• בעז זלמנוביץ

מגיח מבין הצללים


שער 'הבא להרגך' של יעקב פרי

עולם הביון, ריגול הנגדי, הצללים והמסתורין תמיד מסעיר את האדם הממוצע. יעידו על כך הפופולריות של הספרים, הסרטים וסדרות הטלוויזיה העוסקות בשרותי הביון המסכל ובמיוחד של שרות הביטחון הכללי, הוא הוא השב"כ [רק לציין שתיים מהסדרות האחרונות - הנערים המצוינת שאותה ראיתי ופאודה שלבושתי טרם ראיתי, אך נשמור זאת לימי הסגר הממושכים]. אבל המציאות הרי עולה על כל דמיון, ומה טוב מלקרוא זאת ממקור ראשון. בניגוד לספר הקודם שקראתי על ראש השרות, הביוגרפיה של ראש השרות השני עמוס מנור שנכתבה על ידי איש השרות לשעבר יאיר שפיגל ושעסקה בימי בראשית של השב"כ, הרי לאוטוביוגרפיה של יעקב פרי - 'הבא להרגך' (קשת, 1999) הגעתי בעקבות עיסוק היסטורי באינתיפאדה הראשונה [במסגרת זה, למרות שפניתי לעניינים אחרים, קראתי את שיף ויערי -אינתיפאדה; עקדה של יהודה מאיר רוט; והאינתיפאדה של אריה שלו]. פרי נכנס לתפקיד ראש השרות כמה חודשים אחרי פריצתה ושימש בתפקידו שבע שנים, כמה חודשים לפני רצח רבין, ויש לו הרבה מה להגיד לא רק על התקופה הזו, אלא גם על מהלך שרותו עד אז, ועל השרות בכלל.


פעם ברכבת - צלם בעז זלמנוביץ

אבל קודם צריך לדבר על הפיל שבחדר. והוא לא פיל, אלא הוא ממותה. לא? האם ניתן להאמין לאדם, שכך טוענים, שיקר לגבי שרותו הצבאי, כפי שנחשף ב'עובדה'. חשיפה שבעקבותיה פרש מהחיים הפוליטיים. דילמה. קשה לדעת מה הניע את פרי לשכתב את הנקודה הכואבת הזו של חייו. הוא מספק הסברים, אבל אני לא פסיכולוג או חוקר שב"כ שיכול לספק פרשנות לעניין. בכל מקרה, אני נוטה לקבל את מה שכתב, כמובן במגבלות הזיכרון והיפוי הטבעי שכל אחד עושה לקורות חייו. פרי שהתגייס ב-1966 והחל את הכשרתו בארכיון ובשהייה אצל משפחה ערבית, מתאר בתנופה את מהלך 29 שנות שבהם היה בשב"כ, ובכללם שבע שנות עמידתו בראשו. פרי מתאר את אופן הגיוס וההכשרה שעבר. מעניינת ביותר היא הקמת התשתית של השרות ביהודה ובשומרון לאחר מלחמת ששת הימים, אז שימש פרי רכז בשכם. בהקשר המאבק עם הטרור הפלסטיני מצביע פרי על מאבק הלמידה והדמים בין השרות [ושאר מערכת הביטחון] ובין המחבלים וארגוני הטרור. כאשר כל צד מנסה להקדים את השני, הרבה פעמים הצד התוקף - ארגוני המחבלים - הקדים את הצד המגן. יש לא מעט תיאורי מקרים, מרתקים ומלמדים.


פעם היה מותר לטוס לאיטליה ולהיצמד - צלם בעז זלמנוביץ

אבל לא רק בטרור הערבי, נאבק השב"כ, גם בטרור היהודי. בהקשר זה מסביר פרי את הקושי לחדור לקבוצות אידאליסטיות-דתיות קיצוניות, לא משנה האם לאל שלהן קוראים אללה או אלוהים. החיפוש והמרדף אחר המחתרת היהודית בראשית שנות שמונים של המאה הקודמת הם מרתקים מבחינת המבט השב"כי. בהקשר הזה, צריך לזכור, כpי שסבירה זאת דמות טלוויזיונית המשחקת עורכת דין בסדרה המשעשעת ואנטי טראמפית [The Good Fight] באחד הפרקים לשחקן המשחק שחקן הבא ללמוד איך לגלם דמות עורך דין בסרט: רוב הזמן, אנחנו לא שולפים משפטים מבריקים בבית המשפט, אלא עוברים על מסמכים במשרד. כך גם במאבק המודיעיני, אוספים פיסת פאזל אחר פיסה. פרי גם מתאר את התהליכים והגופים העיקרים בשרות: החוקרים, מערך האבטחה, רכזי השטח ואחרים. כל זה מתואר מזוויתו האישית ומתובל בסיפורים. פרי לא חוסך גם את המשבר הקשה בעקבות קו 300, ושקרי ראשי השרות. משבר שאיים על הארגון. הוא כמובן מציג את עמדתו ומנסה להסביר למה לא נקט עמדה כמו בכירים אחרים. בקיצור מי שרוצה ללמוד מעט על השרות, על המאבק לביטחון ישראל, וגם קצת רכילות על בכירי התקופה, זה הספר בשבילו, עם עוד כמה אחרים.


#ספר אוטוביוגרפיה של ראש השירות וביוגרפיה חלקית של השירות. מומלץ למי שמתעניין במלחמה בטרור, בריגול ובמאבק על הארץ הזו.


שמרתם מרחק, עשיתם מרפק למרפק? תקראו ותהיו נחמדים


ויש גם שיר - תהיה רגיל ואל תהיה גיבור...

#ספר #שבכ #טרור #מחתרת #מודיעין #פרי #הבא_להרגך #אוטוביוגרפיה

52 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com