• בעז זלמנוביץ

ולא דברנו על חוק הלאום


שער 'גדוד בני ערב' של רמי זיידאן

בשנת אלפיים בערך, כשהייתי מפקד גדוד, שדרת הפיקוד הבכירה בגדוד כללה דרוזי, צ'רקסי, יהודי ובדווי. לאחר מכן הייתי סגן של מפקד חטיבה דרוזי. מבחינה אישית, לא הייתה לכך חשיבות מה מוצא המפקדים ומה אמונתם, אם בכלל הייתה שכזו, אך היו אלה סממנים להשתלבות ההולכת והגוברת של בני העדות הללו בצה"ל וחלק משותפות גורל שלהן עם מדינת ישראל והעם היהודי היושב בה. שותפות חזקה יותר, לפחות מבחינתי כאיש צבא, מחלקים נרחבים בעם היהודי. כפי שסיפר רמי זיידאן מחבר הספר 'גדוד בני ערב - תולדותיה של יחידת המיעוטים בצה"ל משנת 1948 ועד 1956' (מודן ומערכות, 2015) ל'הסדנה להיסטוריה חברתית': "דווקא השרות בצה"ל, כמו בשאר זרועות הביטחון, מהווה כיום דוגמה לאופן שבו החברה הישראלית כן מקבלת את האחר. בתוך צה"ל קיים שילוב מלא של בני מיעוטים ביחידות השונות.". סמלו של שיא תהליך השתלבות הדרוזים בצה"ל ובכלל המערכים שבו הוא סגירתו ב-2015 של גדוד 299 (גדוד חרב) שהיה במידה כזו או אחרת המשכה של יחידת המיעוטים שאת סיפורה מביא זיידאן.


חרכים מנדטוריים - צלם בעז זלמנוביץ (נתב"ג, 2021)

הספר מבוסס על עבודת התזה של זיידאן משנת 2004 באוניברסיטת חיפה. הוא מציג על בסיס מקורות ארכיוניים ואחרים את הקשרים שנוצרו בעיקר בין הדרוזים ובין היישוב היהודי עוד טרם הקמת המדינה, את היחסים המורכבים במהלך מלחמת העצמאות ובכלל זה התלבטות הדרוזים במי לתמוך, וחלקו של הגדוד הדרוזי בצבא ההצלה. הקרבות שבהם השתתף גדוד "ג'בל אל ערב" בפיקודו של שכיב והאב בעיקר במרחב רמת יוחנן-שפרעם, היו מרכיב חשוב בעיצוב היחסים. כפי שכתב בסיום הקרבות, והאב: "מצב כוחותינו באזור חמור מאוד, על רקע מספר הפצועים וההרוגים. כבר העברתי מספר מברקים המתארים את מצב הגדוד וחוסר התחמושת. שוב אני חוזר בדרישה לתגבר אותנו בתחמושת או להחליף את הגדוד. רוח התושבים באזורנו תלויה ברוח הגדוד שלנו, מה רצונכם ממני ואיך רוצים אתם שנילחם? האם אפשרי שחרור הארצות הערביות בצורה זו ובנשק זה?". בהמשך מתוארים ניסיונות ההקמה במהלך המלחמה של יחידת המיעוטים, ותהליכים הארגוניים והמבצעיים שעבר הגדוד בשנים הראשונות של צה"ל. בחלקו זהו תיאור ביורוקרטי של פקודות ארגון ומסמכי המטה אבל הללו מתארים, במגבלות, את המחשבות של המעורבים ואת המעשים בשטח.


פלג מים - צלם בעז זלמנוביץ (מג'דל שמס, 2021)

מעבר לתיאור התהליכי של הגדוד, מצביע זיידאן על היחס בתוך העדה הדרוזית לגבי הגיוס, והמאבק הפנימי שהתחולל בין מצדדי ומתנגדי גיוס החובה. מאבק שחלק ממנו נבע ממאבקים של כוח בפוליטיקה הפנים-דרוזית. כפי שלדעת זיידאן התחולל בעת פירוק גדוד 299: "יתכן כי מתכונת יעודית זו לבני מיעוטים היתה נכונה בזמנו ואפשרה לבני המיעוטים להשתלב בצה"ל בזמן שלא היו להם היכולות להשתלב במסגרות לא-יעודיות, בשל אי ידיעת השפה העברית, שוני תרבותי וכו'. גם היכולת של צה"ל לשלוט מבחינה ביטחונית בחיילי המיעוטים במסגרת יחידתית אחת הייתה קלה יותר. להבנתי, כל היתרונות הללו של יחידה ייעודית לבני מיעוטים התבטלו כבר לפני שנים רבות. הדבר היחידי שמנע את ביטולה עד כה, הוא התערבותם של חלק ממנהיגי העדה הדרוזית בישראל, דבר שחזר על עצמו גם לאחר החלטת הרמטכ"ל האחרונה. מנהיגים אלה מנסים עדיין להשתמש בעצם קיומה של היחידה ככלי פוליטי, בדיוק כפי שעשו כן המנהיגים באותה עת בשנות החמישים." והוא מתאר מאבקים אלה בספרו. כן ניתן לראות את התהליכים שהפכו את גדוד בני ערב לגדוד דרוזי וליצירת מסגרות נפרדות לבדווים. דוחף מרכזי לעניין זה הייתה קטטה קטלנית בין הדרוזים לבדוויים בבסיס היחידה בנשר באוגוסט 1949 [עמ' 108-102]. עוד ניתן ללמוד על כך שהיחידה שימשה גם כמה שנקרא כיום 'מנהל אוכלוסיות באכ"א'. כלומר, שימשה כגוף שדאג בין השאר לגיוס ולתנאי השרות של החיילים ולחיילים המשוחררים. פרשייה מעניינת נוספת, שלא הכרתי, שמביא זיידאן הן חוליות הגב"ס (גיוס בלתי סדירים) של דרוזים ונוצרים-מארונים. חוליות שגויסו לצורכי מודיעין וחבלה באזור הדמדומים שבין צבא למשהו לא ברור [עמ' 100-93].


#ספר על היסטוריה של שותפות הגורל הצבאית בין בני ערב, בעיקר הדרוזים ובין צה"ל. מומלץ למי שמתעניין בתולדות צה"ל ותולדות שרות הדרוזים בו.


תקראו ותהיו נחמדים. ככה פשוט.


ויש גם שיר

Truth has failed, equity has fled

Curiosity is in a kind of freeze, and wonder's almost dead

Callous creeps pull you to the pit

Sanctity is sold, dignity for coal, it's all gone to shit


#ספר #גדוד_בני_ערב #זיידאן #מודן #מערכות #דרוזים

67 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול