כאשר אתה עוסק בדבר אחד או בעניין מרכזי, נדמה לך שהדבר או העניין נוכח בכל מקום או לפחות ניתן לקשר אותו לכל חפץ, אדם או עת. לדוגמה, לפני כמה וכמה שנים טובות התמכרתי למצדיות, ביצורים ופילבוקסים שהיו בארץ. פתאום הם צצו בכל פינה ואתר בשטח, במרשתת ובספרות. אמנם יצא מזה מאמר או שניים, אבל כמו תמיד מסתבר שלא כולם מתעניינים בפילבוקסים. בכל מקרה כאשר הייתי בעניין הם צצו וצצו, כך קורה גם לבלש נבארו שמצפה לצאת לגמלאות בספרו של ריקרדו סטרפאסה הארגנטינאי ב'עין תחת שן' (תשע נשמות, 2021, תרגום מספרדית רינת שניידרובר). אמנם לא מצדיות צצות לפתע, אבל רגע לפני הדייג או משחק עם הנכדים מתחילות לצוץ חלקי גופות בעיר. רגל פה, ראש שם, יד במקום אחר, וגוף בשכונה רחוקה. ונאברו ותיק הבלשים נאלץ לעמוד בראש צוות החקירה.
בעוד נאברו וצוותו מנסים לחבר גוף לראש, ויד לרגל באמצעות בדיקות דנ"א ולעמוד באמצעות זיהוי הקורבנות המתרבות, שכן מדובר בנשים בודדות מגיל 35 עד 50, ובעוד קרובי המשפחה שלהן חגים מעל כאוכלי פגרים ומצפים לזכות בירושות, מופיע מתחרה ל'מבתר' - 'החונק'. שלא כפי שכתוב ב-ויקרא כ"ד: "וְאִישׁ, כִּי-יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.", או אולי בעצם כן. המתחרה החונק פועל כך כנגד מבתר הנשים, בכל מקום שהראשון קיצץ. אולם בניגוד אליו, הקורבנות של הלז הם גברים, נערי ליווי, הנמצאים ערומים על מיטתם ואברם זקור אל על, וסביב צווארם אמצעי החניקה גרביוני משי. נאברו שמה שמעניין אותו הם כספי הפנסיה, כאילו הוא איש קבע, נראה כמאבד שליטה וכיוון בעולם המרשתת, החוק והסבירות. האם יצליח לפענח את התעלומות ולזכות לשלוות הגמלאות ולתהילת הפיצוח? כמו תמיד הדרך היא החשובה, וסטרפאסה בציניות ובהומור אפל מוליך אתנו בה להנאתנו. כמחווה לקיטועי הגופות והניסיון לחבר גויה לגויה, כמחווה לגויה וכמחווה לתומרקין שנפטר לפני כשבועיים - מצורף ביקור בגן שהוקם לכבודו באכסנייה שבדרום חיפה (כנסו לכאן).
Comments