• בעז זלמנוביץ

הספרים שקראנו על מלחמות השנה (2020)


ממשיכים במסורת, ולמרות השנה המאתגרת בחזיתות אחרות, קורונה למשל, גם השנה ביקשתי מרעי שוחרי הספרות המלחמתית, הצבאית והביטחונית להמליץ לי וגם לכם על ספר אחד בתחום שקראו השנה. זו השנה השלישית לריכוז ההמלצות, אחרי שלמדנו מה ב-2018 וב-2019, ריתק, עניין או לימד אתנו. השנה יצאו פחות ספרים מהשנים הקודמות, אבל הבחירות לא היו מחויבות לספרים שיצאו דווקא ב-2020. ספרות טובה, וצבאית בכלל זה, מחזיקה ומשתבחת עם השנים, וזה אחד המדדים לחשיבותו של ספר כזה או אחר. לכן, מגוון הדעות והספרים הוא מה שעושה את הפוסט הארוך מאוד הזה למעניין. זה מה שאני חושב, ואגב את מה שאני קראתי שהשנה תוכלו לקרוא כאן. אז תודה גדולה לכל אלה שטרחו וכתבו עבורינו [17 איש ולצערי אף לא אישה אחת].


1. גל פרל-פינקל חוקר צבא וביטחון שקורא וסוקר ספרי צבא וביטחון רבים בפורומים מגוונים ממליץ: "על ספרו המרתק של ההיסטוריון הצבאי הבריטי ג'ון ד. גריינג'ר, "הקרב על סוריה הגדולה 1920־1918" (הוצאת משרד הביטחון, 2020), אודות המערכה שניהל אלנבי, להבסת הצבא הטורקי בארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שעיצבה את המציאות הגיאופוליטית המזרח־תיכונית באמצעות יישום הסכמי סייקס פיקו, והשפעתה עודנה ניכרת. הספר הוא המשך לספר קודם של גריינג'ר, שעסק במערכה שניהל אלנבי שנה קודם לכן ובמסגרתה כבש את באר־שבע, רצועת עזה וירושלים. האיש שיזם את תרגום והוצאת הספרים לפועל הוא מפקד פיקוד הצפון, אלוף אמיר ברעם. החלטתו לפעול להוצאת הספרים נבעה מרצונו שהקצינים שאותם יוביל למלחמה יידעו שלמה שהם עושים יש עבר, עומק ומהות. בהקדמה לספר כתב ברעם (שהיה המג"ד שלי בצנחנים) כי מפקד כוח המשלוח הבריטי, הגנרל אדמונד אלנבי, פעל לאור מספר עקרונות שיש לאמץ, ובהם החשיבות שנתן לניתוח הקרקע והגיאוגרפיה והדגש ששם על תחבולה וגישה עקיפה. לתפיסתו, והדבר נכון בוודאי אל מול אויבים כמו חזבאללה וחמאס, "גם הצד החזק חייב (על אף עליונותו הרבה בחומר וברוח) להשתמש בכלים של הונאה והטעיות – הן כדי להכריע את האויב שעימו הוא מתמודד ולגרום לו לאבדות בנפש ובמשאבים, והן כדי לעשות זאת בפרקי זמן קצרים יותר" (עמ' 11)." את ההמלצה המלאה כפי שפורסמה במקור ראשון תוכלו לראות כאן.


2. ד"ר דותן דרוק חוקר צבאי שמלמד בקורסי הפיקוד והמטה של צה"ל ממליץ על "ספר על לוחם ומפקד ישראלי ביחידה מיוחדת. "זאב אפור" של רוני אליאב (צמרת, 2020) הוא סיפורו של לוחם ומפקד פראי ביחידת עילית בצה"ל של שנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים כשהוא בסדיר ובשנים הבאות אח"כ במילואים. אליאב מיטיב לתאר את האופי הנדרש מלוחם כאשר הוא מתאר את תחושותיו ואתגריו של הלוחם במסלול וגם כאשר הוא מתאר את הסיטואציה מנקודת מבטו של מפקד הצוות אותו הוא מכשיר ומכין לקראת הסמכתו כצוות לוחם ביחידה. הוא מתאר את הדרישות ממפקד ביחידת עילית ולוקח את הקורא לנהלי הקרב ולמבצעים המיוחדים – האתגרים השונים, ההכנות הדקדקניות, האנשים המתכוננים למשימה ומה עובר בראשו של המפקד. הקורא מצליח להרגיש מעט מהאופי הזה של יחידות מיוחדות, נע עם הצוות של אליאב בשבילי העיזים בירידות ובעליות, עם ציוד רב על הגב, ערני לכל סיטואציה שעלולה לפרוץ ולהפר את התנועה אל היעד, דילמות ערכיות ואנושיות. ספר מעניין שחבר (רווה גלילי) הציע לי לקרוא ואני מודה לו על כך. מומלץ למתעניינים בלחימה, בפיקוד ובמנהיגות, וגם לשאר – סיפור ישראלי."


3. מורי ומפקדי עד למחצית השנה במחלקה להיסטוריה, ד"ר יגאל אייל ממליץ על "ספרו (105 עמודים) של אדמירל ויליאם מקרייוון (William H. McRaven), איש "אריות הים" (צוות 6 – נגד טרור), מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים, מתכנן ומפקד מבצע "חנית נפטון" לחיסול אוסאמה בן לאדן; קצין קרבי מעוטר ומנוסה עד מאוד - 'סדר את המיטה שלך' (מטאור, 2020 [תרגום ג'ני אלעזרי]). הרעיון של הספר נבט בהרצאת אורח הכבוד בטקס בוגרי אוניברסיטת טקסס, אוסטין, במאי 2014, שהפכה לעתירת צפייה ברשת, ובעקבות זאת לספרון שבו מפרט מקרייוון עשרה עיקרים-שיעורים-לקחים שהנחו את חייו וסייעו לו להתגבר על מכשולים שנראו בלתי אפשריים, לעיתים רגע לפני השבירה והוויתור. אני ממליץ לחלק אותו בקורסי פיקוד בצה"ל, וגם לבעלי תפקידים בכירים יותר, שעומדים בנקודות החלטה הרות גורל וזקוקים לעידוד במקום שאין מי שיעודד אותם. הספרון עוסק במבחנים פיזיים ונפשיים, וכיצד ניתן לדעתו להתגבר עליהם. זה טקסט על שינוי, נחישות, התגברות על קושי... עוד אחד... ועוד אחד... עד שתבין שהתגברת; עבודת צוות, ועל השראה מאנשים שלצידך. האדמירל מדבר על כישלונות שנחל בדרך המפרכת וכיצד הם חיזקו אותו, ועל כך שהמפקדים-מדריכים שלו הבינו כי זה חלק מ"שכר הלימוד" בדרך הארוכה - דבר המצביע על יכולתם להתעלות ולגלות "הבנה", ולא למהר "לצלצל בפעמון" ההדחה; בכך הרוויח הצי האמריקאי אדמירל והנחתים - גנרל (ראו:ג'יימס מאטיס: "אות קריאה כאוס", בקרוב בעברית). מקרייוון מדבר על כך שיש להעז, ובגדול; לא לברוח מהכרישים (האמיתיים אשר בים ואלה שמסתובבים בקרבתנו), על אומץ לב, על כך שיש להתעמת עם הבריונים, מאחר ש"בלי אומץ, הבריונים של העולם יתעוררו לחיים". "עם אומץ אפשר להשיג כל מטרה, ולהביס את הרוע", הוא אומר; ואם אתה מרגיש שאין לך את המשאב הזה, "תחפור עמוק בתוכך", ותגלה. לסיכום: הֱייה במיטבך ברגעים הקשים; כשאתה עמוק בבוץ תתחיל לשיר, ולעולם אל תוותר."


4. תמיר בנימיני, חוקר צבא וביטחון, ממליץ על הספר של יאיר טל וגם של ישראל טל : 'פרקים למלחמת יום הכיפורים' (ידיעות אחרונות, 2019). לדבריו "זה הספר הכי טוב שקראתי בסוגה. גם פרטים, גם מבט כולל וגם תפיסה מנומקת של על מה נלחמים (ועל מה לא) ובהתאמה איך אמורים לבצע זאת. כמובן שלא מסכים עם כל המסקנות (כמו המסקנה שהשריון והחי"ר היו מוכנים למלחמה ורק צריך היה להפעיל אותם בזמן) אבל עם הרוב כן. ספר בעובי המתאים וברצינות הראויה".


5. לספר קודם של ישראל טל - 'ביטחון לאומי מעטים מול רבים' (דביר, 1996) חוזר תא"ל (במיל') דידי בן-יואש: "בהקדמה לספר כותב טליק: "למנהיגי ישראל היה ברור מראשית הדרך, כי החזות לעתיד אינה מאירה לה פנים...מודל של תורת ביטחון לאומי, העונה על צורכי המציאות הישראלית, לא היה בנמצא. דרוש היה פיתרון מקורי למצב המיוחד שבו נמצאה מדינת ישראל". בחלקו הראשון של הספר פורש טליק את משנתו בנושא הסוגייה האוניברסלית של ביטחון לאומי. בחלקו השני מציג טליק את עיקריה התיאורטיים של תורת הביטחון של ישראל ובחלק השלישי הוא מתאר את מימוש התורה באמצעות תיאור המאבק מול אויבנו. הטיב לתאר את הספר ידידו של טליק, הסופר עמוס עוז: "עם השנים פיתח טל את דעותיו וגיבש השקפה מקורית ורבת מעוף על בעיית הביטחון של כל העמים וגזר מתוכה מסקנות נוקבות לגבי בעיות הביטחון של ישראל ולגבי הקשר שבין ביטחון לבין שלום של פשרה הגיונית...". על אף שנכתב בתחילת שנות ה- 90 - רלוונטי הספר היום כתמיד וראוי שנקדיש מחשבה אבחנתו של טליק: "אמנות המלחמה אינה מדע אלא היא אמנות המידה הנכונה"."


6. אפרים לפיד, תא"ל במילואים, דר' למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, לשעבר קצין מודיעין בכיר ודובר צה"ל ממליץ על 'רפי איתן – איש הסוד', (ידיעות ספרים, 2020). ספר זיכרונות של איש ביטחון, לוחם ואיש ציבור עתיר ניסיון הוא תמיד עדות חשובה להיכרות עם תולדות המדינה. רפי איתן, לוחם ההגנה והפלמ"ח, קצין מודיעין קרבי במלחמת העצמאות, בכיר בשב"כ ובמוסד, יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור, מנהל הלשכה לקשרי מדע (לק"מ) ושר בממשלה בתקופת מלחמת לבנון השנייה – צירוף של אבני דרך במערכת הממלכתית, שמכל אחת מהן ניתן ללמוד עובדות ולהסיק מסקנות ולקחים. גם התפקידים הכלכליים-עסקיים שמלא העניקו תצפית מעניינת מאיש עסקים יצירתי. קשת תפקידים זו היא די נדירה בנוף אנשי המפתח בתולדות המדינה. הספר הוא אתגר מעניין להפיק ממנו תובנות של הצלחה וכישלון. ברור כי מדובר בספר שהוא עדות אישית – זה יתרונו וזו מגבלתו. טוב להשקיף (בקריאה מהצד) על כמה תחנות בחיי האיש ולהתרשם מעוצמתן. איתן מציג בספר בפשטות ובענווה את הישגיו (מבחינתו אלה "מבצעים", גם בחיים העסקיים), אך באותה ישירות הוא לוקח אחריות מלאה על כישלונות, הבולט בהם, כמובן, פרשת פולארד. בסיום מסע-עיון בספר תחנות חייו של רפי איתן אי אפשר שלא להתרשם מהסגולות המיוחדות שהביאו אותו למה שהגיע ולתרומתו למעשה החלוצי של מדינת ישראל – איש ברוך כישרונות, בעל חזון והעזה, עם כישורי מנהיגות וביצוע, איש עם ביטחון עצמי של דבקות במשימה ואמונה בצדקת הדרך. רק איש כזה יכול להצליח בגדול, וגם להודות בטבעיות בכישלונות פה ושם.



7. פיני אלעזרי שפרסם ספרי מתח על איש המוסד הכל יכול אבנר ארליך, ממליץ על 'לא נחדל' המהדורה המורחבת (כנרת זמורה ביתן, 2013) שכתב אלוף (במיל') אמנון רשף. "מתוך הכתוב בגב העטיפה : "ספר זה מביא את תיאורם המפורט והמדויק של קרבות אלה, קרבות השריון האכזריים ביותר בהיסטוריה." ספר חובה למתעמקים בהיסטוריה הצבאית הישראלית, הספר חושף את האירועים והשתלשלות הקרבות בחווה הסינית שכוסו בהרבה ערפל קרב , שקרים ופוליטיקה צהלית .זהו אחד משני הקרבות המכוננים במלחמת יום כיפור שהייתה המלחמה המכוננת בתולדות צהל והמדינה-אחרי מלחמת השיחרור". אני אמנם קראתי את הגרסה הצנומה יותר, אבל מצטרף בחום למי שרוצה ללמוד על מלחמת יום הכיפורים, על לחימה ועל מנהיגות בקרב.



8. תא"ל (במיל') ד"ר דני אשר, איש מודיעין והיסטוריון ממליץ על 'חמוטל ומכשיר לא בידינו – קרבות חמוטל ומכשיר במלחמת יום הכיפורים' שכתב עודד מגידו (דביר, 2019) "לדעתי, הטוב שבספרים שיצאו לאור לאחרונה על מלחמת יום הכיפורים הוא ספרו של מגידו, המתאר לפרטיה את הלחימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. התיאור המפורט עולה מנקודת מבטו של מי שהיה מפקדה של פלוגה מ', בגדוד הטנקים 257, בחטיבה 421 של אוגדה 143 בפיקודו של האלוף אריאל שרון, החטיבה ואנשיה היו מהצעירים בלוחמי המילואים של חיל השריון. הקדמה מעמקה ומפורטת לספר נכתבה ע"י החוקר סא"ל (דימ') פרופסור (אמריטוס) יואב גלבר, והיא תורמת רבות להבנת התרומה יוצאת הדופן של ספר זה. עודד שלחם בגזרה, מנסה להסביר לעצמו ולכולנו את האירועים ותוצאותיהם משני עברי הגבעות עליהם לחם באוקטובר 1973. במהלך המלחמה תקף צה"ל 9 פעמים את המערך המצרי שהתמקם בחזית ראש הגשר הדיביזיוני של של דיביזיה 16, מהארמייה המצרית השנייה, על שתי הדיונות המסומנות במפת הקוד סיריוס כ"חמוטל- מכשיר". כל ההתקפות השריון הישראלי נהדפו בידי כוחות הרגלים המצרים שהתחפרו בדיונות והפעילו מעמדותיהם אמצעי נ"ט ומוקשים לסוגיהם השונים. מגידו מטפל בכאב שהותירה המלחמה באמצעות תחקיר מקיף: הוא חוזר לזירת הקרבות ומשחזר אותם לפרטיהם. הוא נעזר בספרות מחקר ובספרי זיכרונות, בתצלומי אוויר, בהקלטות רשתות הקשר, בדוחות ותחקירי יחידות, ובדוחות אית"ן – יחידת איתור הנעדרים. הוא מביא מעברה השני של הדיונה קטעים מספרי זיכרונות של קצינים מצרים שלקחו חלק בקרבות. התוצאה של החריש העמוק במקורות היא עבודה מיוחדת במינה, לא רק בתכניה אלא גם בדרך הצגתה. התיאורים המפורטים מלווים בצילומים ובמפות מאירות עיניים, המציגות את המיקום והפעילות של כוחות שני הצדדים". גם אני מצטרף להמלצה.


9. אייל ברלוביץ חוקר צבאות זרים במחלקת התפיסות והתו"ל בזרוע היבשה כותב: "השנה קראתי, כמעט באופן בלעדי, ספרים שעוסקים בנושאים שאני דן בהם בדוקטורט שלי (בגלל שרובם בתורכית, תורכית עות'מאנית או בגרמנית אני לא חושב שאפשר להתייחס אליהם כאן) . ספר שחזרתי עליו מספר פעמים הוא ספרו של יהודה וואלך 'אנטומיה של סיוע צבאי' (ספריית מעריב, 1981). בספר הזה וואלך מספר את סיפור משלחות הסיוע הצבאיות השונות שגרמניה שלחה לאימפריה העות'מאנית וכיצד הם השפיעו על השינוי בצבא העות'מאני. החשיבות של המחקר של וואלך באה לידי ביטוי בכך שאי אפשר לכתוב על הצבא העות'מאני בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים מבלי להתייחס לספרו".



10. ד"ר אלדד שמש איש תו"ל וספר מפנה אתנו למלחמת ההתשה: "השנה מלאו 50 שנים לסיום הרשמי של מלמת ההתשה. (לפחות מבחינתנו...) הספר 'חומת סואץ – סיפורה של המלחמה הסודית בין ישראל וברית-המועצות' שכתב בוריס דולין, (כנרת, זמורה, 2020) מצטרף לספרים המעטים שנכתבו על מלחמה זו. מתוך הסיפור המרכזי, על הקמת אוגדת נ"מ סובייטית שפעלה בחזית סואץ, מתגלים היחסים הגלויים והחשאיים בין ישראל, ארה"ב וברה"מ בענייני מדיניות חוץ ובמאבק על השליטה בים-התיכון ובמזרח-התיכון בכלל. ברה"מ, שביקשה להגביר השפעתה על המזרח-התיכון ולהגביר את אחיזתה בים-התיכון, מצאה בת-ברית במצרים, שסבלה מנחיתות אווירית בשמי סיני במלחמת ששת הימים ולאחריה. אט אט, הוקמה בברית המועצות אוגדת נ"מ, שנפרשה בחזית תעלת סואץ והגבילה את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי. ארה"ב, שהייתה שקועה במלחמת וייטנאם ונמנעה ככל יכולתה מעימות עם ברה"מ, לא קמה לסייע לישראל, ואף כפתה על ממשלת ישראל לקבל הפסקת-אש בתנאים נחותים. הספר רלוונטי מאוד בימים אלה, בהם מעצמות מעורבות בלחימה סביבנו, ומדינות אחרות שרוצות לשוב ולהיות אימפריות (תורכיה, צרפת) מנסות להגביר את שליטתן באיזור. השערה על מידת מעורבותה של רוסיה בסכסוך אזורי נוכחי, אם יתפרץ, לא מסורה בספר וכן לא השערה בדבר מעורבותה של ארה"ב, אך רוח הספר כולו מוליכה את הקורא להסיק בעצמו מה תעשה רוסיה, אם תחוש שהאינטרסים האזוריים שלה בסיכון או אם אחד מכוחותיה ייפגע באופן משמעותי. המסקנה העיקרית העולה מן הספר היא חובתנו לשמר את ההרתעה ואת כח התגובה המהירה מבלי להסתמך על ידידים מעבר לים. ראוי שספר זה יהיה בידיו של כל המתעניין בהיסטוריה של ישראל ושל מלחמותיה. שמור לו מקום מכובד במדף הריק (אך מתמלא) על מלחמת התשה, ועל מהלכי ממשלת ישראל בין האומות באותן השנים, וכאחד ממקרי הבוחן למתעניין במדיניות חוץ אזורית.


גם עמר דנק חוקר אסטרטגיה ממליץ על ספרו של דולין ומפנה אתנו לסדרה של שלוש רשומות שכתב על הספר בבלוג שלו 'שאלה אסטרטגית': "מאמר בהארץ הפנה את תשומת ליבי לספר חדש על מלחמת ההתשה של בוריס דולין 'חומת סואץ'. מה שמעניין בספר שהוא מציג את העימות מהזווית הרוסית, איני סבור שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל יש גם קווי דמיון למציאות הנוכחית, הנה הניסיון שלי למצוא את השונה והדומה. בסידרה של פוסטים אנסה להביא את עיקרי הלקחים כפי שאני מבין אותם. הפרשנות על אחריותי בלבד". הנה הקישור לרשומה הראשונה שעוסקת בספר.


11. עופר פדי [Offer Padé אני מקווה שאני כותב נכון] ממליץ על עוד קלסיקה של סל"א מרשל - 'הם צנחו בלילה' (מערכות, 1966): "בספר מציג מרשל תיאור מפורט של פעילות שתי הדיביזיות המוצנחות האמריקאיות 82 ו-101. מוצגת בו דמותו של הצנחן האמריקאי על כל צדדיו. אחד הקטעים המרתקים בספר היא תקיפה של יעד על-ידי צנחן בודד שבהמשך הצטרף אליו עוד צנחן והם טהרו יעד שהיה למעשה מיועד לפחות לפלוגה. הספר מדגיש את פעילות היחידות הבודדות שהתפזרו אחרי הצניחה ומעלה על נס יוזמות אישיות בדרגים מטוראי עד לגנרל". לא קראתי את הספר, אבל כבר הזמנתי ואני אקרא. השנה קראתי ספר אחר של מרשל - 'ציפור' שגם הוא מומלץ.


12. דביר פלג, חוקר במרכז דדו כתב מסה קצרה על הספר שהוא ממליץ עליו [ולצערי נאלצתי לקצץ, אולי נפרסם בפוסט אורח?]: 'לקראת צבא מקצועי' שכתב שארל דה-גול בשנת 1934 ותרגם אותו (יפה) אהרון אמיר (״עם הספר״, תשכ״ז). דה גול יוצא נגד התפיסות של הצבא הצרפתי בין שתי מלחמות העולם וקורא לאמץ את פוטנציאל המינוע כגורם שיחזיר את התמרון וההכרעה לשדה הקרב. הוא מציע לארגן את הצבא הצרפתי כצבא מקצועי של 100000 איש, בניגוד לאתוס הצרפתי של צבא אזרחים המוני. לארגן צבא מקצועי זה סביב 6 דיביזיות משוריינות הכוללות את כל מרכיבי הלחימה כעוצבת יסוד. ועוד דיביזיה ממונעת קלה לסיור, גישוש והבטחה למרחק. הוא עומד על כך שלא רק שיהיה צורך לשנות את תפיסת הלחימה, לאמץ טכנולוגיה חדשה, לשנות את הארגון של העוצבות אלא שאף יהיה צורך לשנות את תפיסת הפיקוד של המפקדים הצרפתיים. במילותיו: ״משעה שתתחיל המערכה הרי לעיתים קרובות ביותר היא עתידה ללבוש אופי מזורז כדי כך שהפיקוד יהיה חייב לפעול במהירות מרובה. לא יהיו עוד תנועות שתוכננו מראש, התקפות מוכתבות כמו מחולות באלט, מעין אלו שנעשו הכרח בעת המלחמה הגדולה. שוב אי אפשר יהיה להשלים עם אותו ניתוק נחרץ בין ההנהלה לביצוע, שאותו הייתה שעת ה״ש״ מחוללת תדיר. הקץ למשמרות בבטן האדמה, כשהמפקד, המכורסם דאגות, ממתין ליד מנורת לוקס וארבע לשכות עמלניות מרכזות בשבילו ידיעות בלתי בטוחות. תחת זאת יבוא הבלתי צפוי התמידי, ההכוונה המהירה של יחידות ניידות מאד, מפקדים שנפשם יוצאת לראות את המתרחש, הנוסעים במכונית על פני השטח או טסים ממעל לאזורם. קיצורו של דבר, פעולה אישית ומיידית מתעלה למעלת עיקרון בכל דרגי הפיקוד.״ כידוע אף לא אחת מהמלצותיו יושמו בצבא צרפת שבחר באסטרטגיה של התחפרות הגנתית בחזית הרציפה של מוצבי קו מז׳ינו. לרוע המזל הצרפתי הוורמאכט הגרמני אימץ את הטרנספורמציה שהציע דה גול והביס את צרפת באסטרטגיית הבליצקריג.


13. אהד לסלוי, חוקר במחלקה להיסטוריה של צה"ל ממליץ על אליסטר הורן - ורדן: מחיר התהילה (מערכות, 1967): "פעם שנייה שאני קורא את הספר והקריאה היא אחרת. הורן מצליח לשלב בין תיאור צבעוני של האיוולת בהתנהגות הגנרלים משני הצדדים (כולל התייחסות לחייהם הפרטיים) , המקריות שבשדה הקרב (סמל גרמני שכבש את מצודת דאוסון) יחד עם תיאור פלסטי מזעזע של חיי היום יום של החיילים. דוגמה מצויינת לכתיבה פופולרית בנושאים צבאיים ותמצית נהדרת למלחמת העולם הראשונה ואולי הסבר לכניעה המהירה של צרפת במלחמת העולם הכי שנייה (לדברי מאיר אריאל)".



14. גלעד אברילינגי נציג זרוע היבשה בטריידוק ומי שיהיה עוד כמה חודשים ראש מחלקת התורה של חיל ההנדסה [ברכות], כותב מהגולה: "המלצת השנה שלי היא “Ghost Fleet” של Peter Singer and August Cole (2015 Houghton Mifflin Harcourt) הספר מתאר את פתיחתה של מלחמת העולם השלישית בהתקפה משולבת של סין ורוסיה על ארה״ב במתקפת פתע שמשלבת חלל, סייבר, ים ואוויר. המתקפה הזו מוציאה את ארה״ב מאיזון וחושפת את ערוותה של אמריקה, בעוד בנות בריתה לא ששות לצאת לעזרתה. הסיפור כתוב לעילא ומלא בתיאורים שהם אמנם עדיין בגדר העתיד, אך בטווח הנגיעה מאיתנו. סגנון הכתיבה הזה, שקול מגדיר אותו כ-Fictional Intelligence, מעודד את הקורא הצבאי להעמיק ולחקור בנושאים טכנולוגיים מעשירים. הספר אינו ״תלוש״ מן המציאות ובסיומו מופיעים בהערות המאמרים והספרים שמהם שאבו הסופרים את הרעיונות. מעבר לכך, זה סיפור מתח מצוין שמצליח לשלב חלל, סייבר, קרבות ימיים, רובוטיקה ואף את המארינס ככוח המבצע מלחמת גרילה כנגד הכובש הסיני".


15. אורן האס חוקר צבא ותורות לחימה קבל רשות לכתוב על ספר שעוסק באסטרטגיה ועולם העבודה, שזה קרוב לעניינו, ואת הסקירה שכתב על ספר צבא ותו"ל הארד-קור שהייתה מעט ארוכה ונפרסם בהקדם בפוסט נפרד. אורן ממליץ. על 'שנה בלי מכנסיים': "בשנים האחרונות התחלתי להתעניין יותר בארגונים, התנהלותם ותרבותם. הספר 'שנה בלי מכנסיים' של סקוט ברקן יצא ב2013 (בעברית 2014, הוצאת דיונון), אך נראה כאילו נולד לשנת הקורונה של 2020. מנהל לשעבר במייקרוסופט שהפך ליועץ ארגוני מייעץ למנכ"ל 'אוטומטיק' (מפעילת אתר וורדפרס), ארגון מבוזר ושטוח לעבור לצוותים. בתמורה הוא מקבל הצעה להפוך לראשו של אחד מאותם הצוותים, לחזור לעבוד "על באמת". עבור אנשי וורדפרס הוא, גורו הניהול של ההיטק ומביא בשורת החידוש בעיני עצמו מייצג דינוזאור מפעם מעולם ישן. איך מנהלים צוות שכל אחד מאנשיו נמצא ביבשת אחרת? איך יודעים לחוש את מצב הרוח של עובד שהתקשורת היחידה איתו היא במסרים כתובים קצרים? וכשיש בעיה ואי אפשר לקחת עובד הצידה לשיח בארבע עיניים, שזו התכונה החזקה שלך כמנהל - מה תעשה?. בכלל, מקום עבודה שבו לא ניתן להסתכל אחד לשני בעיניים, מה שכל-כך מוכר לנו כהכרחי לניהול אינטראקציה. איך להתנהל בחברה שכמעט כל התקשורת בה לא רק שמתנהלת בכתב, אלא גלויה לכלל העובדים. כיצד תנהג בבואך לנהל צוות שאתה הכי פחות מקצועי בו והאם תצליח לבסס סמכות במציאות כזאת ועוד כשהחברה מבוזרת ובתרבות שלה טבועה קבלת החלטות בהתנדבות ובהסכמה. מה קורה כשמדי פעם אתה מצית שריפה כדי לראות איך מטפלים או כשהיא יוצאת בטעות משליטה. כיצד לנסות להטמיע בחברה תהליך שאתה משוכנע שיעזור לה, אך עבור כלל העובדים עצם אזכור המילה "תהליך" מייצגת שטן תאגידי. ספר על מה שנוהגים לקרוא לעתים "עולם העבודה העתידי" אך כמו שמזכיר המחבר "העתיד כבר כאן, הוא פשוט לא מחולק באופן שווה". מעניין, משעשע ומאד מלמד. הרבה רעיונות בספר שהקריאה בו קלילה. לחובבי תרבות ארגונית יותר מאשר לחובבי הייטק, למתעניינים לדעת לאן עולם העבודה הולך (או שכבר הגיע) ולאנשים שעברו לעבוד בזום, שזה כמעט כולם.


16. אבישי שיטרית רנ"ג (במיל') במערך משאבי האנוש ממליץ על 'שבעה ימים לדיראון עולם' (כתר, 2019 [תרגום רוני אמיר]) שנכתב על ידי ניקולס בסט ומתאר את הימים שלפני ואחרי ה-7 בדצמבר 1941 – ההתקפה היפנית על הצי האמריקאי בפרל הראבור. ניקולס לקח אותי למסע בעולם בימים שלפני ההתקפה ולאחריה , תוך שילוב סיפורם של דמויות במקומות שונים ברחבי הגלובוס, ג'ק קנדי שמשחק רוגבי, הסופר ארנס המניגווי, והיהודים באירופה הנאצית, הסופר מתאר את ההכנות בצי היפני להתקפה, את השימוש של היפנים במרגלים, את סיפורם האישי של הטייסים ואנשי הצי, את חוסר המוכנות של ארצות הברית למתקפה ולבסוף את הכרזת הנשיא על כניסת ארצות הברית למלחמה. בנוסף למהלכים הצבאיים ולהאירועים ההיסטוריים התחברתי מאוד לסיפורים האישיים ולתהליכים שעוברות הדמויות השונות ברחבי העולם. המחבר כתב גם את ספר 'חמישה ימים שזעזעו את העולם' שעוסק ב-5 ימים האחרונים לפני הכניעה של גרמניה במלחמת העולם השנייה. גם ספרו זה עורר בי עניין רב וניתנה לי ולקוראים הזדמנות לחוות את האירועים של הפרט במלחמה.


תקראו בכל תחום ותהיו נחמדים גם ב-2021.


ואם הגעתם עד כאן מגיע לכם שיר

Pistol shots ring out in the barroom night

Enter Patty Valentine from the upper hall

She sees the bartender in a pool of blood

Cries out, "My God, they killed them all!"

#ספר #צבא #ביטחון #2020 #




468 צפיות

בעז זלמנוביץ    -   מחקר | כתיבה | הדרכה       054-3434780       boazdoc@gmail.com