בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com

  • בעז זלמנוביץ

כשמפליגים בנוצות מגיעים למקומות מופלאים


נוצות' של חיים באר'

יכולתי לכתוב לכו לקרוא את 'נוצות' של חיים באר (עם עובד, 1979; ידיעות אחרונות ועם עובד, 2005) ולהסתפק בכך. הרי כל מי שמתעניין בספרות ישראלית, עברית, יהודית בוודאי קרא [לפחות את התקציר] של הרומן הנהדר הזה. ספרו הראשון של באר [אם לא מחשיבים ספר שירים מ-1970] הוא מסע בסמטאותיה של ירושלים בשנות החמישים וראשית השישים של המאה הקודמת(?) על רבניה, זבניה, ובעיקר המשוגעים הממלמלים ברחובותיה.


אני חזרתי אל הספר המופלא הזה [ואני לא נסחף] שקראתי לפני שנים בעקבות קריאה בספרו האחרון של באר - מסע דילוגים, ומכיון שישנן סקירות רבות שלו וטובות ממה שהצליח לכתוב [למשל זו של אתי או זו של שרון] ופרשנויות מרובות על הספר [למשל זו של יוסף אורן], אני חוסך לעצמי את תיאור העלילה הנפתלת, מגוון הדמויות האמתיות והמומצאות, יהחסים בין דוריים והמפגשים המקריים והגורליים, במקום זאת נכתוב על כמה מקומות וספרים שפגשתי לאחרונה אסוציאטיבית בקריאה ב'נוצות'.


וינה - צלם בעז זלמנוביץ

את פרנץ-יוזף הקיסר ירום הודו [הקיר"ה] שביקר בירושלים במסעו במזרח התיכון בשנת 1869, ואת סיסי רעייתו העגומה והנודדת שנרצחה על-ידי מתנקש איטלקי שלא מצא את המטרה הראשונית שלו (1898) המשולבים ברומן פגשנו בביקור חטוף בווינה בסוף אוגוסט. ארמון הופברג, אוסף כלי הכסף ושאר המתכות היקרות, הפאר וההדר, רוחב הרחובות והככרות והגנים עומדים כסתירה וכמעין, עוד אוטופיה [ויש אחדות בספר] כנגד ירושלים הדחוסה, הצפופה, הצרה וחסרת החן כביכול או באמת. כי בווינה, אפילו הכלבים אינטליגנטיים.



תמונת הכריכה של 'אימפריום' מאת כריסטיאן קראבט

מפגש נוסף דרך 'נוצות' הוא עם משני העולם מטעם עצמם. הציר המרכזי הוא הרי ידידותו של המספר, בעודו ילד ונער צעיר, עם התימהוני מרדכי לֶדֶר, שרקם חלומות על חברה אוטופית שבה ימנע אסון הרעב העולמי עקב התגשמות נבואת מלתוס על התפוצצות האוכלוסין. רעיון התקיימות במועט על בסיס קוקס מופיע בספר 'אימפריום' שכתב כריסטיאן קראכט (עם עובד, 2018). הנביא מטעם עצמו בספר זה הוא אנגלהארדט, המפליג לים הדרומי בראשית המאה הקודמת בשביל לייסד קהילה שתתקיים רק על אגוזי קוקוס. האיש אמיתי, הסיפור מדומיין. על רקע האיים, הילידים, הקהילה הגרמנית הנידחת, משוטטי הים ואיתני הטבע, קראכט מלביש על דמותו של התימהוני-הטבעוני-הסגפן-האידאליסט את הרצון והכישלון לייסד חברה אחרת. אבל הטבע, גוף האדם ונפשו מקשים מאוד. כפי שמצביעה הציטטה ממארק טוויין שמופיעה בהתחלת 'אימפריום' [ואני מתרגם באופן חופשי]: "אנשים ערומים השפעתם מועטה או לא קיימת על החברה".


עצי פרי וחצילים בבוסתן - צלם בעז זלמנוביץ

מפגש שלישי מבין רבים הוא עם גן הירקות של הכורך גרינברג. שם בכריכייה ובגנו מתכנסת הייתה חבורתו הטבעונית של הכורך [זה מסובך, תקראו את הספר.] אני אמנם לא טבעוני [אם כי לא אוכל בשר], אבל תיאור הגן הביתי-העירוני שבה את לבי, ואני מצטט מעט:


"את הירקות למשק-ביתם גידלו בני הזוג גרינברג במו ידיהם, בגיגיות אמייל לבנות-כחולות, בחביות ופחי נפט ושמן מנוסרים לרוחבם. שיחי עגבניות, פלפלים וחצילים נתמכו בתמוכות, נקשרו אליהן בשרוכי נעליים ישנים או במשיחות שלא נמצא להן עוד שימוש אחר [...] עצי פרי חצצו בין גן הירק לגדר, ושקיות נייר, שנעשו מנייר עיתונים עטפו כל אחד מן התפוחים, הלימונים והאפרסקים [...] סמוך לקירות הבית גדלו הפטרוזיליה והשמיר והתנשאו פרחי החמנייה ואשבולי התירס..."


מי שעוקב אחרי בפייסבוק או רחמנא ליצלן חבר מ'מציאות' מכיר את הבוסתן שבו הקיץ וגם כעת לבלבו בהמוניהם חצילים וגם מעט מלפפונים, עגבניות, בזיליקום ועוד מיני תבלין, וגם עצי הפרי נאבקים באדמה המלוכלכת בשאריות הבניין והזבל שקברו שם, כך מסתבר, הקבלנים לדורותיהם. הלוואי עלי גיגיות אמייל לבנות-כחולות.


#ספר של חיים באר - מה צריך להגיד יותר. מסע נהדר בירושלים, בסמטאותיה ובאנשיה, ביהדות, ובנבכי האדם. מומלץ ביותר.


תקראו ובלי הרבה מחשבה תהיו נחמדים.


ויש גם שיר


#ספר #באר #חייםבאר #נוצות

37 צפיות