• בעז זלמנוביץ

"מושך במעלה הדורות רב-החתחתים"


שער ספרו של רון פונדק 'ציר סקרנות צומת ודאות'

כשנה לפני שנפטר מסרטן ב-2014 פרסם רון פונדק שני ספרים. הראשון עוסק בתהליך ובהסכמי אוסלו שבהם היה מעורב ביותר - 'ערוץ חשאי: אוסלו - הסיפור המלא'. אותו לא קראתי, שכן ניסיונות שלום עלולים לפגוע בפרנסתי. כן קראתי את 'ציר סקרנות, צומת ודאות' (כנרת-זב"ם-דביר, 2013). זו סאגה אוטוביוגרפית משפחתית של פונדק ובמרכזה נפילתו של אחיו, אורי, ב-19 באוקטובר 1973, לאחר צליחת התעלה. כפי שכותב דויד גרוסמן בגב הספר: "רון פונדק מספר כאן סיפור מרתק של מה שנהוג לכנות "הגורל היהודי", אך יותר מכך, זה סיפור על "הגורל הישראלי": סיפורה של משפחה ישראלית, שהמלחמה – זו ש"אף פעם לא די לה", כדברי יהודה עמיחי — פלשה לחייה ביום הכיפורים של שנת 1973".


ספקנות - צלם בעז זלמנוביץ

אל הספר הגעתי משום העניין המתמשך שלי במלחמת יום הכיפורים, ובעת האחרונה בעיקר במתרחש בכוחות הלוחמים בחזית הדרום. בעקבות קריאה במספר מחקרים העוסקים בקרב ואדי מבעוק ב-14 באוקטובר, ובו חלקו של גדוד 46 של חטיבה 401 היה דומיננטי, ראיתי הפנייה לספרו של פונדק. אחיו שימש כקמב"ץ הגדוד בתקופה שקדמה למלחמה ובמהלכה עד שנהרג. אבל הספר רק מתחיל במפגש הצירים 'סקרנות' ו'ודאות', הוא נע ונד בזמן ובמרחב ומספר את סיפורה של משפחת פונדק במשך מספר דורות. החל ממזרח אירופה, התבוססותה בדנמרק, שואה, עלייה לישראל ועוד קודם השתתפות האב הרברט (נחום) במלחמת העצמאות. הרברט שנפטר ב-2019, היה עיתונאי בישראל ובדנמרק, וגם קצת סוכן מוסד. אבל בעיקר פונדק מספר באמצעות סיפוריהם של חבריו ועמיתיו של אורי כמקרה בוחן את סיפור המלחמה והשפעותיה. הדבר לעתים נראה בתחילה כאוסף אנקדוטות, אבל מצטבר לסך הסיפור הישראלי. למשל סיפורה של עירית יעקובי, שהייתה ילדת חוץ במעגן מיכאל, קיבוצו של ירון רם, אחד המ"פים בגדוד 46, וחיילת במחלקת המבצעים של אורי. עירית נאנסה ונרצחה באכזריות בנובמבר 1975 בדרכה לקיבוץ. האם זו רכילות או חלק מקורות שנות ה-70? לי נדמה שזה משתלב בסיפור התקופה.


פלדה בחום - צלם בעז זלמנוביץ

פונדק היה היסטוריון בהכשרתו, ולמרות שהספר מעצם טבעו איננו כולל מקורות והערות שוליים, וישנם תיאורים ספרותיים באופייהם, ניכר שנעשה ניסיון למחקר מעמיק החותר לדייק בעניינים הקשורים לסיפור האישי של אורי ומשפחת פונדק. למשל, במחקר ההיסטורי 'הכללי' אין חשיבות מי היה נהג הטנק בעת שנהרג אורי, אולם בסיפור האישי יש לכך חשיבות רגשית עצומה. פונדק מתאר את החיפוש דרך זיכרונותיהם של מפקדי וחיילי הגדוד, רשימות ישנות ותכתובות מייל אחר הנהג הנעלם. לבסוף אחר חיפושים ממושכים, הוא מגיע לבניין משרדים ברמת גן, ובקצה המסדרון: "מולי ניצב איש נחמד, עגול פנים ובעל זקן צרפתי. שאלתי, "אתה משה קרויניק?" והוא ענה, "זה אני." שאלתי, "אתה הייתה עם חיים ימין בטנק במלחמת יום הכיפורים, וסליחה שאני ככה מתנפל עליך באמצע היום." הוא, במבט מופתע, ענה, "כן, זה אני." אמרתי, "קוראים לי רון פונדק ואח שלי אורי היה איתך בטנק." הוא הביט בי, השתהה רגע ואמר, "אני מחכה לך כבר 39 שנה."


#ספר אישי, משפחתי, על הגורל היהודי ועל המעשה הישראלי. מלחמת יום הכיפורים בזווית של משפחה אחת וסביבתה. מומלץ ביותר.


תקראו ותהיו סקרנים ונחמדים.


ויש גם שיר של נמרוד גאון שהיה מ"פ בגדוד 46 לפני שעבר לפקד על פלוגת קורס מט"קים, ואורי היה אחד המ"מ אצלו. גם הוא נהרג בחזית התעלה.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,

מושך במעלה הדורות רב-החתחתים.

מעלי ציפורים, דואות חופשיות

והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר,

אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

#ספר #פונדק #צירסקרנות #יוםהכיפורים #צהל #מלחמה

165 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com