ממש לפני הסגר [יהיה מה שזה יהיה הפעם] הלכתי ליהודה ממרתף הספר להסניף ספרים ישנים. תמיד אני עובר במדף ספרי המלחמה הישנים. העטיפה הצבעונית משכה את עיני. ספרי קרבות המטוסים של מלחמת העולם השנייה הם לא ממש כוס הנס קפה שלי, אבל כאמור העטיפה משכה גם את היד. בפנים היה פתק קטן. ובפתק היה כתוב 'היזהר מפני הזבוב, וחתום עליו מר גרט בעלה של האוגרת'... לא זה ממקום אחר. היה זה פתק המעיד שהספר ניתן כמתנת חנוכה תשכ"ד על ידי מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן. אמרתי לעצמי אם עזר נותן לי מתנה, את ספרו של פייר קלוסטרמן -'ההצגה הגדולה' (מערכות, 1962 [תרגם י. מסד]) שלא ניקח? לא רק שלקחתי, יהודה נתן לי אותו חינם [טוב, תמורת ספרים אחרים]. הספר יצא במערכות גם ב-1989 בסדרת קלע. "ההצגה הגדולה תמה. הקהל בא על סיפוקו. התוכנית כבדה הייתה במידה מסוימת, השחקנים טובים למדי, והאריות טרפו את המאמן. על כך ישוחחו יום או שניים סביב שולחן המשפחה. אך הגשמים וקוצר זכרונו של האדם ימחו חיש גם את אלה".
קלוסטרמן, שהערך עליו בויקיפדיהמפורט למדי, צרפתי שטס עם חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, החל כסמל וסיים כמפקד כנף, אחרי יותר מ-430 גיחות מבצעיות. במהלך התקופה רשם יומן וב-1948 פרסם את הספר שהפך להיט ומכר למעלה מ-2 וחצי מיליון עותקים. הספר עוקב אחר מעבריו של קלוסטרמן בטייסות השונות כטייס ספיטפייר ולאחר מכן כטייס של 'שרל הגדול' (גרנד צ'רלס) כפי שכינה את מטוס טמפסטשהטיס לקראת סוף המלחמה. עוד מתאר הספר את קרבות האוויר ההירואיים כנגד הטייסים הגרמניים על מגוון מטוסיהם: פוקה-וולף, מסרשמיט, דורניר, מטוסי הסילון הראשונים ועוד. גיחות אין ספור לליוווי להקות ענק של מפציצים, הפצצת רכבות ושיירות רכב, והניסיונות להפציץ שדות תעופה גרמניים ועוד משימות. כל זאת בליווי שרטוט תחושותיו ומהלכיו בתוך הקרבות וביניהם. למרות שאתה יודע שקלוסטרמן שרד בכדי לספר, ניתן ללמוד כמה מזל היה כרוך בכך.
אבל מה הטעם לקרוא כיום את 'ההצגה הגדולה' למרות שתורגם לכ-30 שפות והיה להיט גדול בזמנו, למעט שקיבלתי אותו במתנה מעזר ומיהודה? שאלה מצוינת, כי ימי קרבות האבירים בשמיים אינם כבר כמה עשרות שנים, וגם ירי תותחים ומקלעים ממטוסים כמעט איננו קיים. מעטים הצבאות המחזיקים מטוסי סיוע קרוב כמו A-10 האמריקני. השבוע ראיינתי כמה מוותיקי וראשוני טייסי המסק"ר בצה"ל שסיפרו על שיתוף הפעולה הקרוב עם כוחות היבשה, אך גם על כך שהמסק"ר החליף את הצליפה הישירה שנדרשה ממטוסי הקרב. אבל כן ניתן ללמוד גם מספר זה על נפש האדם העומד או לא עומד בעומס הקרבות, המוות והפחד המתמשכים והמתמידים. השפעה המביאה את השורדים לאפטיות, לפטאליות ולתשישות נפשית, ועל המנגנונים שהם מפתחים, שלא תמיד עוזרים [העתקתי מויקיפדיה את הציטוט מהספר]: "ללא עזרה בודד, חייב היה כל אחד מאתנו להתגבר מדי יום ביומו על מדקרות הפחד בחזהו, להגן ולעצב מחדש את מלאי כוח הרצון הדל שעמד לרשותו. את זאת, צריכים היינו לבצע עשר פעמים, מאה ואלף, ואז לאחר כל משימה... ברגע בו ירדנו ממטוסינו פגשנו ביצורי אנוש נוספים, כמותינו, בשר אדם כמונו, מטיילים, מתעלסים באהבה, .... מי מהם הטיל ספק בהמשך חייו ביום הבא?!". אבל גם ההקרבה והנחישות לפעול ולהילחם בכדי להשמיד את המפלצת הנאצית. בהקשר הצבאי-המקצועי ניתן ללמוד על המאבק המתמיד של פיתוח אמצעים ואמצעי נגד. על גמישות ולימוד תוך כדי לחימה ופיתוח טכניקות פעולה כנגד שינוי האמל"ח והטכניקות אשר יצר האויב. לימוד שנעשה בקצבים מהירים ועל ידי מי שרוצים לשרוד ולנצח בדרגים הנמוכים, כלומר אלה שלוחמים. וגם על האופן בו השרידו הגרמנים את היכולת שלהם לטוס באמצעות הסתרה, הסוואה, תנועה מתמדת ויתירות בשדות התעופה והנחיתה. וגם על הצורך ביכולת הגנה נגד מטוסים צמודה לכוחות הקרקעיים. צורך שהתחדש עם כניסת כלי הטייס הזעירים, הרחפנים והטילים המשוטטים.
#ספר שכתוב היטב על ההצגה הגדולה והאכזרית של המלחמה בכלל ובאוויר בפרט וגם על נפש האדם 'המשחק' בה. לא רק לחובבי ההיסטוריה הצבאית ולא רק לאוהבי קרבות האבירים האוויריים.
コメント