• בעז זלמנוביץ

נחשפת האמת


הנה עומד או יושב בן-אדם ומטיף בחוצות היריד, תקראו ספרים מההוצאות לאור העצמאיות [למשל, לדוגמה, ולשנינה], תקראו ספרות אחרת, לא זו של רבי מכר המתורגמים בזול, תקראו סופרים צרפתים מהמאה ה-17 שאיש לא שמע עליהם, וגם כתבים נחבאים ונידחים של סופרים וסופרות ידועים, שזכו לחשיפה מקרית בעקבות המסת השלג, וכהנה וכהנה מליצות. ואז מסתבר שהוא קורא ספרות מתח רבת-מכר (בחלקה) שיצאה בהוצאות לאור המסחריות הדורסניות. אין גבול לצביעות, מזל שנחשפה האמת. בכל מקרה הנה סקירת ארבעה ספרי בלשים ובלשות שקראתי בחודש וקצת האחרון. אין גבול...


שער 'רק המעז' של ארצ'ר

להקל את הגלולה המרה שבחשיפת הנכלוליות, נתחיל בג'פרי ארצ'ר הבריטי הסנוב. אני רק מקווה שלא מקבלים עונש מאסר על התחזות לאנין טעם, כי ארצ'ר שהיה חבר פרלמנט נענש על שבועת שקר. בכל מקרה, לפני כחודש סקרתי את ספרו 'העלמת עין' ביחד עם ספרי של לה קארה ושל צ'יילד. מסתבר שמדובר היה בספר השלישי בסדרת 'ויליאם ווריק', אבל זאת ידעתי רק במהלך הקריאה. מה שמעיד שניתן לקרוא את הספר מבלי לקרוא את קודמיו. אבל מי אני שעמוד בפיתוי לקרוא את שני הקודמים? חלש אופי שכמוני, קניתי את שניהם והשקעתי כמה שעות בקריאתם. הראשון בסדרה מכונה בעברית 'רק המעז' (מודן, 2020, מאנגלית כנרת היגינס-דוידי). חשבתי לתומי שמדובר ברמיזה לסיסמת ה-SAS שאומצה גם בצה"ל ובצבאות נוספים - Who Dares Wins, אך לא שם הספר במקור הוא Nothing Ventured. שזה בדיוק הפוך. לא? נעזוב את התפלפלות הפילולוגית ונתמקד בעיקר. בספר אנו מתוודעים לווריק שבניגוד לרצונו של אביו - עורך דין המצליח והמכובד, שואף להיות שוטר, מה שוטר? בלש והוא צח ונקי כ'נער מקהלה' עד שיתחכך במציאות. השתלבותו כזוטר בצוות גניבות האמנות בסקוטלנד יארד מוביל אותו לחקירת היעלמות של תמונת רמברנדט. מכן נקשר ווריק עם הפושע המתוחכם מיילס פוקנר, עם אשתו הנבגדת והזועמת, וגם עם בת ריינספורד מצוות האוצרות של המוזיאון שהיא על פי הכיתוב בשער האחורי של הספר: "נאה ושובת לב". מה? בכל מקרה היא גם מסתירה סוד משפחתי מכאיב. למרות הבנאליות שנדמה שתיארתי כאן, ארצ'ר יודע בכתיבה מאופקת, מרומזת וצינית להוביל את הקורא בדרכו של הבלש.


שער 'חבוי לעין כל' של ארצ'ר

'חבוי לעין כול' (מודן, 2021, מאנגלית כנרת היגינס-דוידי) דווקא מתורגם הביטוי היטב. כאן ווריק בעקבות הצטיינותו בספר הקודם מקודם בדרגה ועובר לצוות המלחמה בסמים, אבל המאבק בפוקנר הערמומי נמשך. כך גם מתפתחים הקשרים המשפחתיים והחברתיים של משפחת ווריק. המרדף הראשי הוא אחרי סוחר סמים שעומד בראש הקרטל השולט בסחר בדרום לונדון. איש לא יודע איך הוא נראה ומהיכן הקרטל פועל וכיצד: "אני לא יכול לספר לכם יותר מדי כרגע," אמר הנץ, "אבל תהיה לכם רק מטרה אחת, והיא לא תהיה לתפוס דילרים קטנים שמוכרים קנאביס לסטלנים ברחוב." כולם התעוררו פתאום. "המפכ"ל רוצה שנמצא אדם שאת שמו אנחנו לא יודעים, ושאנחנו לא בטוחים היכן הוא. ידוע רק שהוא גר ועובד מדרום לנהר באזור לונדון רבתי. אבל אנחנו כן יודעים במה הוא עובד." הנץ פתח תיקייה שסומנה במילים "סודי ביותר". אבל סבלנות, גישושים וניסיונות חשיפה מתוחכמים הם דרך הפעולה של הצוות. במקביל נמשכים קרב מוחות משפטי בין משפחת ווריק ועורך דינם של הפושעים, קרב מוחות בין צוותו של 'הנץ' הוא ראש המחלקה ובין השוטרים המושחתים, נדרש ויסות זעמה של האישה הנזנחת, ויש גם שוטרים סמויים ועוד. כפי שכבר כתבתי אין כמעט אלימות ומרדפים סוערים, אבל יש מחשבה. שלושת ספרי ווריק מומלצים לחופשת הקיץ, וגם מסתבר שווריק הוא דמות מפתח בסדרת הארי קליפטון של ארצ'ר. מה נעשה עכשיו?


שער 'מקום לא בטוח' של ורגאס

מהאי הבריטי אל היבשת, ואל היריבה הישנה - צרפת. ספר בלש מוזר ביותר שמצאתי איפה שהוא. פרד ורגאס כותבת את עלילות רב-פקד אדמסברג ב'מקום לא בטוח' (כתר, 2013, מצרפתית מיכל ספיר). בניגוד להגיון הבריטי שמופגן בשני הספרים של ארצ'ר, כאן מדובר על עלילה סוריאליסטית וקצת פסיכדלית, המערבת בלש נמוך מאוד, 17 כפות רגלים כרותות בבית עלמין בלונדון, רציחות מזוויעות בפריז ובמקומות נוספים, קבר ערפד בסרביה, וכיוון שעונים על פי זמני ההשתנה של השכן. צוותו של אדמסברג פועל לגילוי רוצח סדרתי? המרטש את קורבנותיו. הרמיזות מפלילות מספר חשודים ובכללם הרב-פקד בכבודו ובעצמו. האם מדובר בהפללה מלמעלה, ולמה? האם זה קשור לפרשת אהבים ישנה מתחת לגשר של הבלש? ומדוע עליו לחפש רמזים בכפר הנידח בסרביה? ומה בדבר המלצה? אני בא אליה ממקום לא כל כך בטוח. הספר כתוב בסגנון שצריך להתרגל אליו, ואני לא בטוח שהצלחתי. אולי אני שטחי, אבל לא נחפזתי לחפש את ספריה הנוספים שתורגמו לעברית.


שער 'אירית שחורה' של טלטי

נעבור לצד השני של האוקיינוס האטלנטי לחורף בפאלו, למחוז האירי שהוא ישות בפני עצמה המסוגרת והמגוננת על בניה גם אם חטאו. הבלשית אבסלום קירני, אפרו-אמריקנית שאומצה על ידי משפחה אירית היא 'אירית שחורה' ספרו של סטיבן טלטי (עם עובד, 2019, מאנגלית אמיר צוקרמן). גופה עם רמזים נמצאת בכנסיה המקומית, ובהם קוף צעצוע. מתחילים לחקור והגופות נערמות, חשודים מתחלפים, יחסי עבר בלתי סגורים צצים, ונחבטים בדרכה של קירני ששבה לעיר ילדותה. מה חלקו של האב המאמץ שהאלצהיימר מכרסם בו ושהיה מעמודי התווך של הקהילה והמשטרה המקומית? מה הקשר למחתרת האירית, ומה הקשר לקירני עצמה? תסבוכת כזו עד שאני נאלץ להסכים לביקורתו של אפי טריגר, שהיא מוגזמת לחלוטין, ומהנה רק בחלקה. אם מצאתם בספריית הרכבת או ברחוב, אפשר לקרוא.


#ספר או בעצם ארבעה ספרי בלשים וגם בלשת. מומלצים בחלקם לחופשת הקיץ.


יש 61 או שאין 61? למי אכפת קראו והיו נחמדים.


ויש גם שיר

If I give up the seat I've been saving

To some elderly lady or man

Am I being a good boy?

Am I your pride and joy?

Mother please if you think say I am

#ספר #ארצר #ורגאס #טלטי #מודן #כתר #עםעובד

78 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול