• בעז זלמנוביץ

טיפול המרה



שער הספר (עיצוב Story2C)

השימוש במדע בדיוני בצבאות לצורך השראה או תיאור תרחיש עתידי או עתידני הוא שכיח. הנה לאחרונה פרס מפקד זרוע היבשה ביחד עם ראש ענף תו"ל יבשה את הדרך אל הלחימה הרב-ממדית באמצעות תסריט עתידי. אבל בספר שלפנינו אין ספק שמדובר בניסיון נועז להתבונן אל עתיד הלחימה, אל מבנה ארגון הכוחות הלוחמים, על פילוסופית הפיקוד והשליטה ובעיקר הוא דן אודות היחסים בין האדם והבינה המלאכותית והרובוטיקה בהקשרי צה"ל. זה ניסיון אמיץ כי הוא נכתב ממש מלב המאפליה, מהלב הפועם ומהמוח השולט של העשייה הצה"לית. סא"ל ניקולס בנדורק העוסק שנים רבות בתחומי השליטה המבצעית ומערכות העזר לפיקוד ושליטה כתב ספר מדע-בדיוני, אולי צבא-בדיוני. ספר על התהליכים אשר יובילו את צה"ל לשילוב הסימביוזי של בינה מלאכותית כללית - 'יומן מסע אל הטרנספורמציה הדיגיטלית' (אמ"ץ-תוה"ד, 2020). לטעמי השם הנכון של הספר הוא 'יומן מסע אל ההיתוך הבינתית', שכן הוא מתאר את השינוי באופן שבו הבינה האנושית והמלאכותית יוצרים יחדיו משהו אחר - בינה אחרת. כאן אולי המקום לכתוב שאני מכיר את בנדורק, ואת הספונסרים של הכתיבה: רח"ט תוה"ד בעת הפרסום - אלוף בנג'ו, ואת אל"ם (במיל') ד"ר אסף חזני המשמש בתפקיד אותו אחזתי עד פרישתי לפני 7 שנים כמעט, וממנו קבלתי את הספר. קובץ דיגיטלי של הספר פורסם באתר צה"ל - הנה קישור.

הטרנספורמציה של ניפוח המפקדה מתוך הספר

באמצעות יומנו של יוסף בן סופר המתחיל את דרכו ואת סיפור ההמרה כקצין מדור (קמ"ד) ומסיימו כמפקד היחידה במלחמת 'חמשת השנים' 12 שנים לאחר מכן, מתוארים התהליכים המחשבתיים והטכנולוגיים העוברים על צה"ל עד להיתוך בין אדם למכונה לגוף המנהל והמבצע את הלחימה וגם בניין הכוח וקיימו. בעצם זה איננו סיפורה של הטרנספורמציה הדיגיטלית שצה"ל יעבור, אלא תיאור התרחיש שבו צה"ל הומר מצה"ל ה'נעזר במכונות' לצה"ל הפועל ב'היתוך מכונה-אדם'. הרחק מעבר לתפיסות הטרנדיות כיום של צוות אדם-מכונה (Manned-Unmanned Teaming) ושל 'הכל מחובר' (‘Connect-Everything’). בנדורק עושה זאת באמצעות תסריט מתפתח המתאר את ההגעה להיתוך המיוחל. זאת דרך דמויות שונות, מפגשים, ניסויים, וגם תוצאות לחימה. ביומן מתוארים ההתלבטויות השונות איך להגיע לשם, נפרסים המתחים התפיסתיים, התרבותיים והחברתיים, מפורטות המחשבות המבניות והפוליטיות הארגוניות, ומונחות בפני הקורא השאלות המנהיגותיות של אחריות [לדוגמה, אם נפגעים חפים מפשע או יש כישלון, מי מקבל את האחריות?] וסמכות [לדוגמה, מי מחליט על מה לפעול, איך לפעול ובמי לירות ולמי מותר להורות על הרג], וגם נדונים עניינים מוסריים, משפטיים וגם פסיכורובוטיים. למשל, איך נמנע מהבינה המלאכותית לפגוע בכוחותינו העלולים למכונה להשיג את מטרתה? האם באמצעות שלושת או ארבעת חוקי הרובוטים? מנגד חסרים, לטעמי, דיונים מעמיקים יותר במה יעשה האויב מול היתרון הטכנולוגי האחר של צה"ל? תמיד יש לו זכות הצבעה, וגם בהאם ניתן לוותר על יכולות הבסיס של הלחימה ושל הפיקוד בקרב, ושל קבלת החלטות? גם לא כל המודלים המוצעים במהלך הטקסט (הצייד והכלב או השוק) מועילים.


להתווכח עם ספר

האם אנחנו בטווח הזמנים שבהם תהיה לנו בינה מלאכותית כללית (במ"כ) אמיתית, שיש המגדירים אותה כך: 'מערכות המפגינות התנהגות אינטליגנטית ברמה אנושית ומעלה במכלול משימות קוגניטיביות'. בנדורק מכוון למחצית העשור הבא, כפי שגם צבאות אחרים מתכננים. יש המטילים ספק בלוחות הזמנים, ויש המפחדים מהבמ"כ שמא יחסל את האדם, אבל אין לכך משמעות בהקשר הדיון המתואר בספר. בנדורק מניח שזה יקרה מתי שהוא בעתיד ולכן הדיון הוא פילוסופי-תפיסתי במהותו. ובכך חשיבותו, שהוא מאתגר כבר עכשיו את יחסי אדם-מכונה בעשורים הקרובים. האם בסופו של דבר האדם יוכל בכלל להיות בחוג המידע, פיתוח הידע וקבלת ההחלטות בקצב המסחרר שהמכונות פועלות; האם המכונות - הבינה המלאכותית והרובוטים - יתפסו את מקומם של הלוחמים בשדה הקרב, של קציני המטה ויותר מכך את מקומם של המפקדים בדרגים השונים? כל השאלות הללו נדונות במסמכים שונים מעבר לימים [לדוגמה] הקשורים לא רק לעניין הביטחוני והצבאי, אך גם בארצנו שכדאי לה להיות בחוד החנית של הבינה המלאכותית והרובוטיקה. כאן הדבר נעשה באמצעות תיאור וסיפור שאמנם זקוקים לעריכה מקצועית ולשונית עמוקה, אך הם קולחים ובהירים, ומעוררים מחשבות וויכוחים עם הכותב ומסקנותיו שלא תמיד הסכמתי עם דעותיו והכיוונים שהצביע עליהם.


הקן הפועם - צלם בעז זלמנוביץ

הערה על המקורות. בנדורק קרא ומרמז בספר לספרות מדעית וספרות מדע בדיוני. ישנה פסקה המספרת על כמה מהמקורות: סרטים, כגון טרילוגיית מטריקס ובלייד ראנר [אני מקווה שגם הושפע מ'האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?'] וספרים: אסימוב והרובוטים שלו; קלארק ואודיסאה בחלל 2001, ואפילו 'מכונות כמוני' של מקיואן . ספר חדש יחסית שיתכן והשפיע על בחירתו של אנדרואיד לתפקיד מפקד אוגדה והתקדמותו במעלה הדרגות. ישנן רמיזות נוספות כמו שם היחידה 'בראשית 42'. מכיוון שאין רשימת מקורות מלאה, הייתי ממליץ למתעניין לקרוא את ספריו של ג'ו הולדמן - 'מלחמה לנצח' ו'שלום לנצח', ואת היינליין עם 'לוחמי החלל', וספרים נוספים שקושרו לטקסט. בכל מקרה רשימת מקורות עיוניים הייתה עוזרת למתעניין. ועוד הערה - כל הכבוד לכותב ולאלה שעודדו את כתיבת הספר בתוך ומתוך הצבא. זה חשוב ביותר ונקווה שימשך.


#ספר חשוב על המחשבות, התהליכים והמגמות שאולי כן ואולי לא יובילו את צה"ל להיתוך הבינה המלאכותית בלחימה. מעניין ומאתגר. מומלץ לרוצים להתבונן בתרחיש עתידני של אדם ובינה מלאכותית בלחימה משותפת, אבל שימו לב הספר פנימי בצה"ל ואיננו למכירה.


דחו סיפוקים, עטו מסיכה, קראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר - עוד מעמיחי ורוח העונה והתקופה

התבואי אלי הלילה

כבסים כבר יבשו בחצר

מלחמה שאף פעם לא די לה

היא עכשיו במקום אחר

#ספר #בינהמלאכותית #רובוטים #צהל #פיקודושליטה #יומןמסע #בנדורק


266 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com