• בעז זלמנוביץ

הכוחות של עמוס


שער 'בדרכי, שריונר' של עמוס כ"ץ

לפני כשלושה שבועות קראתי את ספרו של עמוס לוריא (תחת השם עמית ליאור) 'מלחמתו של "כוח עמוס" במובלעת הסורית' וגם כתבתי סקירה על תוכנו ועל העניינים שמעניינים, לפחות אותי, שהספר מאיר. כתבתי ושלחתי למרחב הרשתי. והנה כשבוע או פחות לאחר מכן, צלצל הטלפון ועל הצג היה מספר לא מוכר. אני בעיקרון עונה למספרים שכאלה, מי יודע מה הזדמנות או הסיכון שהם מביאים. מסתבר שהיה זה תת-אלוף במילואים עמוס כ"ץ שפיקד על 'כוח עמוס'. לשמחתי דרך הרשת הווירטואלית ורשת חברים הסקירה הגיעה אליו, והוא צלצל להזמין אותי לפגישה, לשמיעת גרסתו, ולקבל האוטוביוגרפיה שכתב - 'בדרכי, שריונר - בשדות הקרב במקום בשדות הלחם' (הוצאת המחבר, 2020 בהשתתפות אילן כפיר ודני דור). שאני החמיץ הזדמנות שכזו? לקחתי רכבת לרחובות וזכיתי להתארח אצל עמוס וג'ני ולשמוע ממנו על תולדותיו, מלחמותיו והשקפתו על המלחמות שהשתתף בהן, ולקבל ממנו עותק מספרו. אז קראתי והנה התרשמות.


אנשי הלחם - צלם בעז זלמנוביץ (ניר עוז 2022)

הספר סוקר את חייו ובעיקר את הקרירה הצבאית של כ"ץ. החל מילדותו ברחובות, נעוריו בקיבוץ שריד שם למד מכונאות. לימודים שגרמו לשיבוצו כמכונאי טנקים כאשר התגייס. תחת גורדיש שימש כאיש חימוש ואף יצא לקורס קציני חימוש. עמוס חורב קצין חימוש ראשי אישר את מעברו לשורות הלוחמים. כ"ץ היה שותף להכשרת אנשי השריון בגרמניה על טנקי הפאטון האמריקאים - המגח במבצע הסודי והרגיש ב-1964 שכונה "ארץ משה". כ"ץ מתאר את השהות במחנה השריון הגרמני כאשר השואה נוכחת, ואת האינטראקציה עם המדריכים שחלקם שרתו בווארמאכט. אנשי המשלחת בפיקודו של ג'קי אבן היוו את שלד גדוד 79, ובעצם מעמודי התווך של חיל השריון בשנות השישים והשבעים. כפי שמתואר באוטוביוגרפיה של משתתף נוסף במשלחת יוםטוב תמיר - 'מעגלים נסגרים בלונדון' שקראתי, אך משום מה לא כתבתי עליה סקירה. תקופה מרתקת וקשה שאיננה זוכה להרבה כתיבה היא הלחימה בהתשה. כ"ץ מתאר את הקרב הפיזי וקרב ההשתנות בין צה"ל לצבא המצרי. כמג"ד 46 התקופה טבעה בו את בבואתה. המתח התמידי, המאבק היו-היומי והנפגעים הרבים. אמנם כי הוא מדגיש פחות את הפגיעות הנפשיות באנשי הקו. הן היו ונשארו, כפי שניתן ללמוד מספרו של שלמה ולדמן על אנשי סיירת שקד.


שרטוט קרב מזרעת בית ג'אן - באדיבות עמוס כ"ץ

בקיץ 1973 יצא כ"ץ ללמוד בפורט נוקס, בית הספר לשריון של צבא ארה"ב, משם הגיע למלחמה. חבר לכוח הגדודי שאורגן בג'וליס ועלה לרמת הגולן. כך קיבל פיקוד, כפי שסיפר לי בפגישתנו, מבלי שהוא מכיר את מרבית המפקדים והלוחמים, מבלי שהוא מכיר את הטנק שכן הגדוד קיבל טנקי שוט והוא מגחניק, ומבלי שהוא, איש סיני והתעלה, מכיר את רמת הגולן. בתחילת הקרב על מזרעת בית ג'אן נפצע מפגיעת רסיס מעל העין, ולאחר שהות בתאג"ד, נמלט והצטרף לקרב. בהמשך פיקד על הגדוד בקרבות נגד הכוח העיראקי. כבר נתקלתי במספר ספרים של ותיקי המלחמות שהם מביאים דברים שאחרים אמרו עליהם. בריק בספרו השתמש במנגנון זה באופן מעורר תהיות. כ"ץ משתמש בו במשורה, כך הוא מביא את דבריו של אייל בן ראובן שהיה נהג טנק בכוח עמוס, ולימים אלוף, על המנהיגות מבוססת דוגמה אישית של כ"ץ כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרבות במובלעת: "חוטפים טילים. [...] המט"ק נותן לי פקודה: אחורה מהר. אנו בעמדת המתנה והמט"ק מודיע לנו, אנשי הצוות: אנחנו לא עולים לעמדה. לאחר מספר דקות המתנה, אומר לי המט"ק: אייל, סע מהר קדימה. אנו עולים לעמדה. המג"ד על ידינו, וכרגע עולה לעמדה."[עמ' 148]. היה זה המשך ישיר לאופן פיקודו כאשר היה מ"פ במלחמת ששת הימים. אז קיבל את אות המופת על המנהיגות שהפגין. למרות שנפצע ביום הראשון של הלחימה, המשיך והחליף מספר טנקים והוביל את פלוגתו עד התעלה.


בשלהי מלחמת יום הכיפורים מונה כ"ץ למח"ט 188 המרוסקת. גם בסיפור שיקומה של החטיבה והחלטות שקיבל כ"ץ על מה שצריך לעשות ומה שלא, יש עניין ואולי היה רצוי שירחיב על כך. עוד שאלות מעניינות עולות מהספר הן אודות מלחמת שלום הגליל, עת שימש כ"ץ כראש המטה של פיקוד הצפון. על פי כ"ץ: "בכירי פיקוד צפון, כולל אלוף הפיקוד, אמיר דרורי, לדעתי, ואנוכי, רמ"ט הפיקוד, לא ידענו דבר על כוונותיו האמיתיות של שרון. יצאנו למלחמה עם תוכנית אחת, כשבפועל לשר הביטחון וגם לרמטכ"ל הייתה תוכנית שונה לגמרי." [עמ' 206-205]. הכתיבה של כ"ץ על של"ג היא מלמדת ומביאה זווית שונה, את זווית דרג הפיקוד המרחבי, אבל לטעמי היא אפולוגטית במהותה. דרורי מתואר כמי שנוטרל מקבלת ההחלטות הקובעות על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל שהתנחלו במפקדתו, ולא כמי ששלט בהחלטות שהיו אמורות להיות שלו. לא סקרתי את כלל תפקידו של כ"ץ בשרותו הארוך שכלל גם לאחר השחרור תפקיד סגן מפקד גייס במשך שנים רבות.


#ספר אוטוביוגרפיה מעניינת של אחד ממפקדי הצבא והשריון במהלך שני עשורים וחצי סוערים. מומלץ לחובבי סוגת הזווית האישית והאנושית של צה"ל ושל חיל השריון. תודה לעמוס שהזמין אותי להיפגש ונתן לי את הספר.


ממשלות יקומו ויפלו, ואנחנו? אנחנו נמשיך לקרוא ולהיות נחמדים.


ויש גם שיר

במדבר הצהוב,

בדרכים אפורות,

על גדות התעלה,

בעמקי מחפורות,

אגרופים נקפצים מוכנים להלום,

שיבוא וגם אם לא יבוא השלום.

#ספר #עמוס #בדרכי_שריונר #צהל #שריון #ששתהימים #יוםהכיפורים



304 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול