• בעז זלמנוביץ

המרגל שקפא בשאנז אליזה


שער האיראנים בפריז של יהודה גיל (צמרת, 2021)

האמת? כל האמת ורק את האמת? די התלבטתי מה לעשות עם הספר הזה, ואיך לכתוב אודותיו או האם לכתוב בכלל עליו. כבר כשאורן פנה אלי ושאל האם נרצה לקרוא את הספר שכתב אביו והוא הראשון שמפורסם מתוך רבים שכתב ונמצאים בשלבי הכנה שונים, התלבטתי. אבל הסקרנות לדעת מה כתב האב, יהודה גיל, כן The יהודה גיל, וגם היכרותי עם אורן הובילה אותי להסכים (זה היה גם גילוי נאות כפול - קיבלתי את הספר ואני מכיר את אורן). הספר 'האיראנים בפריז' (צמרת, 2021) הוא, כך מסתבר לי מאורן, חלק מטרילוגיה. אבל נחזור לכך בהמשך, קודם אולי ננקה את סוגיית המחבר. יהודה גיל, כך כתוב על העטיפה: "בשנת 1997 הואשם במסירת ידיעות כוזבות, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. למרות פניות רבות של שופטי בית המשפט סירב לעסקת טיעון או בקשת חנינה, ועמד על כך שאינו אשם. יהודה שוחרר מהכלא לאחר שלוש שנים,". יש רבים בקהילת המודיעין שלא יסכימו עם ההגדרות החלביות הללו וגם עם העונש הקל שהושת עליו. אני לא בקיא בפרטים ולא יכול לשפוט, אבל בית המשפט קבע שגיל אשם, ונשאיר זאת כך.


עטלפים - צלם בעז זלמנוביץ (אשקלון, 2021)

בכל מקרה, הרקע האישי של גיל הוא גם, כאמור, הדבר שמסקרן בספר והוא גם עומד מאחורי המאמץ לקרוא את הספר. זה לא ספר מלהיב, לא מדובר על לה קארה, לא במיק הורן (סוסים איטיים), ואפילו לא משהו מהכותבים הישראליים כדוגמת מישקה בן דוד שפעל גם הוא באפלולית אותו המוסד. אלוהים נמצא בפרטים, וכך גם עולמם של המרגלים, הסוכנים, אנשי הצללים שכל תנועה, הברה, מילה או פריט לבוש יכולים להסגירם, וגיל מכביר על כך בפרטי-פרטים בספרו. הנה כבר בפתיחה: "אביטל נכנס למשרדו בשגרירות ישראל בפריז. כמו בכל בוקר, שרה מזכירתו הניחה על שולחנו את הדואר הנכנס. בצד ימין הניחה את כל המברקים שהגיעו בלילה, ואילו בצד שמאל הניחה את כל הדוחות שכתבו קצ״אי (קציני איסוף) השלוחה." [עמ' 9]. זה לא מקל על הקריאה בספר. דומה שבמתח שבין העלילה הספרותית לבין מחשבתו על הדרכת חניכי סוכנים וכתיבת ספר הדרכה או הרצון לשמר את הידע הרב שלו, גיל נוטה פעמים רבות לאפשרות השנייה: "לאביטל הייתה רשימת מקומות מפגש לכל יום בשבוע ולכל הכפופים לו. לכל אחד מקצ״אי השלוחה הייתה רשימה משלו, ובה צוינו המקומות, הימים והשעות שבהם יפגשו את אביטל במקרה הצורך. זאב הוציא מתיקו מעטפת דואר דיפלומטי וכמו כן את פריסת מקומות המפגש שלו עם אביטל. על פי הרשום בה נוכח שאביטל ימתין לו בעוד שעה וחצי בקפה לֶה קָאנוֹן." [עמ' 10].


המרכזית החדשה - צלם בעז זלמנוביץ (תל אביב 2021)

אז על מה הספר? העלילה מתארת את הפעילות של שלוחת המוסד בפריז מרגע קבלת ידיעה על הגעת משלחת משתלמים איראנית לכנס בטולוז העוסק בטכנולוגיות מתקדמות בתחומי הטילים. האם מדובר על ניצני תכנית הגרעין האיראנית? "אפרתי דיבר, כהרגלו, לאט ובמשפטים קצרים. הוא ברר את מילותיו כדי שתהיינה ברורות וללא אפשרות של דו-משמעות. הוא ציין כי בין הניירות שמצאו וצילמו, אם הוא זוכר נכון, ישנם מסמכים רשמיים של ועדת פיתוח טכנולוגיות גרעיניות בממסד האיראני. ישנם מסמכים המגדירים את מהות הקשר בין גופים צבאיים משלוש הזרועות עם משמרות המהפכה," [עמ' 224]. בכל מקרה השלוחה מתחילה בהכנות למעקב ובחקירת מטרת המשלחת. גיל סוקר את המהלכים בין הגופים השונים של המוסד, מאבקי ההיררכיה והכבוד, שיתופי הפעולה בין אגפי המוסד, ובינם ובין גורמים נוספים של מערכת הביטחון, חלופות מברקים, סיכומי דיונים, וטווית המערך התצפית, החדירה, המעקב ועוד. כפי שמוצהר על הספר: "מקום ההתרחשות והדמויות הם פרי דמיונו של הכותב, אך הם משקפים נאמנה את המציאות המבצעית באותן השנים." מדובר על הזמנים שלא הייתה מרשתת ולא טלפונים חכמים, העלילה מהימים הטובים שהיית צריך להתחמק במטרו ולקנות לה פיגארו בקיוסק ממול. העלילה גם נגמרה פתאום וכאמור עד שבררתי עם אורן והבנתי שמדובר בחלק מסדרה, העניין נראה תמוה.


#ספר שאני חלוק עם עצמי האם להמליץ עליו. נגד - העלילה והדיאלוגים עציים, העריכה טעונה שיפור רב וגם הכותב שנוי במחלקות; בעד - הכותב שנוי במחלוקת, אך בעל ידע רב והיכרות עמוקה עם הסביבה והשיטות. זה לא ספר המתח-ריגול שהייתי ממליץ עליו, אבל הוא מומלץ למי שרוצה להכיר את העולם המוסד של שנות ה-80 של המאה הקודמת ואת הטכניקות, נהלים והתרגולות של הריגול של אז ואולי חלקית גם של היום.


מלצר, מה הווארינט של היום? תקראו ותהיו נחמדים.


ויש גם שיר, שאם לא הצל לא היה מזכיר את היוצרת לא הייתי מכיר. תודה לצל.

I don’t know what really, really happens at the end of the road

But my trip is mad

I ain’t finished I got loads


#ספר #גיל #האיראנים_בפריז #צמרת #ריגול #פריז #מוסד

99 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול