הנאים השכנים בעיניך?

שער 'לחבק את האויב' מאת אייל דרור

כמו שאדם לא בוחר לאיזו משפחה להיוולד, כך לרוב הוא לא בוחר את שכניו. על אחת כמה וכמה כאשר אתה גר בשרידי הווילה היחידה במזרח התיכון. התערובת הדתית המבעבעת של יהודים, סונים, שיעים, עלווים, דרוזים, נוצרים ובטח שכחתי כמה. כל זאת ביחד עם המרקחת הקטלנית של הלאומיות והלאומנות ומעל זה קמצוץ או אולי יותר מחופן אחד או שניים של פונדמנטליזם. בשכנתנו הצפון-מזרחית סוריה, מתחוללת מלחמה אכזרית כבר יותר מעשור. הרודן מבית אסד יצא לשמור על המלוכה שלו כנגד התקוממות של חלק מקבוצות המדינה. לתוך הביצה נכנסו לערבב ולהתערבב איראן, תורכיה, חיזבאללה וגם רוסיה וארה"ב טמנו ידם בקלחת, ובטח שכחתי כל מי דעא"שים וכו'. בקיצור כולם טובחים בכולם, ובעיקר באזרחים שדומה שאיש לא סופר אותם וגם לא את הגופות שלהם. ישראל התלבטה במשך זמן רב מה לעשות, כאשר הקרבות נשקו לגבול. כבר ב-2013 טופלו פצועים סוריים בישראל, אבל רק ב-2016 הובן והוחלט שיש לעשות יותר. מסיבות הומניות, אבל לא רק מתוך אלטרואיזם טהור. צה"ל ראה בסיוע ההומניטרי כלי "רך" שיכול לשמור על הגבול שקט ולהרחיק ארגוני טרור באמצעות תחרות על לבבות התושבים המקומיים.

ברמה - צלם בעז זלמנוביץ

סא"ל (היום במיל') אייל דרור הקים את מנהלת "שכנות טובה" ב-2016, פיקד עליה וגם סגר אותה ב-2018 כאשר השלטון המרכזי הסורי השתלט מחדש על האזורים הקרובים לרמת הגולן הישראלית. היה זה מרחב שעליו השתלטו ארגוני חמושים שונים שניהלו קרבות זה כנגד זה לאחר שדחקו את צבא סוריה. דרור פרסם את קורות המנהלת ואת קורותיו בספר 'לחבק את האויב - סיפורה של מנהלת שכנות טובה' (מודן, משרד הביטחון ומערכות, 2023). השם לטעמי לא מתאים, הרי האנשים שדרור ואנשיו פעלו למענם הם לא 'אויב', אבל זה לא משנה את מהות הספר. בכל מקרה על תיאור האירועים, דרור מוסיף את רובד המסקנות והתובנות הפרטיות וגם את אלה שניתן לקחת לעולם הגדול מעבר להקשר הספציפי של המנהלת. שמעתי קצת על פעולות הסיוע ועל המנהלת בזמן אמת אבל עד שקראתי את הספר לא הבנתי את גודל המעשה ובעיקר את המורכבות שהייתה כרוכה בו. מדינת ישראל וצה"ל מעניקה לעתים סיוע רגעי, כמו משלחות החילוץ וההצלה שטסות למוקדי פורענות, אבל במעט מקרים עסקה בסיוע מתמשך ועוד באזור שבו רואים בישראל אויב. ב-1976 נוצר קשר עם נוצרי דרום הלבנון שהפך מסיוע צבאי בלבד ל"גדר הטובה". גם בדרום לבנון השלטון המרכזי איבד שליטה (שמאז לא שבה אליו), אבל ישראל יכלה לפעול בחופשיות ודי בגלוי באזורים הנוצריים. בדרום רמת הגולן ניצבו בפני דרור ואנשיו קשיים רבים יותר.

מחסום - צלם בעז זלמנוביץ

בנוסף לתיאורים העניינים והמעניינים של הקמת המנהלת ודרכי פעולתה ולתיאורים המרגשים של טיפול בילדים החולים המובאים לבתי החולים בצפון, הקמת מרפאות וסיוע בהקמת בית חולים, העברת מזון, ביגוד, אוהלים ולמפגשים של חיילי צה"ל עם האוכלוסייה ורוח השליחות, הספר חשוב בגלל העניינים הבאים (רשימה חלקית): המורכבות להבין את מצב השטח, את החלוקה היישובית, הדתית, הארגונית ואת הרגישות של כפר, עיירה וארגון ולהתאים את הפתרונות לכל מקרה ומקרה. זו לא הערכת מצב "רגילה". כך לדוגמה הניסיון להגביר את הסיוע וההשפעה ולהרחיב את מעגל השותפים בצד הסורי. דרור משלב בקטע הבא ובספר בכלל את השפה הצבאית הייחודית למבצעי סיוע: "המודל הוא לקחת כפר שיחסי אמון שנוצרו איתו בחודשי הפעילות טובים מספיק, ולהגביר באופן ניכר את הסיוע שיינתן לו. הכוונה הייתה ליצור רצף מבצעים מהותי ספציפית מול הכפר, ולהכניס סיוע הומניטרי באופן חריג מבחינת הכמות והמגוון. הציפייה שלנו הייתה שמהלך חריג זה יופץ ברחבי הגזרה, ויוביל גורמים נוספים להתעניין בפרויקט ולבקש להשתלב בו (בבחינת: "מדוע לתושבי הכפר ההוא יש בגדים, מזון בחינם וחשמל בבתים בעוד לנו אין כלום")".[עמ' 76]. דרור מתאר את הניסיונות והטעייה והצלחה בדרך הלא סלולה בה פעלו, ואת היכולת לפעול אחרי כישלונות שחלקם נבעו מאי היכרות של "השטח"; בנוסף מתארות הדרכים לרתימת שותפים וספונסרים. בהם ראשי הצבא - איך מציגים על מפה ובשקפים את מהלכי והתקדמותו המבצע? דרור הביא אתו את ניסיונות התיאום באיו"ש ובעזה, אבל נדרש היה להתאים לזירת הפעולה גם את הסימולים של השפה הצבאית המשותפת. שותפים נוספים למנהלת היו ארגוני הסיוע הבינלאומיים. דרור מתאר את החשדות הללו כלפי צה"ל והמנהלת, ואת הדרך לרתימת הארגונים המתאימים; ואולי החשוב ביותר הוא הדרך לפעול כך שהשותפים החשובים והאמתיים - תושבי הגולן הסורי - ירגישו שהם שווים והצד הישראלי מבין את הרגישויות ואת הלחצים שהם נתונים להם. הספר כולל כאמור תובנות אישיות וכלליות כמו 'חשיבה יצירתית' ו'להיות המבקר בכי גדול של עצמך' וזאת על בסיס לקחי המנהלת.

#ספר על אירוע ייחודי בצה"ל, מורכב, חשוב ואפילו מרגש. דרור יודע לספר את הסיפור באופן שוטף ובהיר וגם להסביר את מרכיביו.

חם נורא בחוץ באופן בלתי סביר, אז איך נתגבר על כך? נקרא ונהיה נחמדים.

ויש גם שיר

My friend came to me with sadness in his eyes

Told me that he wanted help before his country dies

Although I couldn't feel the pain, I knew I had to try

Now I'm asking all of you to help us save some lives.

#ספר #דרור #מערכות #מודן #לחבק_את_האויב