top of page
בעז זלמנוביץ

מי מכיר את האחר ואת העצמי


כריכת הספר - העולם עוד יכיר את פני

היום, כאשר חזרנו מטיול, שוחחנו א' ואנוכי על מהות החיבוב [הלייק] ברשתות החברתיות ומה גורם לך ללחוץ על האגודל הזקור. נכון שנשפכו על כך תלי תלים של כתיבה, וברור שתמונה של חומוס שלקח לך שלושים שניות לצלם, לכתוב כותרת ולעלות למרשתת תזכה להרבה יותר לייקים מאשר פוסט על ספר שהקדשת לו זמן בחשיבה ובכתיבה. אולי זה בגלל שכולם יודעים מה זה חומוס והספר לא מוכר להם? האם זה עניין של הזדהות? מעניין. מהצד השני, האם מעלה הפוסט [נגיד אני] מחפש חיבה, התייחסות או הכרה, ואם כך של מי? מעניין.



גם אלפרד הייז שהיה תסריטאי, סופר ומשורר יהודי שעבד באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה וגם בהוליווד שואל לגבי החלום של ההכרה ב'העולם עוד יכיר את פני' (תשע נשמות, 2019 [תרגמה דפנה רוזנבליט]). גבר מציל בחורה מבוסמת ומצודדת הנכנסת לאוקיינוס במהלך ערב קוקטיילים [משהו עוד משתמש במושג הזה?]. הם נפגשים לאחר מכן. הוא נשוי, היא נואשת לקבל הכרה בעולם הסרטים ולזכות בתהילה, וגם רוצה לקבל הכרה באישיותה המורכבת [אולי המתוסבכת]. בניגוד לספרו הקודם של הייז שהתפרסם גם הוא בתשע נשמות - 'מאוהב', הפעם הגבר איננו מתאהב או שמא איננו מוכן לוותר על חייו הנוכחיים למען הבחורה.


מיני גרפיטי - צילום בעז זלמנוביץ

איך זה ייגמר? דומה שהסוף הלא הוליוודי כבר ברור [או שלא], אבל זה פחות חשוב, כי הדרך היא החשובה והמשמעותית. הייז יודע להתבונן באופן בלתי מתלהם או כפי שכתב המו"ל: "בלי להשתמש בזיקוקים, בפיצוצים ובאפקטים מיוחדים", ולתאר במשפטים הנראים יבשושיים את סערות הנפש של הגבר ושל האישה. ניתוח בשחור-לבן או בתצלום רנטגן של מערכת היחסים בין גבר ואישה ושל הסביבה הכפייתית והכופה של עולם הקולנוע.


הביקורת של הייז כלפי עולם הקולנוע בעת שכתב את הספר [1958] וכלפי הניצול של התשוקה הבוערת לקבל הכרה של הנשים שהגיעו לשולי הוליווד ונאלצו לעשות יותר מהעלאת תמונה של חומוס לרשת, אולי הייתה זקוקה לשנים רבות בכדי שתהפוך לדרישה להכרה ביכולת האישית של האדם ובעיקר של האישה, ולתנועה כמו ME TOO.


#ספר על תלות, הכרה, אהבה וניצול. במילים ומשפטים קצרים ומדויקים. מומלץ.


תקראו גם בתש"ף ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר

88 צפיות0 תגובות

Комментарии


bottom of page