top of page
  • בעז זלמנוביץ

מסביב יהום הסער, אך ראשינו לא ישח


שער 'ולא נודע מקומם' מאת גור אלרואי

ציון חמישים שנים למלחמת יום הכיפורים הוא העניין שעומד במוקד העשייה של ההיסטוריה הצבאית הישראלית בחודשים האחרונים. לפחות אצלי ובמחלקה להיסטוריה בצה"ל. אבל לא רק בצה"ל, אלא גם במקומות אחרים, נכתבים ספרים ומאמרים, וגם מחקרים חדשים מפורסמים. אחד המאמרים שהתפרסמו בכתב העת של המחלקה להיסטוריה נכתב על ידי פרופ' יואב גלבר ועוסק בהיסטוריוגרפיה של המלחמה. גם הפרק האחרון בספרו של גור אלרואי - 'ולא נודע מקומם - שישה נעדרים בקרבות תש"ח' (ידיעות ספרים, 2023) דן בהיסטוריוגרפיה של מלחמה - מלחמת העצמאות - העומדת במוקד הספר. אבל הדיון האקדמאי או המריבה (ד"ש מטנטורה) אודות האופן בו אנו חוקרים, כותבים ומפרשים את המלחמה ב-1949-1947, אירועיה ותוצאותיה, עד כמה שהוא חשוב ומעניין, איננו מוקד הספר. אלרואי מתאר בספר את איתור שישה מנעדרי תש"ח בו נטל חלק כחוקר מילואים ביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). לפני שנמשיך גילוי נאות - את הספר קיבלתי מאלרואי שלמדתי אצלו בחוג ללימודי (ארץ) ישראל לפני 20 שנים. אולי צריך לציין שסבי היה מאנשי הפלמ"ח ואף שימש כשליש הגדוד הראשון ולאחר מכן שימש שליש חטיבת יפתח (המאמר הראשון בקובץ עוסק בו וכתבתי את בסיסו בקורס של אלרואי).


שדות פלשת - תילום בעז זלמנוביץ

הספר עוסק בכמה רבדים ונע במספר נתיבים. לעתים במוקד עומד תיאורו האישי של המחבר את המחקר הבלשי-היסטורי אחר שישה מנעדרי תש"ח שאיתר - ארבעה גברים ושתי נשים מתוך מסדר הנופלים הרבים שעליהם כתב חיים חפר ומהשורה הארוכה שתיאר חיים גורי. חיפוש הרמזים בארכיונים, אצל קרובי המשפחה, אצל החברים לקרב, אנשי הכשרת הפלמ"ח והקיבוץ (יד מרדכי וניצנים שבהם היו חברים וחברות חלק מהנעדרים), התקדמות במחקר והכניסה למבואות ללא מוצא, ובעיקר הרגע המרגש שבו מתגלה לאלרואי הרמז הגדול ומפוענחת התעלומה. בכך חובר המחבר לגישה הרווחת בסוגה 'המושא המחקר ואני' כפי שבאה לידי ביטוי במספר ספרים שקראתי לאחרונה. כמובן אין זה מחקר לשם עצמו אלא שליחות המביאה מזור מאוחר מאוד למשפחות ולקרובי המשפחה שנותרו, אשר חיפשו אחר יקיריהן ויקירותיהן, ולעתים גם לחברים לנשק. הרובד השני הוא תיאור חייהם של החללים ובאמצעותו הרובד השלישי - מבט מקיף יותר על האוכלוסייה היהודית אשר הגנה על מדינת ישראל בראשיתה ואף לפני כן, על דור תש"ח. עמנואל סיון בחן אותו בספרו - 'דור תש"ח -מיתוס, דיוקן וזכרון', וגם אחרים עשו זאת בדרכים שונות, למשל רוית ויסמן במאמרה ב'המלחמה המעצבת הראשונה' המתבסס על נתונים סטטיסטיים של חללי המלחמה. בספר אלרואי יוצא מהפרט מדמויות הנעדרים לתיאור הכללי. כך למשל תיאור החיפוש אחר ליבקה שפר, אחת משלושת נעדרי יד מרדכי, משמש להצגת תפקיד הנשים במלחמה וליחס אליהן בפלמ"ח ובצה"ל בראשיתו.


(יהודה עמיחי)


המלחמה והוראתה - צלם בעז זלמנוביץ

את הפרק ארבע לוחמות, מקדיש אלרואי לשלוש חברות קיבוץ ניצנים שנפלו ב-7 ביוני 1948: שלומית דורצ'ין, דבורה אפשטיין ומירה בן ארי; ולשפר חברת יד מרדכי אשר נפלה/נרצחה כשבועיים קודם לכן. החיפוש מוליד חיבור מצמרר, נוסף לעמידת הגבורה של שני הישובים עד שנכבשו בידי הצבא המצרי. תיאורי "תהלוכות הניצחון" של המצרים והערבים המקומיים במג'דל היא אשקלון, מביאים את אלרואי למצוא את הקשר בין נעדרי ונעדרות שני הקיבוצים, וגם משמשים אותו לדון בסוגיות נוספות כדוגמת גורלם של הפליטים הפלסטינים וגם הפליטים היהודים במלחמה, וכן לתיאור קצר של גורלה של העיירה שלא נעזבה על ידי כל תושביה לאחר כיבושה. דוגמה לעניין נוסף הנובע מנעדר הוא, למשל, השתלבות העולים בחברת ילידי הארץ-הצברים. החיפוש אחר מרדכי פרנקו שנעדר מהקרב בהר ציון, רגע לפני נפילת העיר העתיקה, מעורר את השאלות בהקשרה של ההשתלבות. האם פרנקו יליד תורכיה אשר נמלט ממנה בגיל 15 והיה חבר באחת מהכשרות הפלמ"ח הצליח להשתלב? שאלה מתחום אחר, היא מדוע היו נעדרים וכאלה שמקום קבורתם לא נודע כה רבים מקרבות המלחמה. אלרואי מספק מספר הסברים, וסיפור מלחמתו של פרנקו אשר לחם בקרבות רבים ובכללם בקסטל ובסן-סימון מדגים את העומס והעייפות שהיו על המפקדים והלוחמים בשלבים רבים של המלחמה, ואשר מהווים גורמים תורמים לבלבול בקבורה. בלבול שהוא אחד התורמים למקל"נים (מקום קבורתם לא נודע) ממלחמת העצמאות שמחקר של המחלקה להיסטוריה מצא שהיו בה יותר 1500 קרבות קטנים וגדולים.


#ספר מרתק על נושא חשוב. אמנם עמוס פרטים ונושאים, אך מתאר את החיפוש אחר נעדרי תש"ח מזוויות רבות ומגוונות ובכללן האישי. מומלץ ביותר למתעניינים בתולדותינו.


ימים לא פשוטים, חם, צפוף ועצבני. מה נעשה? נצא להביע את עמדתנו, נקרא ונהיה נחמדים.


והנה עוד חיים חפר

בום בו, בו בום, בום, בום

ליבנו כבר אטום

שלושים בנבי סמואל

שבעה עשר על הקסטל

שיירת נבי דניאל

אך אנו עוד נקום.



327 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page