלי היה מושא מחקר הדוקטורט של לצרוס-יפה ובפרק היא סוקרת את דמותו, ספריו, גישתו הפילוסופית והשפעתו. השפעה שבדומה להשפעת הרמב"ם חורגת מהחוג הדתי שלו עצמו. כפי שכתב באוטוביוגרפיה שלו: "התקלה השניה נובעת מדיעותיו של אדם, שהוא ידיד האיסלאם וסכל כאחד. לדעתו זקוקה הדת להגנה על-ידי גינוי כל מדע ממדעי הפילוסופים. הוא דוחה את כל מדעיהם וטוען כי בורים הם בכל." [עמ' 40].


ארון מסעף - צלם בעז זלמנוביץ (חיפה 2020)

פרק חשוב הוא פרק ו' העוסק בפוליטיקה, דת ומדינה. אמנם הספר נכתב אחרי שחכמי הדת החליטו שהם יכולים לשלוט באיראן, אבל לצרוס-יפה מצביעה שזו חריג באסלאם. אם כי אולי 'האחים המוסלמים' במצרים הם דוגמה נוספת חדשה יותר. בכל מקרה, לדבריה, "האיסלאם עסק מעט מאוד בדיני שלטון ובאופי הרצוי של המדינה המוסלמית". [עמ' 45]. הפרקים הבאים סוקרים נושאים מעניינים נוספים, כמו יחס האסלאם לדתות האחרות, ועל ההבדל בין היחס שלו למיעוטים, ליחס הנצרות ליהדות באירופה של ימי הביניים; פרק ח' משווה בין היהדות והאסלאם כדתות הלכה. הדומה באמונה באל אחד, חידוש העולם, נבואה, שכר ועונש ועוד, וגם בעניין התורה שבכתב והתורה שבעל פה הפרשנית הרבה; וכמובן על השונה. למשל התרבות החקלאית שעומדת בבסיס היהדות וההלכה היהודית, והתרבות המדברית שבלב האסלאם. פרק ט' עוסק גם הוא בהבדלים ובדומה שבין שתי הדתות בגישות כלפי הגלות והגאולה וכלפי הופעת המשיח. בהמשך ישירה עוסק פרק י' המציג את הפולמוס המוסלמי נגד היהדות והאופן שבו הצדיקו חכמי הדת המוסלמים את נכונות דת על היהדות מתוך כך שהם מצביעים על מקורות האסלאם מהיהדות. למשל הרעיון של האחרון נכון יותר (נסח' עמ' 74). פרק י"א הולך לנושא שונה - קברים מקודשים ומצביע על הכוח של האמונה העממית באסלאם וגם בדתות האחרות. פולחן הקברים משולב עם פולחן עצמים מקודשים נוספים, כדוגמת אבנים ועצים. תולדות המוסד החשוב אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר הוא פרק י"ב. הפרק מצביע על העוצמה של המוסד הדתי וגם על סתגלנותו לשינויים בשלטון. הפרק האחרון עוסק במודרניזם ופונדמנטליזם ועל המאבק בין הגישות ועל שקיעת האסלאם בימי הביניים ולאחר מכן על הניסיונות לחזור לימי הזוהר - האם להיות דומה למערב או לחזור חזרה לבסיס, או שילוב? כפי שהתלבטו העות'מאנים כנגד אתגר המערב ושקיעת האימפריה.


#ספר מלמד בקצרה ובתמצית עוד על האסלאם, הדת הדומיננטית בשכונה שאנחנו גרים בה. מומלץ לכל, ואל תשכחו לקרוא קודם את 'האסלאם - קווי יסוד'.


שבוע חדש, סגר קצר ועבה או סגר ארוך ודק? מה זה חשוב, תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר, לכבודו של קול שנדם אתמול, עם המילים של פן

מה אכפת לך, אני או הוא

או אחר יתנבא עלי סער

ובליל תוך ליחוש והרהור

תרקם לך בדיית הסהר





82 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com