לא מזמן השלמתי את טרילוגיית הבוראים של פיליפ חוזה פארמר. את השני בסדרה קראתי באוקטובר 2014 - 'שערי הבריאה' (עם עובד, 1981, תרגום עמוס רגב), ואילו את הראשון 'בורא העולמות' (עם עובד, 1980, תרגום נויה תג'ר) קראתי בפברואר 2019. טוב, זה לא היה לפני הסדר ורק אחרי שגמרתי את הספר השני שקראתי ראשון הבנתי שזה השני ולא הראשון. אולי זה חלק מהיופי בסדרה, שניתן לקרוא כל אחד מהם כבפני עצמו. בכל מקרה את השלישי 'יקום פרטי' (עם עובד, 1982, תרגום עמי שמיר). פארמר שנפטר לפני 12 שניםבגיל 91, היה סופר מדע בדיוני מעניין, אשר ברא עולמות המשלבים מדע בדיוני ופנטזיה. בטרילוגיית בורא העולמות הוא משלב עולמות משונים, "פראים", מנהגים מוזרים, טכנולוגיות פרימיטיביות ומתקדמות, יצורים ובעלי חיים שונים ומשונים, חלקם מיתולוגיים, חלקם קופצים בזמן וחלק סתם מסוכנים או מסריחים. הספרים עוסקים באומץ, בעורמה, במנהיגות, בפחד ושנאה ואלי גם באהבה. קצת מחזרתי את מה שכתבתי על הטרילוגיה, אבל כאשר פרסמתי את הסקירה עליה, המליצו לי לקרוא את 'נאהבים' (זמורה, ביתן, מודן, 1979 שתרגם אריאל כהן). אז עשיתי זאת ולא הצטערתי.
'נאהבים' הוא ספרו הראשון של פארמר שיצא ב-1952. עניין שיש לשים לב אליו בעת הקריאה. בעתיד הדיסטופי של כדור הארץ, לאחר שתושבי המאדים, אנשי הארץ שהתיישבו שם פזרו נגיף שהשמיד אוכלוסיות ושינה את מערך הכוחות העולמי, חי לו גיבור הספר, האל יארו, ב'ברית הייג'אק'. דיקטטורה דתית פוריטנית. שיריבתה הגדולה, אגב, הן איגוד הרפובליקות הישראליות. הללויה. יארו הוא בלשן, מומחה בדרג ביניים בתיאוקרטיה ההייג'אקית, שחי עם בת זוג לצורכי רבייה, וחונך במוסדות המדינה לאמונה דתית ומוסרניות כפויה, אבל, לא מפתיע, הוא מגלה ניצוצות אינדיבידואליזם. מה שכמובן מסכן אותו ומושך את תשומת לב המפקח עליו ושל השלטון. הוא מצורף למשלחת הטסה לכוכב 'כמועוץ' הנמצא 40 (ארבעים) שנות אור מהכוכב המיוסר שלנו.
אל תדאגו, חברי המשלחת מורדמים ומוערים לפני ההגעה ויארו לומד את שפת התושבים המקומיים - החפשפושים - חייזרים ממשפחת החרקים שאמנם טכנולוגית מפגרים אחרי תושבי כדור הארץ, אבל האינטליגנציה הרגשית שלהם המבוססת על יכולת הרחת ריחות גוף ופורומנים נותנת להם יתרון, כך יסתבר במהלך העלילה. המטרה הגלויה של המשלחת לחקור את החיים על הכוכב ובמיוחד את היונקים דמויי אדם שחיו או חיים על כמועוץ. יארו פוגש את ז'אנט, אישה או אולי יצור דמוי האדם ומתאהב בה, מסתיר אותה ושובר את כללי השומר הצעיר וסיגמן הנביא - מעשן, שותה ומקיים יחסי מין. העלילה מגיעה לשיאה בגילויים: מה היא מטרת האמיתית של המשלחת מכדור הארץ, מה תגובת החפשפושים ובעיקר הגילוי מה היא ז'אנט ומה הוא הפרי של אהבתם האסורה. זו סיפור מדגם המפגש הראשון או כמעט הראשון. אם נדמה לנו שראינו או קראנו כבר קווי עלילה שכזו, נזכיר שוב שפארמר היה מהראשונים שדמיין מפגש שכזה, ולא הפך אותו למלחמה כדוגמת מלחמת העולמות או לוחמי החלל, אלא לסיפור האהבה.
#ספר מדע בדיוני קלאסי של פארמר. דיסטופיה, מסע בחלל, חייזרים ואהבה אסורה. מה צריך יותר? למרות התרגום העצי משהו, מומלץ לחובבי הסוגה.
האם אנחנו יכולים לדמיין עתיד טוב יותר? תקראו ותהיו נחמדים.
Comments