מסבירות לנו

שער שלוש נשים מתקוממות

השנה קראתי קצת מהקטלוג בן למעלה מ-160 כותרים של נהר ספרים, אשר חרתה על דגלה: "להרחיב את השיח הספרותי-חברתי-פילוסופי ותרבותי בישראל ולהעמיקו." אני לא יודע האם אני עומד במאפייני הקוראים "שניחנו בסקרנות אינטלקטואלית, ברגישות אנושית וחברתית, ובראייה ביקורתית", אבל בכל זאת אני מוצא עניין רב בספרי ההוצאה ונהנה ממרבית הקריאה. השנה יזם ראובן סדרה חדשה המביאה לקורא הסקרן ראיונות עם דמויות משפיעות - "זמן לרעיונות": הראשון שפורסם כלל ראיונות עם שני ענקים המשפיעים עד היום על איך שאנו תופסים את העולם סביבנו - פרויד מתעמת עם הספינקס ומשמעות החיים על פי אינשטיין; השני הביא את הקולות הכועסים שהובילו את המחאות של האפרו-אמריקנים ואת המאבק לשינוי הגישה כלפיהם ולשיווין התייחסות והזכויות - זעם שחור באמריקה; ואילו השלישי כלל ראיונות עם המנהיגים שנאבקו על צביונו של העולם ובהתנגשות העקובה בדם והרס של מלחמת העולם השנייה - ענני סערה מעל אירופה. כעת התפרסם הספר הרביעי בסדרה ומיד קניתי אותו ישירות מההוצאה - 'שלוש נשים מתקוממות' (נהר ספרים, 2020 [תרגמה מאנגלית רעיה ג'קסון ותרגם מצרפתית ראובן מירן]).

החיים בזבל - צלם בעז זלמנוביץ (2020)

שלוש נשים שלא צריכות שגברים יסגבירו להן, אלא להיפך נאבקו, ואחת עדיין נאבקת להסביר שחצי או מעט יותר מכך מהאנושות לא יכול להישאר מאחור מדוכא וחסר זהות. אולי בהיפוך ובניגוד למה שכתבה מערכת העיתון בה פורסם הראיון עם לואיז מישל: "מדמואזל מישל מפתה אותנו. היא מפגינה אנרגיה עצומה, כמו מדובר בגבר. ובאמת, בימים אלה, כשגברים כה רבים הם נשים, ובמקרה שמוצאים אישה שהיא גבר, זהו אירוע משמח של ממש." [עמ' 11]. למרות שמשפט כזה לא היה נכתב כיום, כנראה שהכוונה הייתה לשבח את מישל. לפי דברי ההסבר בספר, ועל פי הכל-יודעת: "לואיז מישל (29 במאי 1830 - 9 בינואר 1905) הייתה מורה, ופמיניסטית צרפתיה ודמות בולטת בקומונה הפריזאית. בגלות אימצה את רעיונות האנרכיזם וכששבה לצרפת מהגלות בקלונדיה החדשה הייתה דוברת מרכזית של התנועה האנרכיסטית באירופה. נחשבת לאחת ממייסדות זרם האנרכו פמיניזם." גישתה למערכת המדינית-פוליטית אמנם לא הייתה יחידה, אבל נדמה שלא פחדה לקחת סיכון ולהביע דעות די קיצוניות. למשל מוכנות ל'דברים רעים' שיובילו להפיכה ובכלל זה 'רצח השליט': "[שאלה]: ייחסו לך הגיג שהפך למפורסם ושכיוון למר גמבטה [מדינאי צרפתי בולט]: "כשהחזירים שמנים, הורגים אותם!" [תשובה]: "מעולם לא אמרתי גסויות כאלה. חבריו של מר גמבטה מקללים אותו בכך שהם משווים אותו לבעל חיים. אני אינני רוצה שיהרגו חזירים ולכן לעולם לא אאפשר להם להשמין." [עמ' 18]. טוב, מדובר בדיבור ציני, אבל הלהט המשיחי האנרכיסטי של מישל מוצג באופן חד בתשובותיה בראיון, שהעדיפה ישירות על התחמקות: "בימינו, מוטב לאדם להתחזות לעצמו".

תנועה - צלם בעז זלמנוביץ (עין הוד, 2020)

הארכתי במישל המסקרנת שגם לא שמעתי עליה מעולם. על השתיים האחרות שמעתי, אבל לא ידעתי הרבה, ועכשיו אני יודע טיפה. אמה גולדמן אמרה: "האישה, זכותה להחליט בשביל עצמה, לאהוב את מי שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה." על פי הכל-יודעת, גולדמן (1940-1869) הייתה גם היא מאמהות הפמיניזם או האנכרו-פנימיזם. היא קודם כל, כך קראתי במקומות אחרים, אך זה מתבטא בראיון, הייתה אמיצה בנכונות להתעמת עם כל מי שחשב אחרת, אך גם להעמיד לביקורת את דעותיה. הנה דוגמה: "מה מבטיחה אנרכיה לאישה לאישה?" "יש בה הכול לאישה - חירות, שיוויון - כל מה שאין לאישה עכשיו." "האם אינה חופשייה?" "חופשייה?! היא שפחה של בעלה ושל ילדיה. עליה להיות חלק מעולם העסקים ממש כמו הגבר; עליה להיות שווה בעיני העולם כמו שהיא במציאות; היכולות שלה שוות לשלו, אבל כאשר היא עובדת היא מקבלת שכר נמוך יותר. למה? מפני שהיא לובשת חצאית ולא מכנסיים." [עמ' 27]. להבדיל ממישל וגולדמן שהרקע שלהן מערבי נוצרי-יהודי והן מתות, שירין עבאדי עורכת דין, פעילה לזכויות אדם וכלת פרס נובל לשלום (2003) היא איראנית, מוסלמית וחיה. אמנם בגולה ונרדפת על ידי המשטר, אבל עדיין בועטת. לדעתה: "כמו לכל דת או אידיאולוגיה, יש לאסלאם פירושים שונים." [עמ' 39] ו"הממשלות הלא-דמוקרטיות והפונדמנטליסטיות מפרשות את האסלאם באופן שישרת את המטרות שלהן." [עמ' 40] לכן "הדבר החשוב ביותר הוא שתתקיים הפרדה בין הממשלה ובין הדת, זאת כדי שהפוליטיקאים לא יפגעו ברגשותיהם של האנשים המאמינים באותה דת. ממשלות דתיות בימי הביניים באירופה הוכיחו כיצד ממשלות דתיות יכולות לעצור את הקדמה. חייבים לכבד את האנשים הדתיים, אך יש לנהל את החברה בדרך דמוקרטית." [עמ' 43-42]. זה נכון לא רק לאסלאם. לא?

ספר של רעיונות וראיונות בדבר זכויות האדם בכלל, וזכויות הנשים בפרט. דרך מעניינת לגלות מעט אודות של פורצות דרך ואמיצות. מומלץ לכל מי שניחנו בסקרנות אינטלקטואלית, ברגישות אנושית וחברתית, ובראייה ביקורתית.

הו, אה מי זה בא? זה הגל הבא! בינתיים תקראו ותהיו נחמדים.

ויש גם שיר

One of these mornings you're gonna rise up singing

And you'll spread your wings and you'll take to the sky

#ספר #נהרספרים #מתקוממות #פמיניזם #אנרכיזם #מישל #גולדמן #עבאדי