זו היא או היא?

היתרונות בלהיות "מנוי" על ספריית הרכבת הוא אקראיות של הספרים וחוסר הסדר שבהם [זה גם כמעט בחינם, אם לא מחשיבים את עלות הכרטיס]. יש גם זמן לקרוא, לפעמים גם יותר מהמתוכנן... אבל אני מוצא יתרונות רבים בנסיעה בתחבורה ציבורית בכלל וברכבת בפרט, כך שהספרים הם לעתים לא רק הבונוס, אלא העיקר. פעמים אני בוחר את הספר לפי מספר הדפים. לא תמיד בעולם השטוח שלנו ניתן להתמודד עם ערמת דפים גדושה מדי. אולי כמו שאסור לצאת לקניות מזון כאשר רעבים, אסור לבחור ספרים אחרי יום עבודה מפרך [ולא שעבדנו בחומר ובלבנים]. כל זאת הייתה הקדמה בשביל להסביר איך קרה שקראתי את 'בלעדיה' של אנטוניו מוניוס מולינה (כתר, 2010 [תרגום יערית טאובר]). ולא שזה ספר רע או משעמם, כי אני לא כותב על ספרים רעים שקראתי.

טוב, אז על מה הספר? על הפכים, על השתנות, על זוגיות ועל עולם האמנות או יותר נכון לגלוג על האמנים ועולמם הבוהמייני. הסופר הספרדי מולינה מתאר את חייו של מריו שרטט במועצה המקומית, שזה לא משהו מסעיר, אבל מריו לא מחפש את המסעירות. אולי בעצם כן, הוא התחתן עם בלנקה שהיא ההפך ממנו - ממשפחה עשירה, חובבת אמנות, ריגושים ומאהבים. יום אחד כאשר הוא חוזר הביתה, הוא מוצא שאישה אחרת החליפה את בלנקה. היא דומה לה כמעט בהכל, אבל סימנים קטנים, אולי חיצוניים, אבל בעיקר בהתנהגותה גורמים למריו לחשוב שזו אחרת. מכאן חוזר הסיפור ומתאר את חיי השניים עד למפגש ביניהם ולאחריו.

קוראים בקניון עזריאלי - צילום בעז זלמנוביץ

מינוריות מושכת. נראה לי שכך ניתן להגדיר את אופי הסיפור שטווה מולינה דרך אופי הגיבור והמספר מריו. השגרה של חייו ואופן התבוננותו בחיים ובמתרחש סביבו וביחסיו עם בלנקה ואחרים הם שיוצרים את התחושה שכאילו לא קורים הרבה דברים [גם מיעוט הדיאלוגים תורמים לכך]. אך מנגד, כמו ארינמל, מולינה מפיל אתנו למלכודת רגשית ואנחנו נמשכים דף אחרי דף בכדי להבין את הקשר בין השניים, ומחפשים אחרי הפתרון לשאלה - מי זו בלנקה והאם התחלפה?

#ספר פשוט על נושא מורכב. על שגרה ועל יחסים, על זוגיות ועל ניגודים. סביר לקריאה.

תקראו ותהיו נחמדים לכולם.

ויש גם שיר

#ספר #ספרות_יפה #מולינה #בלעדיה #כתר