מסדר אבירי היכל שלמה - הטמפלרים - הוא מותג די חזק בעולם הספרות והקולנוע. לפחות כך נדמה לי היה לפני כעשור או יותר. הדוגמה הבולטת היא, כמובן, דן בראון, שב'צופן דה וינצ'י' (2003) מערבב כחלק מהעלילה גם את הטמפלרים. גם בסרט אוצר לאומי, מחפש החוקר, ההיסטוריון ומפענח הצפנים בגילומו של ניקולס קייג' אחר אוצר טמפלרי. כנראה שהקשר הקונספירטיבי הבלתי ברור והבלתי מוכח בין אבירי ההיכל לבין כל מיני מסדרים, מועדונים, כתות ועוד מעורר את הדמיון של רואי המזימות בכל פינה וגם של הכותבים והבמאים. אלה בכתיבתם ובסרטים שיצרו מלבים את מעגל הקונספירציה. אולי השילוב המרתק בין היסטוריה אמיתית של האבירים הלוחמים [ככול שניתן] להיסטוריה מומצאת ובדיונית ובתוספת סודיות וסודות, ואוצרות עצומים הוא שמושך את הקהל.
'אוצר הטמפלרים' של סטיב ברי (מטר, 2007 [תרגום איילת קמאי]) הוא המשכו של הגל הטמפלרי מהמחצית הראשונה של העשור הקודם. גם הוא נסמך על ההיסטוריה שהמציאו מייקל בייג'נט, ריצ'רד לי והנרי לינקולן בספרם 'דם קדוש, גביע קדוש' שיצא ב-1982. זאת למרות שהוא לא מציין זאת באחרית הדבר שהוסיף, ובה הוא מפרט את מקורות ההשראה שלו [אולי הוא עושה זאת במתכוון, שכן הללו תבעו את בראון על גניבה ספרותית]. הוא לוקח את הקורא מקופנהגן לדרום צרפת למרחב הכפר רנה-לה-שאטו (Rennes-le-Château) אשר נודע בתיאוריות הקונספירציות הטמפלריות מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת.
Comments