מי מכיר את האחר ואת העצמי
- בעז זלמנוביץ
- 28 בספט׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות

היום, כאשר חזרנו מטיול, שוחחנו א' ואנוכי על מהות החיבוב [הלייק] ברשתות החברתיות ומה גורם לך ללחוץ על האגודל הזקור. נכון שנשפכו על כך תלי תלים של כתיבה, וברור שתמונה של חומוס שלקח לך שלושים שניות לצלם, לכתוב כותרת ולעלות למרשתת תזכה להרבה יותר לייקים מאשר פוסט על ספר שהקדשת לו זמן בחשיבה ובכתיבה. אולי זה בגלל שכולם יודעים מה זה חומוס והספר לא מוכר להם? האם זה עניין של הזדהות? מעניין. מהצד השני, האם מעלה הפוסט [נגיד אני] מחפש חיבה, התייחסות או הכרה, ואם כך של מי? מעניין.
גם אלפרד הייז שהיה תסריטאי, סופר ומשורר יהודי שעבד באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה וגם בהוליווד שואל לגבי החלום של ההכרה ב'העולם עוד יכיר את פני' (תשע נשמות, 2019 [תרגמה דפנה רוזנבליט]). גבר מציל בחורה מבוסמת ומצודדת הנכנסת לאוקיינוס במהלך ערב קוקטיילים [משהו עוד משתמש במושג הזה?]. הם נפגשים לאחר מכן. הוא נשוי, היא נואשת לקבל הכרה בעולם הסרטים ולזכות בתהילה, וגם רוצה לקבל הכרה באישיותה המורכבת [אולי המתוסבכת]. בניגוד לספרו הקודם של הייז שהתפרסם גם הוא בתשע נשמות - 'מאוהב', הפעם הגבר איננו מתאהב או שמא איננו מוכן לוותר על חייו הנוכחיים למען הבחורה.

Comments